הקמפיין ה"מוצלח" של נתניהו יוצר דה-לגיטימציה להחלטות הפרקליטות בעניינו

הקמפיין של נתניהו ואנשיו, שתכליתו לערער את אמון הציבור ביועמ"ש ובפרקליטות, כנראה נוחל הצלחה - וזה צריך להדיר שינה מעיני כל מי שרוממות שלטון החוק בגרונו • אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

חן מענית / צילום: איל יצהר, גלובס
חן מענית / צילום: איל יצהר, גלובס

כותרת אפשרית לגיליון המושקע של "גלובס", שעוסק באמון הציבור במוסדות שלטון החוק, יכולה הייתה להיות: "כך הצליח ראש ממשלת ישראל החשוד בפלילים לגרום לירידה באמון הציבור בפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה, זמן קצר לפני שהם מקבלים החלטה סופית אם להגיש נגדו כתב אישום".

זה לא שאין נושאים אחרים שחשוב לעסוק בהם בהקשר של אמון הציבור במערכת המשפט. זה לא שאין גורמים אחרים, אובייקטיביים ומוצדקים, לירידה באמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרקליטות בעיקר, כגון פרשת הפרקליטה המושחתת רות דוד, פרשת חילופי המסרונים בין השופטת לחוקר, החקירה האגרסיבית של ניר חפץ, השאלות הקשות סביב הרשעת רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, היחס המחפיר לשופטת הילה גרסטל כשהקימה את נציבות הביקורת על הפרקליטות ועוד. מערכת המשפט שלנו לא חפה מבעיות ומכשלים, והיא ראויה לעתים לביקורת נוקבת. ואכן, אנחנו עוסקים בכל אלה ובהרחבה בגיליון זה.

אולם בעיתוי הרגיש הנוכחי, הדבר המרכזי שתפקידנו להזהיר מפניו הוא המתקפות חסרות התקדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו על רשויות אכיפת החוק. מתקפות שמערבבות במכוון טיעונים ענייניים בחלקם, עם כאלה שהם שקריים, אישיים וקונספירטיביים. מתקפות שתכליתן ליצור דה-לגיטימציה להחלטת היועמ"ש והפרקליטות מחודש פברואר, להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד נתניהו בגין שחיתות ציבורית. מתקפות שמכינות את דעת הקהל גם להחלטה הסופית בתיקי ראש הממשלה.

כאשר שר משפטים במדינת ישראל, עושה דברו של ראש ממשלה חשוד בשחיתות, מעלה בפומבי (בנאום שנשא בשבוע שעבר) תיאוריית קשר כאילו יש "פרקליטות בתוך הפרקליטות", מעין ארגון מחתרתי כביכול הפועל בתוך הרשות הציבורית הרשמית, אז עם כל הסלידה שלנו מפרשיות שהאירו את הפרקליטות באור שלילי בשנים האחרונות, התפקיד המרכזי שלנו הוא להתריע מפני פגיעה במערכות אכיפת החוק. כי פגיעה אנושה בהן היא פגיעה בדמוקרטיה. וזו העת שבה על התקשורת לנבוח בקול הרם ביותר.

ההשפעה לרעה של נתניהו ואנשיו על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, אינה עניין של הרגשה. נתונים אובייקטיביים שאספנו מעידים על כך שהסיבה המרכזית לירידה באמון הציבור במערכת המשפט היא פרשות תיקי ראש הממשלה. 44% מבין 600 המשיבים במדגם המיוחד שערכנו עבור גיליון זה אמרו כי מידת האמון שלהם במערכת המשפט ירדה בשנה האחרונה. מבין אלה שהשיבו כי מידת האמון שלהם במערכת המשפט השתנתה בשנה האחרונה, 30% הצביעו על פרשות תיקי ראש הממשלה כסיבה העיקרית לשינוי. ובמילים אחרות, הקמפיין של נתניהו ואנשיו, שתכליתו לערער את אמון הציבור ביועמ"ש ובפרקליטות, כנראה נוחל הצלחה - וזה צריך להדיר שינה מעיני כל מי שרוממות שלטון החוק בגרונו.

ביקורת כספין

אחד ממאפייני הדמוקרטיה הוא שהיא מורכבת משלוש רשויות שמאזנות זו את זו: הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. אולם בעוד ששתי הראשונות עומדות לבחירת הציבור, באופן ישיר או עקיף, מדי כמה שנים - הרשות השופטת אינה נבחרת על-ידי הציבור. דווקא בשל כך, אמון הציבור הוא כמו אוויר לנשימה עבור הרשות השופטת. במובן הזה היא דומה לתקשורת, שגם היא אינה נבחרת, ורק אמון הציבור בה מאפשר את קיומה התקין.

השופט מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר שהלך לעולמו בחודש שעבר, כתב כי "כדי להבטיח את שלטון החוק, צריך העם לקבל על עצמו את עול השלטון הזה, וכדי שיקבלו מרצונו, צריך שירחש אמון במשפט ובשופטים". הדברים נכונים, כמובן, גם להיום. והם נכונים לא רק ביחס לבתי המשפט ולשופטים אלא גם ביחס ליועמ"ש, לפרקליטות ולמשטרה.

