לראשונה בישראל: "גלובס" ובית החולים איכילוב מפרסמים את מספר הנפגעים היומי בתאונות כלי תחבורה ממונעים

7 פצועים בתאונות קורקינט או אופניים חשמליים הגיעו למיון איכילוב רק אתמול • בקצב הזה, במהלך השנה יגיעו 2,555 איש שייפצעו בתאונות דומות לביה"ח איכילוב בתל אביב לבדו • השנה נהרגו כבר לפחות 12 איש • מהיום ובכל יום, "גלובס" עוקב אחרי מספר הנפגעים

"מגפה" - כך הגדירו מנהלי היחידות הדחופות (מיון) והטראומה בבתי חולים, עמם שוחחנו בימים האחרונים, את מה שמתחולל בשנים האחרונות בגזרת תאונות דרכים שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים - אופניים וקורקינטים.

בעוד שהציבור נחשף בעיקר למקרים טראגיים ומתוקשרים במיוחד, שקשורים בכלי הרכב האלה - כמו זה של ארי נשר, בנו של הבמאי של אבי נשר, שנהרג בסוף 2018 בעת שהורכב על אופניים חשמליים, או המקרה של רוכב הקורקינט רועי אברהם בן ה-25, שמת בשבוע שעבר מפצעיו בשל פגיעת מכונית - הרי שהרופאים נחשפים יום-יום לכל סוגי הנפגעים ולכל סוגי הפגיעות. ומה שהם מתארים הוא "מספרים הולכים ועולים, ופגיעות שהולכות ומחמירות. טרגדיות של ממש", כפי שניסח זאת מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) בבית החולים איכילוב, ד"ר דניאל טרוצקי.

מגיפת כלי הרכב החשמליים, שבתקופה האחרונה מאופיינת בכניסתם של קורקינטים אישיים ושיתופיים לכמה ערים בישראל - ובעיקר לתל-אביב - לא נעלמה גם מעיניו של "גלובס". היעדר אכיפה מספקת של כללי הרכיבה והיעדר שבילי רכיבה מתאימים (הרוכבים מחויבים לנסוע רק בשבילים ובכבישים), יחד עם הגידול המתמיד במספר כלי הרכב האלה, הובילו לזינוק המטאורי במספר תאונות הדרכים. בתאונות האלה מעורבים בעיקר הרוכבים עצמם, אך גם עוברי אורח תמימים, לרבות קשישים וילדים. אך המספרים שיש ביחס למספר הנפגעים ולגידול בתאונות הדרכים אינם מספיק מעודכנים ומלאים, ובמקום זה "גלובס" ביקש להתערב.

נתחיל עם המספרים שישנם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה לאחרונה נתונים שנוגעים לתשעת החודשים הראשונים של 2019, לפיהם נפגעו מתחילת השנה 1,427 רוכבי אופניים חשמליים ועוד 533 רוכבי קורקינטים. הנתונים המלאים ל-2018 (עיבוד של עמותת "אור ירוק") מראים 286 נפגעים מתאונות קורקינט - יותר מפי שניים בהשוואה ל-2017 ועוד 2,439 נפגעים מתאונות אופניים חשמליים, גידול מסוים בהשוואה ל-2017.

גם במספר ההרוגים ניכר, לצערנו, זינוק בשנה שחלפה, בעיקר מאופניים חשמליים. לצד למ"ס, גם מכון גרטנר למדיניות בריאות אוסף נתונים, והנתונים הכי מעודכנים שהוא מספק - ומעובדים גם הם בידי "אור ירוק" - מתייחסים לרבעון הראשון של 2019. שלא במפתיע, גם כאן רואים עלייה: 15 אנשים אושפזו בגלל תאונות קורקינט בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כמעט פי שניים בהשוואה לשלושת חודשים אלה ב-2018 (8 בני אדם).

אבל כל מקור נתונים שכזה בודק משהו אחר: בגרטנר אוספים נתונים מרשמי הטראומה במרבית בתי החולים בישראל (21 מהם), ואלה מתייחסים רק לאנשים שאושפזו בבית החולים. כלומר, הם לא כוללים את אלה שנפגעו קל בתאונות, ושוחררו לביתם. בלמ"ס הנתונים מקיפים יותר, אך כאמור, לא מספיק מעודכנים.

זינוק בנפגעים בקורקינטים - אתר
 זינוק בנפגעים בקורקינטים - אתר

מרבית הנפגעים מגיעים לאיכילוב

לכן פנינו באחרונה לבית החולים "איכילוב" בתל-אביב (המרכז הרפואי על-שם סוראסקי), שמקבל אליו את מרבית הנפגעים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים בישראל מתוקף מיקומו במרכז העיר, וביקשנו שיספק לנו נתון יומי אודות מספר הנפגעים, שאותו נפרסם מדי יום ויום.

יצאנו מנקודת הנחה, שרק דרך עיסוק יומיומי בנושא, ועדכני עד כמה שניתן, נוכל להוביל לשינוי חברתי ובתקווה לצמצם את מספר הנפגעים וההרוגים. באיכילוב, בשיתוף רופאים ומטופלים, גם מובילים מזה כמה שנים קמפיין שתכליתו להציף את הבעיות והמחדל שקיים בתחום, שורת רופאים בכירים בבית החולים אף הצטלמו לפני כחמש שנים עם השלט: עצרו את האופניים החשמליים.

