מבקר המדינה מחפש יועץ משפטי; לא דרוש ידע בזכויות אדם

הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה שמינה אנגלמן "העלימה" מתנאי הסף למועמדים לתפקיד את הדרישות לידע וניסיון במשפט בינלאומי ודיני זכויות אדם - תחומים שהמבקר הקודם שפירא העלה על נס במהלך כהונתו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

איתות נוסף מצדו של מבקר המדינה ונציב התלונות על הציבור, רו"ח מתניהו אנגלמן, שלפיו הוא מתכוון לזנוח את הקו של קודמיו, ובעיקר של המבקר הקודם, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, ולבצע שינויים מרחיקי לכת בעבודת הביקורת שמבצע משרד המבקר.

כך, לפחות, עולה מהדרישות שהציבה ועדת איתור שהקים אנגלמן לתפקיד היועץ המשפטי של המשרד, שמלמדות כי בניגוד למכרז הקודם שהתקיים לתפקיד בשנת 2015, מבחינתם של אנגלמן וועדת האיתור שפועלת מטעמו, ידע במשפט בינלאומי ובדיני זכויות אדם אינם מצרך שנדרש למועמדים לתפקיד היועץ המשפטי במשרד המבקר.

בעקבות עזיבתו של פרופ' יורם רבין, מינוי של המבקר הקודם שפירא, את תפקיד היועץ המשפטי במשרד המבקר, מינה המבקר אנגלמן ועדה שתפקידה לאתר עבורו מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה.

בראש הוועדה שמינה אנגלמן עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) צבי זילברטל, וחברים בה גם אייל גבאי, דלית שטאובר, פרופ' דודי שוורץ ומנכ"ל המשרד החדש ישי וקנין.

אחת ממשימותיה הראשונות של ועדת האיתור שמינה אנגלמן הייתה לקבוע מהם תנאי הסף שבהם צריכים לעמוד המועמדים, ואיזה ניסיון משפטי מומלץ שיהיה להם. לצורך כך התכנסה הוועדה ושמעה גם על ציפיותיו של אנגלמן מהתפקיד. יו"ר הוועדה, השופט זילברטל, גם שוחח עם אנגלמן אישית לפני כינוסה הראשון של הוועדה.

בתחילת החודש פרסמה הוועדה את מודעת האיתור לתפקיד, ובה פירטה את תנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד. למעט מספר שינויים קטנים אך מהותיים מאוד, המודעה שפרסמה ועדת האיתור זהה כמעט לחלוטין, מעין "העתק-הדבק", למודעה שפרסמה לפני כארבע שנים ועדת האיתור הקודמת לתפקיד, בזמן הליך האיתור לתפקיד שקיים המבקר שפירא.

על רקע זה, בולטים עוד יותר ההבדלים הקטנים אך המשמעותיים והמהותיים בין הנוסחים של שתי המודעות, שמלמדים כנראה גם על הגישה החדשה שמביא עמו אנגלמן למשרד המבקר ומתיחת הפנים שבכוונתו לבצע במשרד.

כך, בעוד שבמודעה שפורסמה בתקופתו של שפירא נכתב כי רצוי שלמועמדים לתפקיד יהיו הכישורים, הידע והניסיון בתחומי המשפט הבינלאומי ודיני זכויות אדם - במודעה שפרסמה ועדת האיתור בתחילת החודש הנוכחי נעלמו כליל דרישות אלה.

הבדל מהותי נוסף בין המודעות, הוא שבעוד שבמודעה שפרסמה ועדת האיתור שמינה שפירא נכתב כי אחד מהכישורים הרצויים למועמדים בתפקיד הוא ידע וניסיון בתחומי המשפט הפלילי - במודעה שפרסמה ועדת האיתור שמינה אנגלמן נעלמה לחלוטין גם דרישה זו, אם כי היא עדיין מופיעה בשאלון שאותו נדרשים המועמדים למלא.

