"התפיסה שאין לבגידה משקל בהכרעת הדין היא שגויה"

"המסגרת המשפחתית היא אחת מהיסודות הבולטים והחשובים של החברה, שמקנה לנו את הערכים הבסיסיים של נתינה, אמון, אהבה וקרבה. בגידה, לעומת זאת, היא פגיעה באותה מערכת משפחתית, ולא סתם במקרא המערכת הזוגית היא משל למערכת שבין אדם לאלוהיו. התפיסה שאין לבגידה משקל בהכרעת הדין היא שגויה. כשאחד הצדדים פוגע באופן מהותי בחוזה שנקבע בין בני הזוג, הוא מפר ערכים אנושיים בסיסיים, ואסור לנו לעמוד מנגד ולבחור 'לאתרג' את הבגידה ולא להתייחס אליה. בסוף צריך לזכור שהפגיעה המשמעותית באמת היא בילדים שעלולים להיחשף לבגידה בעקבות הגירושים ולגרום למודל האמון שלהם, ההורים - לקרוס לנגד עיניהם. זה מסוכן, ועל כן עלינו לגנות בגידות ולהביע עליהן את הדעת".

כך אמר הרב והדיין סיני לוי מבית הדין הרבני בחיפה במסגרת כנס "מחיר הבגידה" שנערך אתמול (ד') בקמפוס הרב-תרבותי בחיפה של הקריה האקדמית אונו.

הרב לוי מתייחס בדבריו לפסק הדין של בג"ץ שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת", הממתין בימים אלה לדיון נוסף בבית המשפט העליון, בשאלה האם נקבע מחיר רכושי לבגידה במסגרת נישואים. במסגרת הבג"ץ החליט בית המשפט העליון שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, על אף שהוא שלל מאישה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים, בין היתר עקב מתן משקל לבגידה שלה בבעלה.

פסק הדין עורר סערה ציבורית ופרשנויות שונות באשר למשמעויותיו ולשאלות האומנם הוא שלל רכוש מאישה עקב בגידתה, והאם הוא מבטל הלכה ששלטה במשפט ב-25 השנים האחרונות ואשר קבעה כי אין לשלול זכויות רכושיות עקב התנהלות "לא מוסרית" במסגרת הנישואים, ואין לשקול שיקולים "דתיים" בפסיקה אזרחית בנוגע לחלוקת הרכוש.

המחלוקת הזאת לא נרגעת גם בחלוף מעל שנה מאז שניתן פסק הדין, כפי שניתן לראות מהדיון הסוער שהתקיים אתמול בכנס בנושא השפעת פסיקת בג"ץ על חלוקת הרכוש בבתי הדין הדתיים ובבתי המשפט.

בכנס השתתפו משפטנים בכירים וראשי בתי דין מהדתות השונות, אשר שיתפו ואת דעותיהם לגבי הסוגיה רבת-המשמעות שניצבת בפני שופטי בג"ץ. 

 כנס "מחיר הבגידה" בקריה האקדמית אונו / צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

"למה כולם מתעוררים אחרי 40 שנה?" 

אל עמדתו הברורה של הרב לוי, שסבור כי ניתן על-פי הדין להעניש רכושית אישה שבגדה, הצטרף פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים בקריה האקדמית אונו, שטען שהוא בכלל לא מבין על מה המהומה, ושפסק הדין לא קובע שום דבר חדש.

פרופ' כהן אמר כי "הבעיה הגדולה בפסק הדין הזה היא שצובעים אותו כהחלטה דתית ולא אזרחית - אך לדעתי לא כך הם פני הדברים. כבר ב-1971 בית המשפט העליון התייצב מול סוגיה דומה, ושם ארבעה שופטים קבעו ברוב מול שופט אחד כי הנכס יישאר בידי הגבר ולא בשיתוף האישה. אז למה כולם מתעוררים אחרי למעלה מ-40 שנים?".

ד"ר חנן גולדשמידט מהמרכז הבינתחומי הרצליה התנגד לגישה זו ואמר כי אין לערבב בין בגידות לרכוש. "על-פי כל ההלכות המשפטיות, בית הדין הרבני יכול להכניס שיקולים דתיים רק בנושאים של נישואים וגירושים, אבל לא יותר מכך, ובטח לא לערב עניינים דתיים בשיקולי רכוש. לפרופ' אלכס שטיין מהאוניברסיטה העברית מותר לטעות, אבל לשופט העליון אלכס שטיין אסור בשום אופן לטעות, בטח לא טעות אחרי טעות. במשפט הבגידה הוא טעה לא פחות מ-6 פעמים".