אך הדרך לקבלת נתון הנפגעים היומי, שאותו אנחנו מפרסמים היום לראשונה, לא הייתה קלה, ומיד נסביר מדוע. מספר הנפגעים שהגיעו לאיכילוב, שמתייחס ליום ב' 18.11, הוא זה: שבעה נפגעים מכלי רכב חשמליים. מדובר בהולכת רגל אחת, שני נפגעים מאופניים חשמליים ועוד ארבעה נפגעים מקורקינטים חשמליים. וכל זה, נדגיש שוב, רק ביום אחד. לפי ד"ר דניאל טרוצקי, מנהל המיון, "מדובר בכמות נפגעים יומית ששווה לזו של נפגעים בתאונות דרכים מסורתיות (מכוניות, אופנועים)". לשם השוואה, מדי יום נרשמים באיכילוב שלושה-ארבעה מקרים של התקפי לב.

אז מדוע היה קשה כל כך לספק את הנתונים? גורמים שונים מספקים גרסאות שונות. ראשית, שני בתי החולים עמם שוחחנו בנושא - איכילוב ובילינסון - סיפרו את אותו הסיפור: עד היום לא הייתה פונקציה במערכת הדיווח של בית החולים, שאיפשרה לסווג תאונת דרכים לפי סוג כלי הרכב שהיה מעורב בה. "תאונת דרכים הייתה תאונת דרכים", מסביר אבי שושן, דובר בית החולים איכילוב. גם ד"ר מיכאל שטיין, מנהל יחידת הטראומה וכירורגיה דחופה בבית החולים בילינסון, סיפק את אותו ההסבר: "יש תוכנה שמשותפת לכל בתי החולים ושם לא היה קוד שאיפשר את סיווג הפציעה לפי כלי הרכב".

בעיות ברישום וניתוח הנתונים

הרישום שבכל זאת יש לבית החולים, מדווח לגוף שישנו בכל בית חולים עם יחידת טראומה (21 בתי חולים) - "רשם טראומה" - והוא מועבר למכון גרטנר, אשר מעבד את הנתונים ומפרסם אותם. אז איך יכול להיות שגרטנר כן מצליחים לספק נתונים אודות נפגעי קורקינטים ואופניים חשמליים?

כאן כבר שמענו שתי גרסאות שונות, ושתיהן מגיעות מהמכון. לפי הראשונה, בכל אחד ממקרי הטראומה יש פירוט מילולי של השתלשלות התאונה והניתוח שמבצע המכון מבוסס על הפירוט הזה. עם זאת, לפי גרסה אחרת של אחד מבכירי המכון, "יש ברישום משתנה של סוג הפגיעה. כך אנחנו מקבלים את הנתונים ולכן הם צריכים להיות בידי בתי החולים".

כך או כך, ולמרות הקושי להשיג את הנתונים ברמה היומית, באיכילוב הרימו את הכפפה והחל מאתמול (ב'), החלו לסווג את הנפגעים לפי סוג כלי הרכב המעורב בתאונת הדרכים. בניגוד לנתונים המגיעים מגרטנר, ומתייחסים למאושפזים בלבד, הנתון היומי מאיכילוב יכלול גם מטופלים שנפגעו באורח קל (כלומר כאלה שלא אושפזו). מצד שני, מדובר בנתון המגיע מבית חולים אחד בלבד, ולא מכל בתי החולים הכוללים יחידות טראומה.

"בעקבות הפנייה של "גלובס", החלטנו לפעול בנושא, ולהצליח לייצר סיווג מיוחד של הפגיעה בתאונה לפי כלי הרכב הפוגע: קורקינט, אופניים חשמליים, מכונית וכן הלאה", אומר שושן. באיכילוב מעורבים בקמפיין להעלאת המודעות לסכנות הטמונות בכלי הרכב החשמליים הללו מזה חמש שנים. הרופאים המעורבים הם ד״ר אורן תבור, רופא בכיר במיון ילדים; פרופ' פיני הלפרן, מי שניהל את המחלקה לרפואה דחופה (מיון) וגם מחליפו בשנה האחרונה, ד"ר טרוצקי; ופרופ' משה סלעי, מנהל החטיבה האורתופדית שפרש באחרונה.

"זה קרה בגלל זעקה שבאה מהשטח. ד"ר תבור אמר לי: 'מתחיל גל מטורף של ילדים בני 8-10 שעולים על הכלים ונפגעים באופן חמור'. הרופאים דיברו לא רק על הרוכבים, אלא גם על עוברי אורח תמימים שפגעים באופן קשה. הם אמרו לי: 'מבוגרים לא יכולים לצאת לרחובות כי הם הפכו לשדות קטל'. החלטנו לא לשתוק וללכת על קמפיין שיציף את הסכנה ואת המצוקה. כשהגיעו הקורקינטים, המצב רק הלך והחריף. בשנה האחרונה זה כבר טירוף מערכות מוחלט. הבנו שכבית חולים, יש לנו יכולת להשפיע, ולשנות מציאות".

