סוכת שלום כל השנה: אפשר לפתור את המתח בין החילונים לחרדים

העיר אלעד, יום שלישי של חול המועד, בסוכה רחבת ידיים התקבצו הורים וילדים תלמידי בית-הספר "רמות" מהוד השרון, והאזינו לדבריו של ראש העירייה ישראל פרוש, שעמד עטור בשטריימל ובבגדי חג. הקהל הזה הוא לא מהסוג שהייתם מצפים לראות בלב עיר חרדית.

בשנים האחרונות פועל בלב הוד השרון בית-הספר הפרטי "רמות", שלומדים בו כ-150 תלמידים ותלמידות, רובם מבתים אמידים. ייחודיותו - שהוא מקנה לתלמידיו החילונים לימודי יהדות ברמה גבוהה. זהו סוג של בית- ספר חילוני-תורני. ההורים מעורבים בנעשה בבית-הספר וגאים בו. הם שמחים להסביר לכל המעוניין את הסיבות שהביאו אותם בעידן ש"הדתה הפכה למילה גסה, לשלוח את ילדיהם דווקא למוסד כזה.

בערב ראש השנה פרסמה עמותת חידו"ש באתר YNET את "מדד הדת והמדינה" תחת הכותרת "ההורים חילונים, הילדים מסורתיים" (קובי נחשוני 26/09/19). הנתונים מלמדים על התקרבותו של הדור הצעיר יותר למסורת. בעוד בעולם מקובל לייחס לצעירים אינדיבידואליזם שמוביל לנטישת מסורות, דווקא בישראל התנועה  הפוכה - בחזרה למקורות. על-פי המחקר, 56% מהמרואיינים שגילם מתחת ל-30 אמרו כי היו בוחרים בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ואינם מכירים או מוטרדים מ"הדתה", בעוד בני 50 ומעלה, היו מעדיפים ברובם להינשא בנישואים אזרחיים, רפורמיים או אחרים, וסבורים שיש כאן הדתה.

משנה לשנה מספר המשתתפים באמירת סליחות ברחבת הכותל בירושלים ובמקומות נוספים, הולך וגדל בהתמדה. נראה כי השנה נשבר שיא בערב יום הכיפורים, ומאות אלפים הגיעו לכותל. אלפים נותרו מחוץ לרחבה מחוסר מקום; ורוב אמצעי התקשורת העבירו לראשונה את האירוע בשידור חי.

למרות ההתקרבות למסורת, רוב הציבור מוטרד מהמתח החילוני-חרדי. על-פי הסקר של עמותת חידו"ש, 72% מהמשתתפים דירגו את המתח החרדי-חילוני במקום הראשון או השני ברשימת הקונפליקטים הקשים ביותר בחברה הישראלית. הנתון הזה מלמד, שהחרדים נתפסים יותר כצד במחלוקת פוליטית, ופחות כמייצגים את המסורתיות היהודית. נראה, שהיעדר נוכחות חרדית במוקדי ההסברה, קרי התקשורת, יצר לחרדים ולמה שהם מייצגים, תדמית של "פוליטיזציה של היהדות". זוהי תפיסה שגויה ומפלגת שראוי להילחם בה בכל דרך אפשרית.

ואכן, בשנים האחרונות צצו יוזמות פרטיות רבות כדוגמת מיזם 'פלוגתא', שעורך מפגשים קבועים או חד-פעמיים בין חילונים לחרדים בהיקפים הולכים וגדלים, ומנצל להפיכת מלחמת התרבות בארץ לגורם מפרה, רב-משמעות ומעמיק. יוזמה נוספת היא של עמותת אלי"י (אשנב לשיח יהודי-ישראלי), שמביאה מדי שנה מאות חילונים חניכי מכינות קדם-צבאיות ואחרים, לשבתות אירוח בקהילות חרדיות בארץ. האורחים מתקבלים בהתלהבות וזוכים לאירוח חם ולבבי במשפחות חרדיות. מהמשובים שמתקבלים ממשתתפי הפעילויות השונות, חילונים וחרדים,  עולה שהמפגש הבלתי אמצעי והשיח הישיר מנתץ את חומות הניכור ומשנה תפיסות עולם.

פעילה ותיקה נוספת בתחום הפיוס היא צילי שניידר, אישה חרדית ילידת מאה שערים בירושלים, אם ל-11 ילדים, שמייצרת "שידוכים" בין חילונים לחרדים לצורך לימוד משותף, מה שהפך עם הזמן לארגון "קשר יהודי", שפועל בעיקר בקרב סטודנטים וקהילות חרדיות צעירות בארץ. במהלך שנות קיומו הביא הארגון לחיבור אישי בין אלפי חילונים לחרדים סביב לימוד משותף. חיבור שהופך לקשר אישי ולידידות ארוכת טווח, ומביא את המשתתפים משני הצדדים למבט ולגישה חדשים למגזרים השונים, לזהות היהודית שלהם, ולאפשרות שלנו לחיות כאן יחד כאחים למרות חילוקי הדעות.

האירוע שהתקיים השבוע בסוכה באלעד מלמד שניתן להגיע לאחדות לא רק זמנית בסוכות אלא בדרך קבע. 

הכותב הוא מנהל "Chareidi Information Center CIC" - מרכז מידע חרדי