"בשנים הקרובות רחובות ייקראו על שם נשים או מזרחיים, ועדיף נשים מזרחיות"

מה משותף לסופרת דבורה עומר, לזמרים אריק איינשטיין ויפה ירקוני ולרב עובדיה יוסף? מבדיקת "גלובס" עולה כי בשנתיים האחרונות הם קיבלו רחובות על שמם במגוון רשויות • פרופ' מעוז עזריהו: "להנצחה של אמנים יש קונצנזוס בציבור. מי יתנגד לרחוב נעמי שמר?"

רחוב יצחק שמיר בגבעת שמואל / צילום: גיא ליברמן
רחוב יצחק שמיר בגבעת שמואל / צילום: גיא ליברמן

הסופרת דבורה עומר שנפטרה ב-2013, השחקן עוזי חיטמן שנפטר ב-2004 וראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל יצחק שמיר שנפטר ב-2012 הם הדמויות המונצחות ביותר ברחובות ישראל בשנתיים האחרונות - כך עולה מבדיקת "גלובס" בקרב 30 מהרשויות המקומיות הגדולות בארץ.

בתקופה זו נקראו על שם כל אחד מהם ארבעה רחובות בערים שונות. בירושלים, חולון, יבנה וקריית ביאליק קראו לרחובות על שמה של עומר. את השם עוזי חיטמן תמצאו כיום ברחובות הערים ראשון-לציון, גבעת שמואל, יבנה וקריית ביאליק. רחובות על שמו של שמיר הוענקו בתקופה זו לרחובות בערים באר-שבע, אשדוד, פתח-תקווה וגבעת שמואל.

הנצחת אמנים כאיכות חיים תרבותית

זה לא מקרי ששניים מהשלישייה הם אמנים, ונראה שמדובר בטרנד של ממש. כך למשל בשנתיים האחרונות הזמר אריק איינשטיין שנפטר ב-2013 "זכה" לרחובות על שמו בראשון-לציון, הרצליה וקריית ביאליק. בשתי האחרונות כמו גם בנתניה, קראו בשנתיים האחרונות לרחובות על שמה של הזמרת יפה ירקוני שנפטרה ב-2012 וכן על שמה של השחקנית חנה מרון שנפטרה שנתיים לאחר מכן.

המשוררת נעמי שמר שנפטרה ב-2004 זכתה בתקופה זו לרחובות על שמה ביבנה ובקריית ביאליק. בשנים עברו היו אלה ערים כמו כפר-סבא, עכו וחולון שקראו לרחובות בתחומיהן על שמה. בין האמנים הנוספים שהונצחו בשנתיים האחרונות בערים שונות ניתן למצוא את דליה רביקוביץ' (יבנה), אהובה עוזרי (יבנה), תרצה אתר (נתניה), אפרים קישון (ראשון-לציון), דודו דותן (ראשון-לציון), ספי ריבלין (קריית ביאליק) וישראל (פולי) פוליאקוב (קריית ביאליק). מדובר ברשימה חלקית.

פרופ' מעוז עזריהו, שעומד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות, באוניברסיטת חיפה, חוקר מזה שנים את התחום (ואף הוציא ספר ששמו "על שם" שמסביר את ההיסטוריה והפוליטיקה מאחורי שמות הרחובות בישראל. ג'ל'). לדבריו הבחירה באמנים פשוטה כיוון שהיא לא מלווה בקונפליקט ציבורי. "אמנים הם קונצנזואליים. מי יתנגד לרחוב על שמה של נעמי שמר?" הוא תוהה ספק קובע, ומוסיף כי "שמות הרחובות הכי נפוצים בישראל הם שמות של עצים - רחוב התמר, הדקל וכדומה. שמות כאלה נמצאים בעיקר ביישובים כפריים כי הם משקפים איכות חיים. גם שמות של אמנים זה סוג של איכות חיים - איכות חיים תרבותית". סיבה נוספת להנצחת האמנים במרחב הציבורי, לדבריו, היא העובדה שקמות היום שכונות שלמות חדשות וצריך מספר רב של דמויות מאותו התחום. "ז'בוטינסקי, בן גוריון והרצל, קרי דמויות ציוניות או פוליטיקאים שנפטרו כבר הונצחו בערים רבות, אמנים לא".