לצד זאת, ועדת האיתור שמינה אנגלמן הוסיפה דרישה נוספת, שלא הופיעה קודם לכן - ידע בדיני מכרזים, וכן דרישה אמורפית וכללית, שלפיה רצוי כי למועמדים יהיה ידע גם ב"תחומי משפט נוספים". בנוסף, הוועדה את שינתה הדרישות לתפקיד כשקבעה כי תואר שני במשפטים הוא יתרון, ולא חובה.

ביחס ליתר הרכיבים שפרסמה ועדת האיתור הנוכחית בנוגע לתפקיד לא ניכר שינוי כלשהו. השינוי בנוסח של המודעה שפרסמה ועדת האיתור שמינה אנגלמן לתפקיד היועמ"ש, חלחל גם לשאלון שאותו נדרש למלא כל מועמד לתפקיד. בעוד שבטופס שנדרשו למלא המועמדים לתפקיד בתקופתו של שפירא הם התבקשו לפרט באופן ספציפי את הניסיון הרלוונטי שלהם בדיני זכויות האדם והמשפט הבינלאומי - בטפסים שהפיצה ועדת האיתור הנוכחית לא מופיעה כל דרישה כזאת.

היועץ המשפטי שימנה אנלגמן במקום רבין יהיה היועץ המשפטי השלישי שיוחלף במשרד מבקר המדינה במהלך 20 השנה האחרונות. לפני רבין, שכיהן בתפקידו כשלוש שנים וחצי, כיהנה בתפקיד מאז 2001 עו"ד נורית ישראלי.

הדרישה לידע בדין הבינלאומי ובדיני זכויות האדם שהופיעה במכרז לתפקיד היועמ"ש במשרד המבקר שפורסם בתקופת שפירא, לא נותרה על הנייר בלבד, והתבררה כדרישה מהותית וקרדינלית לתפקיד.

כך, למשל, בסופו של תהליך עומק שהתבצע במשרד המבקר, הכריזו במשרד המבקר כי המבקר רואה עצמו כגורם המתאים ביותר לשמש בתור נציב זכויות האדם בישראל, במהלך שגרר ביקורת קשה מצד חוגי הימין. לכן, ההערכות הן שהשינויים הקטנים אך המהותיים בין שתי המודעות והטפסים שאותם נדרשים המועמדים למלא, מלמדים על הדגשים שמתכוון לשים אנגלמן בביקורות שייצאו תחת ידיו בשבע השנים הקרובות, ובעיקר על הנושאים שעליהם הוא מבקש שלא לשים לדגש.

בספטמבר הציג אנגלמן, שזכה לביקורת על השינויים שהוא מבצע בעבודת מוסד במבקר, את "הרפורמה לביקורת בונה". רפורמה זו כוללת התמקדות בנושאי ביקורת בעלי אופי חברתי, שילוב ביקורות פתע (למשל במוקדי שירות וקבלת קהל), שימוש נרחב בכלי ביקורת משלימים מעבר לעיון במסמכי מקור ותשאול בעלי תפקידים כמו שאלונים לציבור, סקרים, מדגמים ותצפיות ועוד.

ממשרד המבקר נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען בכתבה, מבקר המדינה כלל לא היה מעורב בגיבוש הקריטריונים למועמדות לתפקיד היועמ"ש של המשרד. ועדת האיתור בראשות כבוד שופט העליון בדימוס צבי זילברטל היא ועדה עצמאית, וחבריה קבעו את הקריטריונים כפי שמצאו לנכון, מתוך ראייה רחבה של רצון לבחון מרב מועמדים פוטנציאלים, וזאת לאחר ששמעו ארוכות מפי יועמ"ש המשרד היוצא, פרופ יורם רבין, על התפקיד. הוועדה אף הציבה תנאי סף לכשירות להתמנות כשופט בית משפט מחוזי. יודגש כי המבקר אנגלמן חרת על דגלו את קידום הביקורת החברתית בדגש על התבוננות הביקורת בעיני הציבור, אוכלוסיות ראויות לקידום ומיקוד בפריפריה. למותר לציין כי השוואות בינלאומיות הן כלי מרכזי בטיוב עבודת הביקורת".