אחד המשפטים הפליליים המעניינים, הסוערים, והשנויים ביותר במחלוקת שנוהלו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעשור האחרון, היה זה שבו הואשם עו"ד יעקב וינרוט ז"ל בתחילת העשור בלקיחת שוחד מפקיד השומה שוקי ויטה. סוללה של עורכי דין בכירים התייצבה מדי כמה ימים באולמו של השופט המחוזי גלעד נויטל, כדי להגן על וינרוט מפני אישומי המדינה.
רבים עמדו שם לצדו של הפרקליט הוותיק שהפך לנאשם - עורכי הדין דן שינמן, נוית נגב, איריס ניב-סבאג, נבות תל-צור, שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי, ירון קוסטליץ, עודד גזית. וגם אחד, ד"ר גרשון גונטובניק, שהיה באותה עת שותף בכיר במשרדו של וינרוט.
מבחינתו של וינרוט, הקרב המשפטי הסתיים בהצלחה. השופט נויטל זיכה אותו מאישומי השוחד והרשיע את פקיד השומה ויטה בהפרת אמונים.
לאחר המשפט המשיכו וינרוט וסנגוריו לייצג לקוחות בכירים שנחשדו והואשמו בביצוע עבירות צווארון לבן. הקריירות של המעורבים בייצוג וינרוט הרקיעו שחקים. יוצא הדופן מ"חבורת סנגורי וינרוט" הוא גונטובניק, שהחליט לוותר על הכסף הגדול וללכת לשירות הציבורי.
היסטוריה של פסקי דין פורצי דרך
ההחלטה של גונטובניק לעזוב את הפרקטיקה הפרטית לטובת קריירה בשירות הציבורי מתגלה כהחלטה משתלמת, לפחות מבחינת הציבור: מאז מינויו לשופט ב-2016 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, גונטובניק הוציא תחת ידו כמה פסקי דין פורצי דרך ומשמעותיים, והוא מתגלה כשופט שהאינטרס הציבורי עומד בכל עת לנגד עיניו.
פסיקות אלה לא עברו חלק - לפי פרסומים שונים, על רקע הביקורת שמתח גונטובניק על המדינה בתיק "פרשת הבנקאים" והפעיל החברתי ברק כהן, החליט נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, כי גונטובניק לא ידון יותר בתיק פליליים ויועבר לדון רק בתיקים אזרחיים. הנהלת בתי המשפט מסרה אז בתגובה כי השופט גונטובניק שובץ לתיקים אזרחיים לפי החלטת נשיא בית המשפט המחוזי, אך ורק לאור צורכי בית המשפט ותוכנית העבודה של בית המשפט.
פסק הדין האחרון המשמעותי שלו ניתן בספטמבר השנה, ופורסם בשבוע שעבר ב"גלובס" על-ידי מתן ברניר. מדובר בפסק דין שעשוי לשים סוף לתופעה מכוערת בשוק עריכת הדין, שבמסגרתו אין תוקף משפטי לסעיף בהסכמי שכר-טרחה מבוססי אחוזים, שבהם הלקוח נאלץ להתחייב לשלם את מלוא הכסף לעורך דינו, גם אם הלקוח יפסיק את הטיפול המשפטי.
התופעה שבה עורכי דין מחתימים לקוחות על סעיף בהסכם שכר-הטרחה שמחייב אותם לשלם את מלוא שכר-הטרחה גם אם הייצוג המשפטי של עורכי הדין נפסק, היא נפוצה. תכליתה אחת - להגן על עורכי הדין מפני אובדן שכר-הטרחה. הוא אינו מתחשב כלל במקרים שבהם הלקוח ירצה, מסיבות ענייניות, להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו.
גונטובניק, שפסק כי לסעיף האמור אין תוקף משפטי, כתב בפסק דינו כי הוראה כזו "לא לוקחת בחשבון את מערכת היחסים המיוחדת והרגישה שבין הלקוחות לעורכי דינם... במקום בו עומדות לימין הלקוח סיבות לגיטימיות להפסקת ההתקשרות עם עורך דינו, לא ניתן להתחייב להימנע מהפסקתה. וגם לא ניתן להתחייב לשלם את מלוא שכר-הטרחה, חרף הפסקה מוצדקת של ייצוג".
תיק מרוכך לחבורת "באים לבנקאים"
דוגמה נוספת שמביאה לביטוי את האינטרס הציבורי, אפשר לקחת מהגישה שהציג גונטובניק ביחס לזכות המחאה וההפגנה. באפריל 2017 נחת על שולחנו תיק "באים לבנקאים", שבו האשימה המדינה את הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן ומספר פעילים נוספים בשורה של עבירות חמורות בשל פעולות מחאה שביצעו נגד מנכ"לית בנק לאומי דאז, רקפת רוסק-עמינח, ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן.
גונטובניק נדרש לדון בתנאים המגבילים שביקשה המדינה להטיל על כהן וחבריו - בין היתר, הרחקה של 500 מטר מראשי המערכת הבנקאית ובני משפחותיהם. גונטובניק אומנם דחה ערר שהגישו הנאשמים נגד התנאים המגבילים, אבל פרסם פסק דין מפורט שכל-כולו מסמך הגנה על חופש הביטוי והמחאה.
גונטובניק ניצל את ההזדמנות כדי לדון בשאלה אם המחאה של ברק כהן ואנשי "באים לבנקאים" חצתה את גבולות הלגיטימיות.
במאי השנה, כתב האישום הבומבסטי נגד עו"ד כהן וחבריו לתנועת "באים לבנקאים", שייחס להם בין היתר עבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע, הסתיים בהסדר טיעון מינורי. מכתב האישום המתוקן נמחקו רבים מהאישומים, כתבי אישום נגד ארבעה מתוך שבעת הנאשמים בוטלו כליל, וכהן הורשע רק בעבירות של פגיעה בפרטיות ובהטרדה.
בספטמבר 2018 זיכו גונטובניק ושני שופטים נוספים את רפי רותם, חושף השחיתות ברשות המסים, מ-10 עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק", והותיר על כנה את הרשעתו של רותם בשלושה סעיפים של "הפרת הוראה חוקית". רותם הורשע בגין שליחת מסרונים ופקסים לבכירים במשטרה, בפרקליטות וברשות המסים. גונטובניק הציג בפסק הדין גישה מתונה וסובלנית, וקבע כי חלק מההתבטאויות שבגינן הורשע רותם נופלות בגדר חופש הביטוי הפוליטי המוגן.
בספטמבר 2018 גונטובניק נתן פסק דין חשוב וראשוני בתחום דיני החברות, כשקבע כי חברה שפעלה בארץ כזרוע של חברה מחו"ל - רשאית להתחרות בה. באותו מקרה דן השופט בשאלה אם החוק אוסר על חברה ישראלית שפעלה במימונה של חברה מחו"ל וביצעה עבורה משימות, להתחרות בחברה הזרה בתום תקופת ההתקשרות.
גונטובניק פסק כי אסור לחברה להשתמש בידיעות ובמסמכים שבאו לידיה עקב השליחות, אך אין לשלול מעיקרה את אפשרותה להתחרות. גם כאן הוא הציג גישה ליברלית של הגנה על זכויות יסוד, כגון חופש העיסוק והתחרות.
בימים שבהם מערכת המשפט מותקפת מכל עבר, חשוב להאיר בזרקור על שופטים כגרשון גונטובניק, שמבססים את אמון הציבור במערכת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.