ביהמ"ש: "פניה של דורי בניה לפירוק. יש לדחות את הסדר הנושים המוצע מטעמה"

השופטת איריס לושי-עבודי דחתה את הסדר הנושים שהציעה דורי בניה, תוך שהיא מותחת עליו ביקורת קשה • מינתה את עוה"ד עופר שפירא ואיתי הס כנאמנים זמניים, לאחר שקבעה כי עו"ד אמיר ברטוב, יועצה המשפטי של החברה שמינויו התבקש מלכתחילה, נמצא ב"ניגוד עניינים מהותי"

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן
עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"אין ספק כי פניה החברה הם לפירוק, וכי יש לדחות את הסדר הנושים המוצע מטעמה" - כך קבעה היום (א') שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי, ביחס לעניינה של חברת דורי בניה בבעלו איש העסקים עמוס לוזון, שהגישה לפני כ-3 שבועות בקשה להקפאת להליכים.

בהחלטה הדוחה את הסדר הנושים שהציעה החברה, מינתה השופטת כנאמנים זמניים לחברה את עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס, והורתה להם להגיש דוח מקיף על חובותיה, נכסיה ונסיבות כניסתה לחדלות פירעון של החברה בתוך 30 יום, תוך שהיא מנחה אותם לפעול "תחת ההנחה כי פני החברה לפירוק".

בבסיס ההסדר שהגישה דורי בניה ואותו דחתה לושי-עבודי בהחלטתה, ביקשה חברת הבנייה לאשר את הרכיבים הבאים: ביטול עיקולים על-סך 16.2 מיליון שקל שהוטלו נגדה במסגרת תביעות של דיירי מגדלי תל-אביב; גביית 64 מיליון שקל בגין חובות המגיעים לחברה מצדדים שלישיים בגין עבודות שבוצעו על-ידה ולא שולמו; ותרומת בעלים, שגובהה לא צוין בבקשה, במה שזכה לביקורת נוקבת מצד השופטת במהלך כל הדיון.

מרביתם של הנושים, כמו גם נציג הממונה על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד אבי הירשנזון, התנגדו למתווה שהציעה החברה. בהחלטתה מהיום קבעה לושי-עבודי ביחס להסדר אותו דחתה כפי שניתן היה לצפות נוכח הדיון שנערך בבקשת החברה בשבוע שעבר: "ההסדר לוקה באי-בהירות רבה, אינו כולל תרומת בעלים משמעותית ו'אמיתית', מציע הפעלה גירעונית של החברה על חשבון נושיה, ולמעשה - לאו הסדר הוא".

למרות הסתייגותה הנחרצת מההסדר שהוצע, השופטת לושי-עבודי קבעה כי הצווים הארעיים שניתנו על-ידה ביום הגשת הבקשה להקפאת הליכים, ייוותרו על כנם למשך 30 ימים נוספים. מדובר בצווים האוסרים לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד החברה או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו, וכן בצווים המעכבים הליכי מימוש או חילוט ערבויות שניתנו על-ידי החברה לטובת צדדי ג'. בכך יישמה לושי-עבודי את שרמזה לו במהלך הדיון, כי היא מעוניינת להקפיא לעת עתה עת ענייניה של החברה, לקבל דוח מקיף ומעודכן מהנאמנים שימונו לחברה, ורק לאחר מכן לקבל החלטות נוספות בעניינה.

"כולם מחויבים לשתף פעולה"

בגזרת זהותם של הנאמנים, השופטת קבעה כאמור כי יהיו אלה עו"ד עופר שפירא ועו"ד איתי הס ממשרד אגמון רוזנברג הכהן, שימונו לנאמנים הזמניים של החברה. לושי-עבודי דחתה את בקשת דורי בניה כי עו"ד אמיר ברטוב ימונה לתפקיד הנאמן, זאת בעקבות מה שכינתה השופטת בהחלטתה "ניגוד עניינים מהותי" של עו"ד ברטוב, שמלווה תקופה ארוכה את פעילותה של קבוצת לוזון, בעלת השליטה בדורי בניה.

לדברי השופטת, "אני סבורה כי אין למנות את עו"ד ברטוב לתפקיד, וכי יש למנות אליו נאמן 'ניטרלי', כפי שסברו גם בא-כוח הממונה ומרבית הנושים. זאת, לאור מעורבותו של עו"ד ברטוב בייעוץ שוטף למהלכים שביצעו בעלת השליטה, קבוצת לוזון והחברה בחודשים האחרונים ואף קודם לכן, אשר אין זאת מן הנמנע כי בעת ביצועם הייתה החברה נתונה בסביבת חדלות פירעון באופן המצריך בדיקה מעמיקה של הנאמן שימונה".

עוד בהחלטתה ביקשה השופטת להעיר על אמירותיו של עו"ד ברטוב במהלך הדיון בדבר היעדר שיתוף-פעולה מצד בעלת השליטה והחברה, ככל שהוא לא ימונה כבעל תפקיד. "מובהר בזאת לכל הצדדים כי הם מחויבים על-פי דין לשתף פעולה עם כל בעל תפקיד שימונה, באופן מלא ורצוני, ובתוך כך לספק כל מידע או מסמך שיש בידם אשר יסייע למזער את הנזק לנושים", הזכירה השופטת בהחלטתה.

בבקשה להקפאת הליכים שהגישה דורי בניה לפני כ-3 שבועות, היא טענה כי חובותיה מאמירים לכדי 800 מיליון שקל, מתוכם 640 מיליון שקל חובות מותנים בגין 100 תביעות אזרחיות תלויות ועומדות המתנהלות נגד החברה. עוד לפי החברה, היא חייבת כ-40 מיליון שקל לנושיה המובטחים, מהם 16 מיליון שקל בגין ערבויות בנקאיות אוטונומיות.

בדיון שנערך בעניינה של דורי בניה בשבוע שעבר, ביקשה לושי-עבודי מעו"ד ברטוב להתייחס לשאלותיה על ההסדר ולמה שהיא כינתה "אי-בהירויות רבות שעלו מבקשת החברה". בעקבות כך התבררו פרטים נוספים הנוגעים להתנהלות החברה, שלא צוינו בבקשה המקורית שהגישה. כך, למשל, התברר כי למרות שתחילה טענה קבוצת לוזון כי היא ביצעה הזרמת כספים "חד-כיוונית" לחברה, לאחרונה ביצעה קבוצת לוזון קיזוז לטובתה בסך של 7 מיליון שקל מתקבולים שהגיעו לדורי בניה. עם זאת, עו"ד ברטוב הדגיש כי לא ייתכן שקבוצת לוזון חייבת כסף לדורי בניה, אלא ש"הפוך הוא המצב, ובסכומים אדירים". עוד התברר במהלך הדיון כי גובה הערבויות הצולבות של החברה עומד על סך של כ-25 מיליון שקל מתוך כלל ערבויות החברה שהוערכו על-ידה בסכום של כ-100 מיליון שקל.