תיקי נתניהו | פרשנות

איך יכול להיות שראש הממשלה נתניהו לא למד לקח מאולמרט?

הייתכן שפיקוח טוב יותר, אתיקה קפדנית וערכי שקיפות מושרשים יכלו למנוע מראש הממשלה את ההידרדרות הזו? מי יבטיח לישראלים שזה לא יקרה במשרד ראש הממשלה פעם נוספת? • פרשנות

בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי
בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

אם הדרמה הפוליטית בשבועות האחרונים לא הספיקה, אתמול נפל דבר בישראל, וראש הממשלה המכהן את משך הזמן הארוך ביותר, בנימין נתניהו, קיבל מן היועץ המשפטי לממשלה הודעה כי הוא יועמד לדין בעבירות כבדות: שוחד, מרמה והפרת אמונים. עבירת השוחד היא החמורה שבספר החוקים ביחס לנבחרי הציבור.

ראש ממשלה שני ברציפות: האחד אולמרט, השני נתניהו, העומד לדין בעבירות כבדות, וזה לא עניין קל בכלל עבור הציבור הישראלי. בשיפוט ההיסטורי, מדינת ישראל של שנות אולמרט ונתניהו תישפט לחומרה. הכיצד זה שמערכת המשפט הישראלית לא הצליחה להביא את נבחרי הציבור שלה ללמוד לקח, לנהוג באופן חכם, להיזהר ברותחין.

בענף הקרימינלוגיה נהוג היה לדבר על המונח "ההרתעה". אם נבחרי הציבור הם אנשים רציונליים, הרי שהרתעה בעקבות מה שאירע לאחד, אמורה הייתה לגרום לאחר להתרחק מחשדות, לפקוח עיניים, להיות אחראי.

קשה לתפוס, אם כן, כיצד נתניהו, שצפה מן הצד במשפטו של אולמרט והרשעתו (כולל הליכתו לבית הכלא), יכול היה להסתכן במעשים המפורטים בכתב החשדות, שהפך כעת לכתב אישום. זה כמעט בלתי נתפס, וזהו אסון עבורו ברמה האישית - אך גם אסון לעם ישראל.

אף אחד לא רוצה לראות ראש ממשלה עומד לדין. ומה כאשר זה קורה פעמיים תוך עשור? זה מותיר את ישראל רגישה ופגועה.

המשפט האלמותי שטבע נתניהו, בהתייחסו לאולמרט לפני יותר מעשור, לא מפסיק להדהד בראש. "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל-כך גורליים במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על-פי האינטרס הלאומי, משום שהוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו - הכל-כך עמוקה".

טיעוניו של נתניהו בשנים האחרונות - על רדיפה אישית, פוטש להדחתו, אכיפה בררנית וקריסה ודאית של כתב החשדות במהלך השימוע - התמוטטו כולם. נשארנו רק עם הטיעון הבסיסי אותו ניסח נתניהו כלפי אולמרט, וגם כאן נתניהו בוחר שלא להיות מורתע מדבריו עצמו. אותו המשפט, שהיה משפט צדק, רודף אותו ורודף אותנו.

בתוך הסערה הפוליטית, מערכות הבחירות התכופות, הכאוס הפוליטי והשיתוק בכנסת, ישראל נסחפה לדבר על כן-ביבי ולא-ביבי, אך האירועים מחייבים זווית ראייה חיצונית, רחבה יותר. זום-אאוט: מדוע זה קורה לנו. הייתכן שפיקוח טוב יותר, אתיקה קפדנית וערכי שקיפות מושרשים, יכלו למנוע מראש הממשלה את ההידרדרות הזו? הוא לא פעל להציל את עצמו מפני הדין הפלילי, אבל מי יבטיח לישראלים שזה לא יקרה במשרד ראש הממשלה פעם נוספת? 

*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם על-ידי היועמ"ש, ועומדת להם חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988