חברות האוטובוסים קיבלו סכומי שיא מעבר לתקציב, אז למה הפקקים נמשכים?

בתוך פחות משבוע צפויים לעבור למשרד התחבורה כ-3.5 מיליארד שקל, מתוכם 1.6 לתחבורה הציבורית • חברי ועדת הכספים שניסו להבין מדוע חורג המשרד ב-13% מתקציבו, לא קיבלו הסברים מספקים • האם משרד התחבורה למד ממשרד הביטחון והחל לדרוש להגדיל את תקציביו בדיעבד?

בצלאל סמוטריץ' / צילום: ליאב פלד
בצלאל סמוטריץ' / צילום: ליאב פלד

כיצד גדלו תקציבי התמיכה בתחבורה הציבורית בשני מיליארד שקל בתוך שנה אחת? את התשובה לשאלה הזאת ניסו אתמול לגלות חברי ועדת הכספים של הכנסת, ללא הצלחה. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שהגיע במיוחד לישיבת הוועדה הבטיח "לענות על כל שאלה", אבל גם הוא לא פירט ממה מורכב הסכום הפנומנלי.

סמוטריץ' התייחס רק לבקשה הספציפית שאושרה אתמול בוועדה, להעביר 250 מיליון שקל למשרדו בגין תוספת שכר לנהגי האוטובוס ו-70 מיליון שקל למימון הכשרת נהגים חדשים. "חסרים לנו 3,000 נהגי אוטובוס ואין ברירה אלא לשפר את התנאים", הסביר שר התחבורה.

מעבר לכך ציין סמוטריץ', כי חלה התייקרות בעלויות הפעלת האוטובוסים - אך לא פירט בכמה. ח"כ אורית פרקש-הכהן עוד ניסתה לחקור את אנשי האוצר ממה מורכב הגידול - אך לא זכתה לתשובה ברורה. שאר חברי הכנסת לא ניסו אפילו לברר. תחבורה ציבורית זה טוב ואנחנו בעד, אמרו למשל חה"כ אבי ניסנקורן ומיקי לוי.

היחידה שהשמיעה קול מחאה הייתה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. "אני רוצה להתלונן על כך שהמשרדים לא צופים את ההוצאות האמיתיות שלהם. אם שר התחבורה אומר שהעלות של המשרד שלו היא שני מיליארד שקל יותר ממה שנצפה - זה 13% מהתקציב של אותו משרד. משהו פה עקום. אם שאר המשרדים יתנהגו ככה נגיע לגירעון של 50 מיליארד שקל". לוי-אבקסיס סבורה שמדובר בנורמה. "למדו ממשרד הביטחון", הוסיפה, "המשרד לא מכין את התקציב שלו כמו שצריך וסומך על כך ש'נראה מישהו שיגיד לא להוספת קווים ונראה מישהו יגיד לא לתשלום לנהגים' - אבל למי שמבקש להגדיל את סל תרופות אומרים לא. כשאנחנו מקבלים את ההתנהלות הזאת במשרד התחבורה אנחנו נדרשים לקצץ במשרדים אחרים. אנחנו כוועדת הכספים צריכים לדעת מה בא על חשבון מה".

אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף
 אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף

מספר המשתמשים בתחבורה ציבורית לא זינק

תקציב התמיכות בתחבורה הציבורית מורכב מהמענקים שהמדינה משלמת לחברת רכבת ישראל, לרכבת הקלה ולחברות האוטובוסים אגד, דן והמפעילים הפרטיים, בהתאם לאשכולות שהם מפעילים. במסגרת התקציב נכללות גם הנחות לקבוצות אוכלוסייה כמו סטודנטים וקשישים.

בשנים האחרונות גדל תקציב התמיכות בקצב של חצי מיליארד שקל בשנה. לאחר שב-2018 הגיע התקציב המאושר לשבעה מיליארד שקל תיכננה המדינה להקצות לתחום 7.4 מיליארד שקל ב-2019. אלא שכבר בספטמבר התברר שהתקציב נגמר ושעד סוף השנה תידרש המדינה לשלם תשעה מיליארד שקל.

