אחמד טיבי בכנס בנצרת: "זה 'מבצע שלום הבלפור' או 'מבצע עוקף מנדלבליט'?"

ח"כ טיבי בוועידת הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס": "אנחנו נגד מלחמה, בעד הסדר מדיני ונגד פגיעה באזרחים; יש להפסיק את האש מיד" • "צריך להפוך את היישובים הערביים ליישובים מתקדמים עם מרחב ציבורי שוקק חיים; הסתיים העידן שמבקשים שנגיד תודה על פירורים"

ח"כ ד"ר אחמד טיבי בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס
ח"כ ד"ר אחמד טיבי בכנס של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" / צילום: איל יצהר, גלובס

ח"כ ד"ר אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) השתתף היום (ג') בוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס", שנערכה בנצרת תחת הכותרת "פיתוח כלכלי: חזון אסטרטגי ואתגרים עתידיים", והתייחס שם להסלמה במצב הביטחוני. 

לדברי טיבי, "ברמת המדינה, לא מלחמות ועימותים הם שיקדמו פיתוח כלכלי, אלא שלום והסדר מדיני. אני לא יודע מה מטרת המבצע שמתנהל מהלילה, 'מבצע שלום הבלפור' או 'מבצע עוקף מנדלבליט', אבל שמעתי את עומר בר-לב אומר שהייתה אמורה להיקבע פגישה עם הנציגים הערבים, שלא התקיימה.

"אנחנו ברשימה המשותפת נמשיך לדבוק בעמדה שלנו נגד מלחמה, בעד הסדר מדיני ונגד פגיעה באזרחים, ולכן צריך להפסיק את האש מיד. אלה עקרונות יסוד, תמיד אמרנו אותם, וזה הזמן לומר אותם בשנית. הרשימה המשותפת תמשיך לשאוף לשיפור הציבור הערבי בכל מערכות החיים". 

"מה שנורמלי ביישוב יהודי הוא שאיפה ביישוב ערבי" 

בהמשך דבריו התייחס טיבי לאתגרים של המגזר הערבי ואמר: "הדרך לטפל בפשיעה היא גם דרך כלכלה, פיתוח ורווחה, ולא רק משטרה. האתגרים של היישובים בחברה הערבית הם רבים: פיתוח כלכלי, פיתוח מקומות תעסוקה, חינוך, בריאות, פיתוח תשתיות, פיתוח אורבני, התמודדות עם מצבי סעד ורווחה ולפני הכול הוא הביטחון האישי של התושבים, שבלעדיו כל המשימה נהיית בלתי אפשרי". 

טיבי הוא מרכז ועדת הכספים, ולדבריו הוא פועל לקידום כלכלי של החברה הערבית. לדבריו, "אנחנו, חברי הנהגת הציבור הערבי, סימנו לעצמנו מטרה: להניח את היסודות שיובילו את היישובים הערביים ליישובים מתקדמים עם מרחב ציבורי שוקק חיים, שירותים חברתיים מתפקדים, מערך תחבורה יעיל, רמת חינוך גבוה, אפשרויות תעסוקה מגוונות ומקומות בילוי - ממש כמו יישוב יהודי. מה שנורמלי ביישוב יהודי הוא שאיפה ביישוב ערבי, וכאן הפגם. 

"כדי להגשים את החזון הזה יש לפעול לפיתוח היישובים הערביים, לפעול להעצמה חברתית וכלכלית של היישובים ולהפוך אותם למקום שכדאי לחיות בו. לכן יש גם להקים יישובים חדשים לחברה הערבית, ממש כמו בחברה היהודית. מאז 1948 הוקם יישוב ערבי חדש אחד. בשבועות האחרונים, וגם מאז שהוצגה תוכנית 922, הצגנו תוכנית אחרת, כי אנחנו רואים שהצרכים הכלכליים והחברתיים של היישובים הערבים צריכים יעדים כאלה. אנחנו צריכים 64 מיליארד שקל ל-10 שנים, או 32 מיליארד שקל ל-5 שנים. 22 מיליארד שקל לשיפור החינוך, 17 מיליארד שקל לשיפור תשתיות תחבורה, 8 מיליארד שקל לטיפול בעוני וברווחה, 9 מיליארד שקל למרחב הערבי, 5 מיליארד לטיפול בפשיעה ו-4 מיליארד שקל ליישובים הבלתי מוכרים.

"לא צריך להיות תלוי בישיבת הממשלה כדי לטפל בתחומים הללו, זו צריכה להיות חובת המדינה כלפי אזרחיה, תחת הכותרת של זכות חברתית וכלכלית אך גם תחת הכותרת שזה אינטרס של כולם. כאשר החברה הערבית מתקדמת, המשק הישראלי כולו מקבל דיבידנד ונהנה. ירון זליכה אמר שהמדינה מפסידה עשרות מיליארדי שקלים בשנה בשל אי-העסקה מלאה של החברה הערבית. כאשר פותחים דלתות בפני צעירים במגזר שרוצים להשתלב בכל תחום, כולם ייהנו, והפער יצטמצם. לא חייבים לפעול רק כאשר ארגון ה-OECD מפרסם ביקורת ומציע - תעסיקו ערבים. זו זכות יסוד".

לדברי ח"כ טיבי, "הדבר מחייב שינוי תפיסה, ומי שמגיע לו 'שאפו' גדול על תוכנית 922 הוא אמיר לוי, ראש אגף התקציבים. השינוי מחייב שיח בגובה העיניים בין המדינה ובין החברה הערבית והנהגתה. אסור לעשות דברים הקשורים בחברה הערבית כהנחתות, כמו למשל הישיבה שכינס לאחרונה ראש הממשלה בלשכתו. הוא כינס את שרי הרווחה, הפנים, האוצר, מנכ"לים וכדומה, כתגובה על המחאה החברתית בחברה הערבית נגד האלימות והפשיעה. אסור לעשות שום דבר לגבינו בלי מעורבותנו. אני חושב שהסתיים העידן שאפשר להנחית עלינו, לכפות עלינו או לבקש מאיתנו להגיד תודה על פירורים". 

"ללכת יותר לכיוון ההייטק" 

"התרכזתי לאחרונה במושג הייטק, כי אני חושב שהחברה הערבית צריכה ללכת יותר לכיוון ההייטק", הוסיף טיבי. "אנחנו רואים שיותר ויותר סטודנטים וסטודנטיות לאחרונה הולכים בכיוון של הנדסה ומחשבים, וזה דבר חיובי. לא כולם צריכים ללמוד רוקחות, רפואה ומדעי החברה. חברה מתפתחת צריכה הכוונה מקצועית שלא תמיד קיימת בחברה שלנו.

"אנחנו רוצים לחזק את הכלכלה, ופנייה להייטק מחזקת את החברה גם כקהילה וגם כפרטים. שיעור הערבים בהייטק הוא פחות מ-1.5%, והנשים בתוכו זה 0.1%. זה תת-תת-תת ייצוג. למה השיעור כל-כך נמוך? בגלל אפליה מובהקת בחשיפת התלמידים לעולמות המחשבים, הסייבר והרובוטיקה.

"הסללה מובהקת מכווינה את התלמידים לבחור בלימודי רפואה בחו"ל. חלקם לא ראויים להיות רופאים, וזה צריך להישמע בחברה שלנו. רפואה היא מקצוע חשוב ורגיש, ומדובר בחייהם של אנשים, ולכן אסור שהיוקרה בלימודי רפואה תהיה יעד".