פרופ’ מעוז עזריהו / צילום: ששון טירם

מהבדיקה עולה כי בשנתיים האחרונות שמם של מנהיגים, כמעט נפקד מרשימת ההנצחות של רחובות. למעט שמו של שמיר, במרבית הערים שנבדקו כמעט ולא נחנכו רחובות על שמם של פוליטיקאים שנפטרו (יש ערים כמו קריית אונו שהתמקדו בהנצחת פוליטיקאים מקומיים. ג'ל'). על שמו של ראש הממשלה האחד עשר, אריאל שרון שנפטר ב-2014, נקראו בתקופה זו רחובות בשתי ערים בלבד - בירושלים ובגבעתיים. שמה של ראשת הממשלה גולדה מאיר הונצח ברחוב שבשכונה חדשה בגבעת שמואל. בחיפה הונצחו שמותיהם של שניים מנשיאי ישראל בתקופה זו - אפרים קציר ועזר ויצמן. לצד אלה ניתן למצוא גם הנצחות מוכרות מהעבר של רמטכ"לים. כך למשל שמו של הרמטכ"ל ה-15 אמנון ליפקין שחק ניתן בשנתיים האחרונות לרחובות בירושלים ובגבעת שמואל. את שמו של הרמטכ"ל ה-12 משה לוי (משה וחצי) שנפטר ב-2008, תוכלו למצוא כיום גם ברחוב בבירה.

ויש גם ערים שבהן הוחלט בשנתיים האחרונות שלא להתמקד בהנצחת אישים על רחובותיהם. כך למשל בלוד נקראו שמות של שכונה דתית חדשה על שמם של שלושת האבות, ארבעת האימהות ושבטי ישראל. במודיעין הוחלט לקרוא לכל הרחובות החדשים על שמותיהם של יערות בישראל. כך למשל תמצאו שם כיום את רחוב יער בן שמן, רחוב יער אשתאול ועוד. בחדרה הלכו על שמות חתני פרס נובל כאהרון צ'חנובר, דן שכטמן ועוד, ואילו בבאר-שבע נקראו שמות רבים בשנתיים האחרונות על שמות צמחים כריחן, לימונית ורוזמרין.

המונצחים הבולטים בשנתיים האחרונות
 המונצחים הבולטים בשנתיים האחרונות

שמעון פרס פינת עובדיה יוסף

"הנצחה של שמות זה דבר חדש יחסית שהחל במאה ה-18 בצרפת", מסביר עזריהו שמוסיף כי בישראל היו אלה תל-אביב ואחריה פתח-תקווה, חיפה ורמת גן שהחלו להנציח דמויות שונות ברחובותיהן, "עוד לפני שקמה המדינה" הוא מבהיר וממשיך "בשנים הראשונות בתל-אביב יש היסטוריה יהודית שלמה לכסות עם רחובות כמו יהודה מכבי ויהודה לוי. אבל זה כבר התמלא. לאחר מכן עברו לאנשי מפתח של הציונות והפוליטיקה הישראלית", הוא אומר ומבקש להזכיר שוב ששמות רבים מהתחום הזה כבר הונצחו, ועל כן הוא צופה שבשנים הקרובות נראה רחובות על שמו של הנשיא שמעון פרס שנפטר ב-2016. "תסתכל על מישהו שמת וקח כמה שנים קדימה - ככה תדע מי יהיו הדמוית הבאות שעל שמם ייקראו רחובות". ואכן בראשון-לציון ובחדרה כבר תמצאו רחובות על שמו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל.

לצד פרס, כך צופה עזריהו, נראה בשנים הקרובות רשויות שונות קוראות לרחובות בעירם על שמו של מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף שנפטר ב-2013. למעשה מדובר כבר כיום בשם "פופולרי". מבדיקתנו בשנתיים האחרונות בלוד ובפתח-תקווה חנכו רחובות על שמו כשבירושלים חנכו צומת על שמו. בערים כמו חדרה וקריית גת היו זריזים יותר, כשעוד לפני כן כבר הנציחו את יוסף על רחובות בעירם.

לדברי עזריהו, מלאכת שיום הרחובות, מושפעת בין היתר מפוליטיקת זהויות ומהרצון לפוליטיקלי קורקט. ועל כן הוא צופה עוד שבשנים הקרובות נראה יותר רחובות על שמם של נשים ומזרחיים. "קח למשל את הרב עובדיה יוסף. הוא יהיה בכל מקום. מידע אישי אני אומר לך, שגם בתל-אביב הוא על סדר היום של ההנצחה, אם כי עוד לא ידוע היכן. מחד הוא דמות גדולה מדי ואף אחד לא יגיד לא. כשבמקרה הזה הפוליטיקה היא הפוכה - מי יגיד שהוא נגד הנצחת מזרחי? ויש גם את הנושא של נשים" הוא מסביר. "היום הנושא של פוליטיקת הזהויות הולכת חזק ולכן יהיו הרבה נשים. לא בהכרח הכי חשובות שיש, אבל מכיוון שצריך נשים אז גם נשים שבנסיבות אחרות לא היה מוצדק להנציח - נראה על שמות רחובות. אז אנחנו בעידן של נשים או מזרחיים, ועדיף נשים מזרחיות", הוא אומר בחיוך. 

צרו איתנו קשר *5988