מחלקים את זמנכם בעבודה בין ישראל לחו"ל? כללי המיסוי הקשוחים החדשים נחשפים

בחודשים האחרונים, מתחת לרדאר, התכנסים מדי יום חמישי בחדר ישיבות במלון במעלה החמישה מספר גורמי מקצוע, שזכו לכינוי "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי". מטרת הפגישות: גיבוש רפורמה מהפכנית בתחום המיסוי הבינלאומי.

הרפורמה, שעיקריה נחשפים כעת כאן ב"גלובס", תוביל להשפעות מרחיקות לכת על תושבים ואנשי עסקים רבים בישראל. היא תשפיע על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן, ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל, וזאת משיקולי מס.

התוכנית גובשה על-ידי החטיבה המקצועית של רשות המסים. בראש המגעים עומד רולנד עם-שלם, רו"ח (משפטן), סמנכ"ל מקצועית. בוועדה שמגבשת את ההמלצות יושבים נציגי רשות המסים יחד עם נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי לשכת רואי החשבון ונציגי לשכת יועצי המס.

הרפורמה טעונה אישור של מנהל רשות המסים ערן יעקב, שצריך לבחור אלו חלקים לאמץ, ובשלב מתקדם יותר טעונה ממשלה מתפקדת וכנסת אפקטיבית, כי נדרשים תיקוני חקיקה כדי להעביר אותה, אבל היא נמצאת כיום "על שולחן" כחלק מהתוכניות שיוצגו לשר האוצר הבא כדי להכניס כסף לקופת המדינה ולסגור פירצות מס לעמדת הרשות.

מבר רפאלי ועד שחקן הפוקר המפורסם

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי הם אינם תושבי ישראל.

המקרה המפורסם ביותר הוא המאבק של הדוגמנית בר רפאלי, שבמסגרתה נדרשה לשלם מסים על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל שהרוויחה בחו"ל במשך כשנתיים (רפאלי ערערה לעליון על קביעה זו, והתיק תלוי ועומד). רפאלי מכחישה את החשדות נגדה ומנהלת בימים אלה מאבק על חפותה.

גם סיפור הסדר המס של איל ההון, סמי עופר המנוח - במסגרתו ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו בשנים 2006-2009 - סבב סביב מחלוקת בשאלת התושבות של המיליארדר המנוח.

מיליארדר נוסף שמנהל בשנים האחרונות מאבק משפטי מול רשות המסים סביב שאלת תושבותו לצורכי מס הוא בני שטיינמץ, שבילה בעבר חלק מימות השנה על יאכטה בלב ים, ונמנע מתושבות ישראלית.

גם רפי אמשיקשוילי, שחקן פוקר שגרף לכיסו רווחים של יותר ממיליון דולר מתחרויות בחו"ל, הפסיד במאבק מול רשות המסים, ונקבע כי היה תושב ישראל בעת שהתחרה בכל העולם.

השינוי המוצע כעת לא נועד רק לעשירים ולמפורסמים, אלא לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים. לפי ההערכות, בכל שנה יוצאים מישראל מעל 20 אלף ישראלים לרילוקיישן ומזנקים בהתלהבות על ההזדמנות, כשהם אינם מודעים להיבטי המס שעלולים להעיב על ההזדמנות.

מבחן "מרכז החיים"? רק מספר הימים קובע

תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי חזקות מספריות שלפיהן אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - הוא תושב ישראל. גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר סך-כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייחשב תושב המדינה לצורכי מס.

 שינוי חקיקה במבחני התושבות

בנוסף לחזקות המספריות, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה: בית קבע, בני משפחה שנותרו בארץ, זיקות עסקיות, מיקום הנכסים, שייכות למועדונים חברתיים מקצועיים, זיקות חברתיות וכלכליות ועוד. ואולם חזקות אלה ניתנת לסתירה, ובמקרים רבים נישומים השוהים בישראל מעל 183 יום בשנה, טוענים כי אינם צריכים לשלם מס בישראל, כיוון שהם ניתקו את הקשר מהמדינה. מנגד, גם רשות המסים טוענת כי נישומים ששהו בישראל פחות מ-183, חייבים במס בישראל לפי המבחן המהותי.

את המאבקים הללו מבקשת ועדת תיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי לבטל, או לכל הפחות לצמצם, זאת באמצעות יצירת ודאות בחקיקה וללא חזקות מספריות שאפשר להתווכח עליהן.

מה קובעת הרפורמה המתוכננת? ראשית, כי כל מי ששהה 183 ימים בשנה בישראל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס. כלומר: לא ניתן יהיה להתווכח יותר על השאלה האם מי ששהה כאן 184 ימים אינו תושב ישראל, גם אם אין לו כל זיקה אמיתית לארץ, ובכל הפעמים שהגיע הוא הגיע לצורך עסקיו או ביקור חטוף. עוד כוללת הרפורמה שינוי של "חזקת 425 הימים" לקביעה שלא ניתן להתווכח איתה (חזקה חלוטה) של שהייה של לפחות 60 יום בישראל בשנה אחת, ושהיה של 450 ימים בסך-הכול, יחד בשנתיים שקדמו לה.