ממה מורכבת החריגה בתמיכות בחברות האוטובוסים
 ממה מורכבת החריגה בתמיכות בחברות האוטובוסים

ממה נובע הגידול הפנומנלי הזה? סמוטריץ' טען אתמול כי מדובר בסימן חיובי - היקף השימוש בתחבורה הציבורית פשוט גדל. הבעיה שב-2019 לא נרשמה קפיצה דו-ספרתית במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית ולא התחוללה פריצת דרך מבחינת פריסת רשת הקווים.

ביום שני הקרוב תתבקש ועדת הכספים לאשר תוספת של כ-550 מיליון שקל לתמיכות בתחבורה הציבורית: הסכום הזה מורכב מ-350 מיליון שקל עבור התייקרויות שונות בהפעלת האוטובוסים (הוצאות ביטוח, דלק ושער מינימום), 151 מיליון שקל עבור רכש אוטובוסים לקואופרטיב אגד, לפי הסכם הסובסידיה החדש שנחתם בין אגד למדינה בנובמבר 2018 ועוד 40 מיליון שקל למימון פיילוט "שירות גמיש" בגוש דן - תכנית ניסיונית שאמורה להציע "שירות מותאם אישית בהזמנה מראש, כחלק מהניסיון לעודד מעבר מהרכב פרטי לתחבורה ציבורית".

50% מההעברות עדיין לא הוסברו

כל הסעיפים והתוספות האלה מסבירים כ-50% מהפער. ומה לגבי היתר? ממשרד התחבורה לא רצו להשיב לשאלות שהפנה אליהם "גלובס" - מה שהותיר בעיקר ספקולציות. כך למשל, אחד ההסברים לפער הוא נסיעות ללא תשלום מה שמכונה במשרד התחבורה Fraud (הונאה). מדובר בתופעה שלפי גורמים בענף התחבורה התרחבה השנה על רקע ביטול האפשרות לשלם לנהגים בעת העלייה לאוטובוס והרחבת האפשרות לעלות לאוטובוס מכול הדלתות (שהחלה לפני חמש שנים) לאזורים ולקווים נוספים.

"משרד התחבורה טוען שיש אחוזים גבוהים מאוד של Fraud, כלומר של מתפלחים", אומר מייסד ארגון 15 דקות יוסי סעידוב, "אבל קודם כל צריך לזכור שהתועלת הכלכלית למשק מהמעבר לתחבורה הציבורית, הרבה יותר גדולה מהנזק שגורמים הגנבים. שנית, כשאתה מסתכל על הנתונים לפי מחוזות, אתה מגלה שיש ביניהם פערים של מאות אחוזים".

לפי סעידוב, הערכות משרד התחבורה לגבי מחוז חיפה למשל הן ללא יותר מ-2%-3% מתפלחים לעומת לא פחות מ-20% במחוז באר שבע. "זה לא שבבאר שבע יש יותר גנבים וזה ממש לא אשמת הנוסעים", מדגיש סעידוב, "בבאר שבע אין מכונות לרכישת כרטיסים בתחנות ואנשים עולים לאוטובוס ואין להם איך לשלם". סעידוב ומנכ"לית 15 דקות שמרית נוטמן מציינים שיש בעיות רבות בתיקוף כרטיסים בחלקים האחוריים של האוטובוסים במקומות רבים, כשפעמים הבעיה היא גם חוסר מודעות.

סעידוב סבור כי את הסיבה לזינוק בסובסידיה השנה צריך לחפש בשינויים בהרגלי הנסיעה בתחבורה הציבורית. "אני למשל הייתי נוסע פעם בקו אחד למרכז העיר, היום אני מחליף קווים ומשתמש ברכבת הקלה - זה יוצא שלוש נסיעות במקום אחת, וזה מסביר את נתוני משרד התחבורה על גידול של עשרות אחוזים במספר הנסיעות בזמן שבמספר הנוסעים אין גידול כזה", הוא אומר.