ושוב, מתן אמון במערכת המשפט אין משמעותו הימנעות מביקורת עליה. ההפך הוא הנכון - ביקורת מבוססת-עובדות על הפרקליטות, על המשטרה ועל בתי המשפט היא הכרחית לתקינות עבודתם. אולם בעידן הרשתות החברתיות וריבוי ערוצי התקשורת, שבו קשה לציבור להבחין בין ביקורת עניינית מבוססת-עובדות, לביקורת שקרית שהיא ספין, יש סכנה שאמון הציבור במערכת המשפט ייפגע מהסיבות הלא נכונות.

בין נוה לזדורוב

אבל עם כל הכבוד לחקירות נתניהו ולהשפעתן על אמון הציבור במערכת המשפט, הסוגיה היא רחבה בהרבה. לפי המדגם, פרשות תיקי נתניהו הן אחד הגורמים המרכזיים לירידה באמון הציבור במערכת המשפט, אבל ממש לא היחיד.

19% מהמשיבים למדגם הצביעו על "פרשת אפי נוה", ראש לשכת עורכי הדין הקודם, כאחת הסיבות המרכזיות לשינוי במידת האמון שלהם במערכת המשפט. נזכיר כי באותו מקרה נחשפו כשלים משמעותיים בהליך מינוי שופטים במדינת ישראל. החשד המרכזי שנחקר הוא שנוה פעל והפעיל אחרים במסגרת תפקידו ומעמדו כיו"ר הלשכה, על-מנת לקדם את מועמדותה לשיפוט של אתי כרייף, במקביל למערכת יחסים אינטימית שניהל עימה ובזיקה הדוקה למערכת יחסים זו. כן נחקר החשד כי נוה פעל במסגרת תפקידו ומעמדו בעניינן של עורכת דין מהמגזר הפרטי ושל מתמחה. זאת, תוך שהוא מנהל עימן מערכות יחסים אינטימיות.

17% מהמשיבים למדגם הצביעו על פרשת רומן זדורוב כסיבה עיקרית לשינוי במידת האמון שלהם במערכת המשפט. זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה, מנהל מערכה משפטית עיקשת על חפותו. סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, הגיש לאחרונה בקשה למשפט חוזר בעניינו, תוך שהוא טוען לשורה ארוכה של כשלים שנפלו בחקירתו של זדורוב ובהתנהלות הפרקליטות.

תופעה עולמית

כשמדברים על "אמון הציבור" במערכת המשפט, חשוב גם לשאול מיהו אותו "ציבור". ישראל של 2019 אינה מיקשה אחת. היא מורכבת מציבורים שונים שכל אחד מהם תופס ורואה את מערכת המשפט בצורה שונה. די אם נזכיר בהקשר זה את המחאה של הישראלים יוצאי אתיופיה, שיצאו בביקורת חריפה נגד יחס המשטרה והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) אליהם; את הביקורת הנוקבת של אזרחי ישראל הערבים, שלטענת חלקם מערכת המשפט מפלה אותם לרעה; ואת הבעיה המיוחדת של נפגעות עבירות מין, שרבות מהן נמנעות מלהתלונן בשל החשש ממסירת עדות במשטרה ובבית המשפט. גם בכל אלה נעסוק בגיליון מיוחד זה.

ולבסוף, יש עוד נתונים שחשוב לגעת בהם במסגרת דיון בירידה מסוימת באמון הציבור במערכת המשפט. למשל, שלא מדובר בתופעה שהיא ייחודית למערכת הזו או לישראל. מחקרים רבים מראים ירידה עקבית באמון הציבור בכל מערכות השלטון כמעט, ובכל רחבי העולם, ובמקביל גם ירידה משמעותית באמון הציבור בתקשורת.

בזמנים שבהם אנשים מנהלים את רוב הקשרים החברתיים שלהם - וצורכים את רוב הידע שלהם - ברשתות חברתיות וירטואליות ובקבוצות סגורות של חברים שהם בוחרים לעצמם, אין להתפלא על כך. בעת הזו, מערכת המשפט, כמו התקשורת, צריכה למצוא נתיבים חדשים לחיזוק אמון הציבור בה. 

בזמנים שבהם אנשים מנהלים את רוב הקשרים החברתיים שלהם - וצורכים את רוב הידע שלהם - ברשתות חברתיות ובקבוצות סגורות של חברים שהם בוחרים לעצמם, אין להתפלא על כך. בעת הזו מערכת המשפט, כמו התקשורת, צריכה למצוא נתיבים חדשים לחיזוק אמון הציבור בה.

בזמנים כאלה חשוב יותר מתמיד להבהיר איזה חלק מהביקורת על מערכת המשפט היא אמיתית ובונה, ואיזה חלק מהביקורת היא שקרית והורסת, ומהו האינטרס שעומד מאחורי כל אמירה ומאחורי כל מהלך. להפוך את רשויות אכיפת החוק לשק חבטות, זה לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. 

***חזקת החפות: החשודים המוזכרים ברשימה לא הורשעו בכל עבירה, ושמורה להם חזקת החפות.