יצאתם לרילוקיישן לבד? זה לא ישתלם

השינוי הדרמטי ביותר שבו עוסקת הרפורמה הוא באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בעת יציאה לרילוקיישן. ברירת המחדל הייתה לקחת את המשפחה לחו"ל בעת רילוקיישן, ובכך לנתק את הקשר הצמוד לישראל, אבל בתי המשפט הכירו בעבר במצבים שבהם הייתה הפרדה של התושבות באותה משפחה - האב נחשב תושב חו"ל, ושאר בני המשפחה (האישה והילדים) נחשבו לתושבי ישראל.

כעת סוגרת רשות המסים פירצה זו ומבהירה כי אם בת הזוג או בן הזוג נותרו בישראל, ובן/בת הזוג שיצאו לחו"ל מגיעים לארץ לפחות 90 ימים בשנה - אז אין ספק שהיוצא לחו"ל הוא תושב ישראל. כלומר: לא יוכר עוד פיצול התא המשפחתי.

במקביל נקבע כי פחות מ-90 ימי שהייה בישראל לא בהכרח יהפכו את אותו בן או בת זוג שיצאו לחו"ל לתושב חוץ. כלומר, הקביעה עובדת רק לכיוון ההחמרה על התא המשפחתי המפוצל.

עוד ממליצה הוועדה כי ייערך שינוי בהגדרת "תושב חוץ" - הרף התחתון יהיה שלוש שנים (במקום ארבע שנים כיום). לפי ההגדרה החדשה, אדם שנמצא שלוש שנים רצופות פחות מ-60 ימים בכל שנה בישראל, חזקה עליו שנחשב תושב חוץ. המבחן היום קובע כי מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל, ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - יהיה תושב חוץ.

הפערים: 50% מס במקום פטור מלא

מהן המשמעויות של הרפורמה המוצעת? לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, "במקרים רבים מדובר בהבדל שבין פטור ממס לבין מס מלא על הכנסות. בין 0% מס לעד 50% מס על כלל ההכנסה, וזה עוד לפני כפל מס, באם יחול על אותו אדם במדינה אחרת שאין לה אמנת מס עם ישראל".

לדברי עו"ד ברכה, "לכאורה רשות המסים צובעת את כוונותיה ברצון לתת ודאות מיסויית לנישומים בכל הנוגע לעניין תושבות חוץ ותושבות ישראלית, וזאת לאור הבלבול הרב שקיים בתחום. אך הלכה למעשה מחמירה הרפורמה באופן משמעותי את מצב הנישומים. זהו מצב מסוכן. הרשות עלולה לגרום עוול לעשרות אלפי נישומים מדי שנה".

לדבריו, "הנפגעים המרכזיים יהיו מרבית היוצאים לרילוקיישן, שמספרם מוערך בעשרות אלפים מדי שנה. בנוסף, ייפגע ענף התיירות הישראלית, שכן קיימים תושבי חוץ רבים הבוחרים לבלות את תקופות החגים והחופש הגדול בישראל, ובמצב בו חופשתם תחיל עליהם חזקת תושבות ותחייב אותם בתשלום מסים ודיווח בישראל, יימנעו תושבי החוץ מלהגיע לישראל".

לדברי עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, "הרפורמה המתוכננת לא מאוזנת לחלוטין, ובמסגרתה נקבעות חזקות בלתי הגיוניות וחד-כיווניות". לטענתו, הרפורמה סותרת את המגמה העולמית.

עו"ד ברכה מוסיף כי "המגמה של הרשות עומדת בניגוד למגמות הקיימות בעולם לגלובליזציה, לניוד עובדים ועוד, ובמובן מסוים הרפורמה עלולה לקחת אותנו אחורה ביחס לעולם".

הוודאות לא עדיפה מהוויכוחים עם רשות המסים?

עו"ד פרנקל: "הרפורמה כוללת הקשחה לטובת רשות המסים ללא איזונים נדרשים. הרשות כבר במצב טוב לאור זכיותיה בפסקי הדין לאחרונה. רשות המסים מקבלת רוח גבית עצומה מבתי המשפט, ובכל זאת נטפלת לעניין הזה וממשיכה לנסות להקשיח את הכללים".

עו"ד ברכה: "במקרה הזה הניסיון לספק ודאות מיסויית יצא מפרופורציות, וניתן להגיד כי כמעט בכל מצב ייחשב אדם לתושב ישראל". 

במענה לטענות נגד הרפורמה המתגבשת, אמר אחד מחברי ועדת תיקוני החקיקה במיסוי בינלאומי ל"גלובס" כי "חייבים לשים סוף למחלוקות הבלתי נגמרות בעניין התושבות. ראינו שאין ודאות בפסק הדין של בר רפאלי ובפסקי דין נוספים, ואנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מייצרים ודאות ושמי שנהנה ממערכת החינוך שלנו ומהחיים הטובים במדינת ישראל - שישלם פה מס".

באשר לטענות כי הרפורמה מחמירה וחד-צדדית לטובת רשות המסים, במיוחד באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בין מדינות, אומר אותו גורם: "לא יכול להיות מצב שיש לאדם אישה וילדים בישראל, והם נהנים מהחיים בישראל, ממערכת החינוך, מחופי הים, ממערכת הבריאות, ואותו אדם גם מגיע לבקר 100 יום בשנה ואז מתחמק ממס בטענה שמרכז חייו בחו"ל. הילדים שלך הם לא מרכז החיים שלך? מי שנהנה מהשמש הישראלית, שישלם מס".

מעבר לכך, אומר אותו גורם, "אנו רואים בכל העולם חזקות חלוטות וחוסר גמישות, ואנחנו רוצים לתפוס את המתחמקים ממס, שלא משלמים בשום מקום. אנחנו רוצים לתפוס את אלה שפותחים את החשבונות שלהם בכל מיני מקלטי מס ומשחקים עם הזמן שהם נמצאים פה, רק בשביל להתחמק ממס".

לדברי אותו גורם, "הוועדה נמצאת בישורת האחרונה, ובקרוב נעביר את המלצתנו למנהל רשות המסים".

מרשות המסים נמסר: "לאור השינויים הגלובליים שהתרחשו בשנים האחרונות, ראתה הנהלת הרשות לנכון לבחון את מדיניות וחקיקת המיסוי הבינלאומי מתוך מטרה להתאים את החוק לעידן הנוכחי וחשוב מכל - ליצור ודאות. לצורך כך הקימה הרשות ועדה שתבחן את הנושא. מאחר שהוועדה טרם גיבשה והגישה המלצותיה, הדיון בנושאים הנדונים הוא מוקדם ועקר".

שינויי חקיקה במבחני התושבות - ההמלצות העיקריות

1. תושבות - חזקות ימים

כיום: כתושב ישראל לצורכי מס מוגדר מי ששהה לפחות 183 ימים בארץ בשנה, אך ניתן להתווכח על כך; בנוסף, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הקשרים לישראל, בהם השאלה היכן בית הקבע, איפה המשפחה מתגוררת, קשרים עסקיים ועוד. 

המצב החדש: שינוי חזקת 183 הימים לחזקה שלא ניתן לערער עליה; בנוסף, נבחן "מרכז החיים" אם מניין הימים יורד מ-183 בשנה. 

2. תושבות - פיצול תא משפחתי

כיום: הפסיקה הכירה באפשרות שאחד מראשי המשפחה העובד בחו"ל לא ייחשב כתושב ישראל, למרות שמשפחתו נותרה בארץ. 

המצב החדש: אם בן הזוג העובד בחו"ל נמצא בישראל לפחות 90 ימים בשנה, ומשפחתו מתגוררת בישראל - הוא תושב ישראל לצורכי מס. 

3. תושבות - הגדרת "תושב חוץ"

כיום: מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל, ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - יוגדר כתושב חוץ לצורכי מס. 

המצב החדש: הרף התחתון לתושבות חוץ הוא שלוש שנים. בנוסף, קיים ספק לגבי החלת התושבות לצורכי מס כתושב חוץ כבר מהשנה השנייה או מהשלישית. 

רשויות המס ושאלת התושבות 

בר רפאלי

הסוגיה: הדוגמנית נקלעה לחקירה פלילית ולמשפט אזרחי, לאחר שרשות המסים טענה כי רפאלי העלימה הכנסות מחו"ל וטענה בכזב שהיא תושבת חוץ.

איך הסתיים: בזירה האזרחית נקבע כי רפאלי הייתה תושבת ישראל, והיא נדרשת לשלם מסים על הכנסות בחו"ל בהיקף 16 מיליון שקל (רפאלי ערערה לעליון). 

סמי עופר

הסוגיה: לאחר פטירתו דרשה רשות המסים מעיזבונו כ-940 מיליון שקל, בטענה כי היה תושב ישראל בשנים 2006-2010.

איך הסתיים: רשות המסים ויורשיו של המיליארדר הגיעו להסדר, לפיו היורשים ישלמו מס בסך כ-107 אלף שקל עבור שנת 2010.

בני שטיינמץ

הסוגיה: רשות המסים הוציאה לשטיינמץ שומת מס בסכום של כ-4 מיליארד שקל, בטענה לבעלותו על נכסים שונים וכן חבות מס בישראל בשנים בהן טען כי היה תושב חוץ. שטיינמץ התגורר מספר שנים על יאכטה לחופי ניס, וטען כי אינו תושב ישראל.

איך הסתיים: התיק תלוי ועומד בבית המשפט, לקראת שלב ההוכחות.