אין אפשרות לקצץ, אז מעבירים

הגידול בסובסידיה למפעילי התחבורה הציבורית הוא רק חלק מתקציבים בהיקף כולל של 3.5 מיליארד שקל שהאוצר מבקש להעביר למשרד התחבורה כדי לסגור את שנת הכספים 2019. תקציב משרד התחבורה המאושר ל-2019 עומד על 22 מיליארד שקל כך שמדובר בהגדלה של 16%. בישיבתה אתמול אישרה ועדת הכספים העברה תקציבית נוספת של 1.1 מיליארד שקל לתחבורה. התוספת כוללת כ-900 מיליון שקל לפיתוח כבישים תומכי דיור ופיתוח מרכז סייבר בחברת נתיבי איילון.

בישיבתה הקרובה ביום שני תתבקש הוועדה לאשר העברות נוספות בהיקף של 700 מיליון שקל לפיתוח כבישים ובהם הרחבת כביש הערבה (כביש 90), הרחבת כביש 65 בקטע שמצומת גולני לדברת, שדרוג קטעים מכביש 77 וכביש 6, הרחבת כביש החוף לכביש בעל שלושה נתיבים בקטע שבין אולגה וחבצלת ושדרוג המחלפים ינאי ואולגה.

בנוסף יבקש האוצר לאשר העברת כ-300 מיליון שקל עבור פרויקטי תחבורה בכבישים עירוניים, בעיקר לצורך עבודות באזור ירושלים, רמלה וכביש 60 מגוש עציון לבירה. המקור לחלק מהסכום הזה, 120 מיליון שקל, אמור להגיע מתוכנית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אך הרוב מגיע מתקציבי משרדים אחרים.

בעניין הזה חייבים לציין כי ידיו של האוצר כבולות - העובדה שאין ממשלה ואין אפשרות לקצץ בתקציב או להגדיל הכנסות בדרך של העלאת מסים מחייבת את האוצר לגרד את תחתית החבית ולהפוך כל סעיף אפשרי בחיפוש אחר תקציבים - והמצב רק ילך ויחמיר בשנה הבאה עד לאישור תקציב מדינה ל-2020.

הצבעה על העברת 1.4 מיליארד שקל נדחתה אתמול, על רקע התנגדותה של ח"כ לוי-אבקסיס שאמרה כי היא "רותחת מזעם" לאחר שנציג האוצר בדיון אמר לה כי הכספים שיועברו הם מתוך תקציבים שלא נוצלו על ידי משרדי הממשלה האחרים.

"יש פה סדרי עדיפויות מעוותים", הטיחה לוי-אבקסיס בנציג האוצר, "אתם יוצרים למשרד הרווחה והבריאות משוכות שאי אפשר לדלג מעליהם. יש ילדים שעומדים בחוץ עם צו בית משפט ואין להם תקן לאן להיכנס ואתם אומרים שיש שם עודף שאתם תעבירו לתכנון עתידי של קו רכבת קלה מרעננה לתל אביב. אם יש 63 מיליוני שקלים שלא נוצלו בתקציב משרד הרווחה - מישהו צריך לתת את הדין מצידי ולהיכנס לבית סוהר. תכנון קו עתידי בין רעננה לתל אביב - זה אקסטרה. זו לא השמנת, זה הדובדבן שבשמנת. עלינו לדבר על הלחם השחור. אסור להעלות להצבעה שום דבר עד שלא נקבל תשובות".

ממשרד התחבורה נמסר כי "לוועדה הועברו שתי פניות להגדלת תקציב הסובסידיה בהיקף של 850 מיליון שקל. תקציב המדינה ל-2019 אושר בחודש מרץ 2018 והתבסס על נתוני 2017. במהלך 2018 ובתחילת 2019, גדלו באופן משמעותי תקציבי הסובסידה ביחס לתקציב הבסיסי שניתן.

"בעקבות מחסור בנהגים שנוצר מגידול השירות בשנים האחרונות, הוחלט להעלות את שכר הנהגים בשיעור של כ-10%, וכן לסייע בהכשרת 2,500 נהגים חדשים. בנוסף לכך, חלו שינויים במדדי עצומות שהגדילו את עלות הפעלת התחבורה הציבורית. וכן תוספות שירות משמעותיות שניתנו ב-2018-2019.

"כחלק מעבודות הקו האדום, בוצעו גם שינויים בהסדרי התנועה בעלות של עשרות מיליוני שקלים".