דבריו של גולדשמידט מכוונים לחוות דעתו, בדעת הרוב, של השופט אלכס שטיין ב"פסק דין הבוגדת", לפיה במסגרת שיקוליו בנוגע לחלוקת הרכוש בית הדין יכול לשקול גם בגידה כשיקול לחלוקה לא שוויונית. השופט שטיין ציין בפסק דינו, בין היתר, כי "בית משפט (או בית דין) אשר מגיע למסקנה שכוונת השיתוף נשללה מחמת מעשה 'בגידה' או 'ניאוף' של בן הזוג האחר, איננו מעניש את אותו בן זוג. במקרים אלה בית המשפט קובע כי כוונת השיתוף נשללה כעניין של עובדה ולא כעניין של אשמה ועונש. בקבעו כך, בית המשפט מקיים ניטרליות ביחסו אל הדפוסים השונים של חיי נישואים וזוגיות, כפי שנדרש על-ידי עיקרון האוטונומיה".

גם עו"ד שירין סולאן, מומחית לדיני משפחה, הביעה עמדה ביקורתית חריפה כלפי פסק הדין של העליון ואמרה כי "זה ברור מאליו שכל מי שנבגד במערכת יחסים ירצה לקפח את הצד האחר, ולכן נוצרת כאן בעיה עבור בית הדין בכל הקשור להסכמה על חלוקת הרכוש. בג"ץ כבר קבע בעבר כי אישה שבגדה לא תקופח בעת גירושיה - אך בצורה תקדימית לא כך הם פני הדברים בבג"ץ הנוכחי. עמדתי היא ברורה - אם במהלך הנישואים האישה נתנה מעצמה וטיפלה בילדים באופן מיטבי, היא צריכה לקבל מחצית מהרכוש; לפסוק אחרת - זאת ממש הכרזה על מהפכה חברתית".

פגיעה באישה נואפת - עבירה לפי הדין השרעי

באופן מפתיע אולי, לעמדה הביקורתית כלפי פסק הדין הצטרפו הדיינים מהעדה הדרוזית ומבית הדין השרעי שנכחו בכנס. הקאדי שיח' עמאד אבו ריש, בית הדין הדרוזי לערעורים, ציין כי במקרה של העדה הדרוזית הכלל הוא חלוקה שוויונית. "אצלנו בעדה יש משפט שאומר 'הגבר מביא את הכסף - והאישה בונה את הבית'. אצלנו צריך הסכמה של שני הצדדים שבית הדין ידון בסוגיית רכוש, אך אם שואלים מה עמדתנו - מחלקים תמיד חצי-חצי, כי האישה בנתה את המשפחה ותחזקה את משק-הבית. בית מבחינתנו שייך לנישואים ולמשפחה, ואני מאמין שצריך לשמור עליו מכל משמר בגלל הילדים. ברגע שהאישה הביאה לעולם את הילדים, צריך לשמור גם עליה וגם על הבית המשותף מכל משמר".

הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים, ציין כי על-פי האיסלאם אסור להעניש אישה בענישה רכושית או אחרת על בגידתה. "לפי הלכות הדין באיסלאם, אף אדם חוץ מהריבון המוסלמי אינו רשאי להעניש את האישה בשל מעשיה. לכן, מי שפוגע באישה נואפת בטענה של פגיעה בכבוד המשפחה, עובר עבירה חמורה בעצמו לפי הדין השרעי. בנוסף, באיסלאם מאוד מורכב להוכיח ניאוף, וצריך לפחות ארבעה עדים שראו את מעשה הבגידה". 

במרץ הקרוב יקיים בית המשפט העליון דיון נוסף ב"פסק דין הבוגדת", בהרכב מורחב של 9 שופטים, על-מנת לענות סופית על השאלה האם בישראל בשנת 2020 יישלל רכוש מאישה בעקבות בגידה בבעלה (והאם זה נכון גם במצב ההפוך שבו הבוגד הוא הגבר). עד אז הוויכוחים סביב הנושא יימשכו.