שאלה ציבורית וערכית: האם ראש ממשלה שנגוע בשחיתות יכול לחזור ולהיבחר?

הסטטוס החדש של בנימין נתניהו - ראש ממשלת מעבר, שהוא גם נאשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים -  מציב אתגרים חדשים בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט; בפני בג"ץ ובפני המערכת הפוליטית. השאלות המשפטיות הן מורכבות, זאת בין היתר בשל העובדה שהמחוקק לא צפה סיטואציה כה עגומה שבה ראש ממשלה מכהן מואשם בפלילים.

השבוע (א') הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ על-ידי התנועה לאיכות השלטון בדרישה לאלץ את נתניהו להתפטר מראשות הממשלה על רקע הגשת כתבי האישום נגדו. לפי חוק יסוד: הממשלה, ראש ממשלה שמואשם בפלילים רשאי, בניגוד לשר, להמשיך לכהן בתפקידו עד לפסק דין חלוט נגדו.

אולם לשיטת התנועה לאיכות השלטון, על בג"ץ לאבחן בין מצב שבו ראש הממשלה עומד בראשות ממשלת מעבר לבין מצב שבו מדובר בממשלה נבחרת. לטענת התנועה לאיכות השלטון, ראש ממשלת מעבר זמנית, שלא קיבלה את אמון הכנסת הנוכחית, לא יוכל לכהן בעת שמרחף עליו צילו הכבד של כתב האישום בעבירות החמורות ביותר שיכול לעבור נבחר ציבור.

אומנם קיים סיכוי שבג"ץ ידיח את נתניהו מראשות הממשלה, אבל הוא לא גבוה. הרעיון העומד בבסיס החוק שמבחין בין שר המואשם בפלילים - שלגביו נקבע כי על ראש ממשלה לפטרו - לבין ראש ממשלה המואשם בפלילים, שיכול להמשיך לכהן עד פסק דין חלוט, הוא - שפיטורים של ראש ממשלה כמוהם כפיטורים של הממשלה כולה.

בג"ץ חייב את רבין

דבר אחד כן ברור משפטית: לאור הלכת בית המשפט העליון בנוגע לכהונת שר שתלוי ועומד נגדו כתב אישום, גם אם נתניהו ימשיך בתפקידו כראש ממשלה, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בתפקידי השרים שברשותו. נתניהו הוא גם שר החקלאות, הרווחה, הבריאות והתפוצות.

ההלכה של בית המשפט העליון העוסקת בכשרות מינוי שרים שנגועים בפלילים, התקבלה בעניינם של יו"ר ש"ס ושר הפנים, אריה דרעי, ושל חברו, סגן השר לשעבר רפאל פנחסי. פנחסי הועמד לדין ב-1993 על-ידי היועמ"ש דאז, יוסף חריש, אולם הכנסת הערימה קשיים על הליך הסרת חסינותו. בסופו של דבר פסק בג"ץ - בפסק דין הידוע בשם "הלכת דרעי ופנחסי" - כי מי שהוגש נגדו כתב אישום, אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר, וחייב את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין המנוח, להעביר את פנחסי מכהונתו. עם זאת, פנחסי המשיך לשמש כחבר כנסת.

שאלות תקדימיות

האתגר שעומד בפני היועמ"ש ובפני בג"ץ הוא לא רק במה לדון בעת הזו, אלא גם במה לא לדון. כך למשל, האם לדון ולהכריע בעת הזו בשאלה התקדימית, לגבי סמכות נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום - או לחכות עם הדיון בסוגיה הזו למקרה שהיא תהפוך לממשית ולא תאורטית. כלומר, אם אכן ייערכו בחירות שלישיות, והליכוד בראשות נתניהו ינצח בהן.

להחלטה לדון ולהכריע בנושא יש משמעות רבה, כמו גם להכרעה שלא לדון בו בשלב הזה ולאפשר אולי לליכוד ללכת לבחירות, כשבראש המפלגה עומד אדם שייתכן שלא יוכל להרכיב ממשלה מטעמים משפטיים. זאת, גם אם ינחל ניצחון בבחירות.

הסוגיות המשפטיות הן מורכבות, ובמידת הצורך הן יקבלו מענה כשהפוסק האחרון הוא בג"ץ. אולם אחרי ככלות הכול, יש לקוות שההכרעה בנוגע לגורלו הפוליטי של נתניהו לא תתקבל בזירה המשפטית אלא בזירה הפוליטית. שכן השאלה אם ראש ממשלה שנגוע בשחיתות, כמו זו שנחשפה בכתב האישום נגד נתניהו, יכול לחזור ולהיבחר, היא קודם כל שאלה ציבורית ערכית. או לפחות אמורה להיות כזו. 

*** חזקת החפות: גם אחרי הגשת כתב האישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ההליך המשפטי עדיין בעיצומו, ועומדת לזכותו חזקת החפות.