"גידול אקספוננציאלי במספר הנפגעים"

הרופאים שפוגשים יום-יום בנפגעי תאונות הדרכים שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים מתריעים מזה כמה שנים על "גידול אקספוננציאלי במספר הנפגעים", כהגדרתו של ד"ר מיכאל שטיין, מנהל יחידת טראומה וכירורגיה דחופה בבית החולים בילינסון. עיקר הנפגעים הם הרוכבים עצמם: אנשים צעירים, נשים וגברים, בגילי העשרה ועד גיל 40 לערך.

"לצד הטרגדיות שמגיעות לתקשורת, יש יום-יום טרגדיות שפשוט לא מגיעות לשיח", אומר מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) באיכילוב, ד"ר דניאל טרוצקי. מלבד נפגעים מקרב הרוכבים עצמם, לא פעם מגיעים למיון גם עוברי אורח תמימים, שנפגעו רק מכיוון שהיו במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון.

לטרוצקי זכור במיוחד המקרה של אדם מבוגר כבן 85, ש"כל פשעו היה לרדת למכולת השכונתית. רוכב כלי חשמלי פגע בו וגרם לו לדימום מוחי משמעותי. "לצערי, בשנתיים האחרונות, הייתי עד ללא מעט טרגדיות; אנשים שקיפחו את חייהם. אני קורא לכל הרוכבים שלא לרכב על המדרכה, כי הם עלולים לגרום פגיעה איומה לילד או אדם מבוגר. זה נזק אדיר ווקורע לב".

אילו פגיעות אתם רואים?
"רוב הפגיעות הן של חבלות קלות ושפשופים, אבל מגיעים לכאן גם פצועים קשה, שסובלים מדימומים מוחיים, מפגיעות עמוד שדרה קשות. פגיעות שאנשים עלולים לסחוב לכל אורך חייהם".

ד"ר שטיין מעביר להורים מסר נחרץ: "הורים שילדם עולה על אופניים חשמליים או על קורקינט - זה סיכוי של 100% שייפגע בתאונה. כולם ייפצעו בשלב זה או אחר, השאלה היא רק באיזו חומרה. אני אומר את הדברים על בסיס ניסיון של 40 שנים במקצוע. המספרים הם מפחידים. אנחנו רואים הכuל: החל מפציעות קלות ועד מקרי מוות. מאושפז אצלנו ילד בן 11 שרכב על כלי חשמלי ונותר צמח. הפגיעות שהורגות הן פגיעות ראש. לכן חבישת קסדה היא עניין חשוב ביותר".

חשיבותה של חבישת קסדה

על אף שלפי התקנות רוכבי קורקינט מחויבים בחבישת קסדה, הרי שתקנה זו (לצד עוד אחרות) בקושי נאכפת. לפי תצפית שערכו ב"אור ירוק" בקרב כ-300 רוכבי קורקינטים בתל-אביב, רובם - 64% - לא חבשו קסדה. עוד לפי אור ירוק, "משנת 2013, לאורך כל תקופת הבדיקה (נתוני מכון גרטנר) מרבית נפגעי תאונות האופניים/קורקינטים חשמליים שאושפזו לא חבשו קסדה". וכן מציינים שם שרק שיעור נמוך ביותר מתוך כלל הדוחות שנתנה המשטרה לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים ב-2018, היו בגין אי-חבישת קסדה.

רוכבי קורקינט חשמלי - קווים לדמותם
 רוכבי קורקינט חשמלי - קווים לדמותם

הקורקינטים להשכרה שפועלים בתל-אביב ובכמה ערים נוספות, כמו ירושלים ושהם - ובקרוב ייכנסו כנראה גם לחיפה - מאפשרים שימוש ללא קסדה; מה גם שהם לא מציעים קסדה זמינה.

"מדובר בכלי רכב לכל דבר, שמגיעים למהירויות גבוהות מאוד", אומר טרוצקי. "והם מצויים פעמים רבות בידיים של בני נוער, שאינם מבינים בחוקי התנועה ואינם מתמגנים כראוי. לעתים הם נוהגים אחרי ששתו אלכוהול. לכן אנחנו רואים פציעות שנובעות מרכיבה במהירות גבוהה, או כתוצאה מהתנגשות בכלי רכב או בעצמים דוממים. אלה פציעות שנעשות דומות יותר ויותר לאלה של רוכבי אופנוע. לא הגיוני שניתן להשכיר כלי כזה ללא קסדה".

עד כמה חבישת קסדה היא קריטית ועשויה למזער פגיעה?
"היא מאוד קריטית. אנחנו נתקלים יום-יום באנשים שבזכות הקסדה שחבשו נמנעה מהם חבלת ראש משמעותית. אני מעודד את עריית תל-אביב, משרד התחבורה ומשטרת ישראל במאמציהם לחזק את האכיפה של חוקי התנועה. חיזוק האכיפה יציל חיי אדם: גם חיי רוכבים וגם חיי הולכי רגל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988