תחנות דלק | פיצ'ר

"Ten נתפסת כרשת זולה, אבל לצערי אנחנו לא רמי לוי"

פורטפוליו עם מנכ"ל Ten משה סרוסי על הפריסה המוגבלת של התחנות של החברה, על הפגיעה ברווחיות בגלל הורדת מרווח השיווק ועל הדרך שבה הכיר את אשתו

משה סרוסי / צילום: איל יצהר
משה סרוסי / צילום: איל יצהר

אני: החלטי, מסודר, תכליתי, מסונכרן ויודע להתאים את עצמי לסיטואציה. מאמין בשיטת הניהול הרזה ותמיד בקונטרול.

משפחה: המשפחה של אבא עלתה מתוניס בשנות ה-60, כשאבא היה בן שלוש, הגיעה למעברה באשקלון ורק אחרי כמה שנים טובות קיבלה שיכון. סבא היה חייט בתוניס והמשיך לתפור פה, וסבתא גידלה את הילדים. הוריה של אמא גרו בעיראק על גבול כורדיסטן והגיעו לכאן בגיל צעיר יחסית וסבא הפך לאיש אדמה במושב מנוחה וגידל עם סבתא 13 ילדים. אמא נולדה כאן.

ההורים נפגשו באשקלון בשנות העשרים המוקדמות שלהם וגרו בשדרות. אבא היה קבלן שיפוצים, מסגר, חשמלאי וקבלן עצמאי שהחזיק שניים-שלושה עובדים. כל חופש הייתי עובד איתו ומרוויח כסף. ירשתי ממנו מעט מידי הזהב ועד היום אני עושה את כל התיקונים לבד בבית. כשגדלתי קצת, עבדתי אצל דוד שלי באלמור חשמל - חברה לתשתיות חשמל שנקנתה על-ידי רפק.

ילדות: נולדתי בשדרות ובגיל תשע עברנו לאשקלון, לשכונת ברנע. הייתה לי ילדות מאושרת, בכור מבין חמישה ילדים, עם הרבה חברים, כדורסל, גלישה וים. בגלל שאבא לא היה נוכח הרבה, תפסתי את תפקיד הגבר בבית ודי חינכתי את האחים והאחיות הצעירים שלי. ההורים התגרשו כשהייתי בצבא וחזרו אחד לשני אחרי כמה שנים.

שאפתי להיות שחקן כדורסל מקצועני, להיות הכי טוב במה שאני עושה, לנהל אנשים ולפתור בעיות לאחרים. למדתי מחשבים מורחב, אבל תמיד הייתי שטותניק, צוחק, מפריע - ומקבל מאיות, ולכן מחלו לי. התגייסתי לגדוד חרוב.

קריירה: למדתי תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה SCE על שם סמי שמעון. עבדתי בגעש תאורה, המירס שלי צפצף בשיעורים, סיימתי בהצטיינות, והתחלתי לעבוד כיועץ בחברת אביב ניהול, בעולמות של מצוינות תפעולית וניהול רזה. אחרי שלוש שנים עברתי לאינטל, כמומחה להובלת ניהול רזה במפעל הייצור החדש בקריית גת ובמקביל למדתי תואר שני במנהל עסקים.

מיכל: אשתי, מנהלת לשכה בנתניה, 50 מטרים ממני, ואף פעם לא יצא לנו לאכול צהריים יחד. הכרנו בפייסבוק במקרה, כששלחתי לה בטעות הודעה במקום לחברה שלי לשעבר שגם לה קראו מיכל, ומשם הדרך לחתונה הייתה קצרה. יש לנו שלושה ילדים ואנחנו גרים בגנות הדר ליד נורדיה.

Ten: ערן וקנין, שהיה המנהל שלי בגעש תאורה, היה סמנכ"ל כספים בחברה, שהייתה אז על כרעי תרנגולת ברמה הטכנית והתפעולית, וביקש ממני לבוא לעזור לו. התחלתי כמנהל מערכות מידע ובניתי את כל המערכות, סליקה, בק אופיס, קבלת החלטות, קמעונאות, הטכנולוגיה של התחנות, אתגר עצום. הפכתי לסמנכ"ל תפעול וטכנולוגיה, ולפני שנה, כשערן ביקש לסיים את תפקידו כמנכ"ל, מוניתי בהמלצתו במקומו ובאישור קרן אייפקס.

אנחנו נתפסים כרשת התדלוק הזולה, אבל לצערי אנחנו לא רמי לוי, כי הפריסה שלנו מוגבלת. אם הייתי יכול לפתוח תחנות במהירות ובמקומות מרכזיים, זה היה שונה, אבל הקמת תחנה חדשה לוקחת שבע שנים. למרות זאת, הכפלנו את כמות התחנות ל-64 והיום אנחנו החברה החמישית בגודלה בישראל.

יש לנו חברה-בת בשם תדלוקים, שנותנת שירות תדלוק שטח לכלים כבדים וקבלנים גדולים באמצעות מכלית ואת Ten אקספרס - חנות נוחות עד הרכב. Ten סלפי ווש - עמדת שטיפה עצמית, הוא עוד שירות שאנחנו נותנים ברציף, וגם עמדות הטענה לרכב חשמלי. לצערי, הורדת מרווח השיווק בעשרות אחוזים בעשור שאני נמצא בחברה, פוגעת ברווחיות שלנו, אף על פי שבנינו מודל אחר להפעלת התחנות ואנחנו מציעים ערך ללקוח, והחזרנו חלק מההפסד, כי אנחנו מסתכלים ללקוח בלבן של העיניים.

פנאי: מבלה עם המשפחה, שיעורי בית עם הילדים, משחקי חשיבה, ולאחרונה התחלתי לנגן על גיטרה.

תפיסת עתיד: מאוד אוהב את קרן אייפקס, הבעלים של Ten, ומקווה להתפתח בתוכה ולהמשיך לנהל גופים גדולים בעתיד.