מי מפחד מבגדים יד שנייה? הפסיכולוגיה של ישן וחדש

כדי להיפתח לעולם היד השנייה, לו יש ערך ייחודי שיותר ויותר אנשים מגלים, צריך לעבור מכשול פסיכולוגי • ומהי הסימבוליות של החפצים בשבילנו?

בגדים / צילום: שאטרסטוק
בגדים / צילום: שאטרסטוק

הזינוק בשוק בגדי היד השנייה בארץ ובעולם חושף עולם חי, מגוון ומתפתח. מה שהיה בעבר איזוטרי ונדיר הפך להיות טרנדי ומקובל, ומעניין לבחון את הפסיכולוגיה הצרכנית מאחורי התופעה.

בעבר, אנשים רכשו יד שנייה מטעמי חסכון כלכלי. היום אפשר לקנות בזול ברשת, ועדיין שוק היד השנייה בתנופה. אז לא רק שהמחיר אינו המשתנה העיקרי בהחלטה על רכישה, נראה שלשוק היד השנייה יש ערך ייחודי שיותר ויותר אנשים מגלים. ועם זאת, התגובות הרגשיות המיידיות נעות בין משיכה לדחייה.

התגובה הפסיכולוגית הזו קשורה לסימבוליות של החפצים בשבילנו. פרום אמר "אני זה מה שיש לי", וגם רוג'רס לא עשה הבחנה גסה בין האדם לחפציו. הוא טען שכל חפץ שאנחנו יכולים להפעיל עליו שליטה נתפס כחלק מאיתנו. לאור זאת, ההתמודדות הפסיכולוגית היא עם העובדה שלחפץ הזה היו בעלים קודמים, היסטוריה מאדם, מקום וזמן אחר.

באופן טבעי, אנשים מרגישים שקניית בגד חדש הופכת אותו לשלהם. המחשבה מי מדד את הבגד בתא המדידה פחות מטרידה, כך גם השאלה אילו תהליכים עבר בדרך לחנות (אף אחד מהם לא כלל ביקור במכבסה). כפי שאמרה לי מישהי שקונה "רק חדש"- "למדוד בגד יד שנייה זה מגעיל, במיוחד המחשבה מי לבשה את זה לפני". את תחושת הגועל או הזיהום אפשר לקשר לחרדות בריאותיות או לרצון בבידול חברתי מהזולת, מ"האחר". תחושה זו לא קיימת עם בגדים משומשים של אנשים קרובים לנו, חברים או אהובים. במקרים אלה הבגד נושא מטען רגשי חיובי, כזה שאני רוצה לנכס לעצמי.

תהליכי הניכוס העצמי של חפצים קשורים למשמעות שהם תופסים בעולמנו. התשוקה לפריט מסוים אינה התשוקה לפריט עצמו אלא להתאחדות עם המשמעות המופנמת שלו עבורי. חפצים ובגדים עוזרים לנו להיות האדם שאנחנו רוצים ורוצות להיות, דרך התפקיד שלהם. מסובך? חשבו על הפעם האחרונה שהתלבשתם לפגישה חשובה או טקס מרגש והסימבוליות שהייתה ללבוש הזה.

אין ספק שצריך לעבור מכשול פסיכולוגי כדי להיפתח לעולם היד השנייה. מה מאפיין את הקהל ההולך וגדל שנשבה בקסם הזה? מניע כלכלי עומד ברקע לצורך האמיתי - ייחודיות וערך. בגדי יד שנייה שרדו את מירוץ החיים, יש להם נוכחות על זמנית ומיוחדת. הקנייה ברשתות מאפשרת בגדי מיינסטרים, אופנה עכשווית שמסמלת סטטוס ושייכות. מצד שני, זו אופנה ברת חלוף. לבגד באמת אין היסטוריה, והוא עלול להיעלם כלא היה. חנויות יד שנייה, לעומת זאת, מעניקות בחירה חופשית, בתוך מגוון אינסופי שבו כל פריט ייחודי ונטול תאריך תפוגה. האדם לא בוחר מתוך קולקציה אלא מייצר אותה לעצמו. וזה הערך שמושך יותר ויותר צרכנים לשוק הזה.

משתנה משמעותי נוסף הוא המודעות הגוברת לזיהום שמייצרת תעשיית האופנה והעידוד לקיימות. יש אנשים שעבורם קניית בגדי יד שנייה היא הצהרה מוסרית ערכית, מעבר למראה הבגד. ואכן, מחקר מצא שצרכני יד שנייה יותר מודעים סביבתית ומחפשים ערך וייחוד.

עבור חובבי היד השנייה, העובדה שהבגד משומש היא רק משתנה אחד בתוך מגוון התכונות שלו, ואם הבגד מתאים לתפיסה של מי שאני רוצה להיות, הוא ימצא את עצמו לגמרי שלי.

הכותבת היא מרצה וחוקרת את הפסיכולוגיה של הלבוש, מחברת הספר "סטיילינג תרפי - להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות"