הפיקוח על הבנקים הודיע כי יאפשר לבנקים להעמיד אשראי נוסף למימון פרויקטים תשתיתיים בשיטת PPP (ראשי-תיבות של Public Private Partnership), בהיקף של 4% מתיקי האשראי שלהם, וזאת מעבר לתקרת האשראי המוקצה כיום לתחומי הבינוי והנדל"ן, שמגיעה ל-20% מסך האשראי הבנקאי. הערכת הפיקוח היא התוספת תאפשר גידול של כ-25 מיליארד שקל באשראי הבנקאי לתחום התשתיות הלאומיות.
על פי הוראת הפיקוח על הבנקים, המערכת הבנקאית מוגבלת במתן אשראי למימון פרויקטים תשתיתיים המצויים לסך של חמישית מסך תיקי האשראי של הבנקים וזאת כחלק מענף הבנייה. באחרונה פנה החשב הכללי במשרד האוצר למפקחת על הבנקים וביקש לבחון את האפשרות להקל על הבנקים להשתתף במימון תשתיות, על רקע צבר גדול של פרויקטים תשתיתיים המתוכננים לשנים הקרובות.
בעתיד הקרוב מתוכננים הרבה פרויקטים של תשתית לאומית בסכומים גדולים, כמו פרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב, הרחבת הרכבת הקלה ירושלים, תחנות כוח פרטיות, מתקני התפלה חדשים, העתקת בסיסי צהל לנגב (כמו קרית התקשוב), בהיקפים של יותר מ-20 מיליארד שקל. זה נלווה למהלך שמוביל החשכ"ל שנועד לקדם שורת פרויקטי תשתיות משמעותיים.
ניתוח שנערך בפיקוח על הבנקים בסיוע חטיבת המחקר של בנק ישראל העלה שהסיכון במתן אשראי לפרויקטים תשתיתיים המתבצעים במסגרת של שותפות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, PPP הוא נמוך יותר מאשר בפרויקטים רגילים, לאור השתתפות הממשלה בפרויקט וקיומן של ערבויות ממשלתיות, ולאור זאת הוחלט להיעתר לפנייה ולהגדיל את יכולת הבנקים להקצות אשראי לפרויקטים כאלה.
כרגע ההנחיה פורסמה כטיוטה, שתיכנס לתוקף כהוראה סופית לאחר דיון בוועדה המייעצת וקבלת הערות הציבור.
במערכת הבנקאית, ובהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירכו היום על המהלך "אשר ישחרר יותר אשראי לפרויקטי תשתית". שמוליק ארבל, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, מסר ל"גלובס" כי "אנו מברכים על המהלך של בנק ישראל שיאפשר לארגן ולממן יותר פרויקטי תשתית בשנים הקרובות. לפרויקטים אלו חשיבות לאומית והוצאתם לפועל חיונית להמשך הצמיחה של המשק", הוסיף.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, בירך אף הוא על הצעד. "זו החלטה תקדימית ומאוד מאוד גדולה. הרי לבנקים יש מגבלות על האשראי ולפי שנתיים או שלוש בנק הפועלים ובנק לאומי היו ממש על הקצה ולא יכלו להמשיך ללוות פרויקטים. בחו"ל שיטת ה-PPP מקובלת הרבה יותר מאשר אצלנו, ואני מקווה שהחלטת בנק ישראל לאפשר מימוני אשראי נוסף, מראה על כוונה ותובנה, שאם רוצים לפתח את המדינה, צריכים לשנות את הרגולציה".
בעידן שבו מדברים על הגדלת היצע הדירות ועל הגדלת התשתיות, ברור שבמוקדם או במאוחר נחזור למגבלה הזו שוב.
ואולם בהתאחדות ובמערכת הבנקאית מזהירים, כי המגבלה האשראית "המצב האידאלי הוא לייצר הפרדה מוחלטת בין ענף התשתיות לענף הבנייה. עדיין עדיף המצב החדש של 20% כולל ועוד 4% לפרויקטים של PPP, מאשר המצב של 20% כולל הכל" אמר סרוגו.
גורמים במערכת הבנקאית הסבירו בנוסף כי "החיבור שעשו בין נדל"ן לתשתיות בעייתי, כשעליות המחירים בנדל"ן יחד עם היקפי הבניה והצפי קדימה של פרויקטי תשתית הביאו למצב שהיה פחות אפשרות לתת אשראי".
המהלך שעליו הודיע הבנק המרכזי מצטרף לעוד מהלך לעידוד השקעות בתשתיות שמובילה רשות שוק ההון, שאחראית על השוק המוסדי. לאחרונה התברר כי רשות שוק ההון תשנה את תקנות ההשקעה כך שהגופים המוסדיים בישראל יוכלו להשקיע כ-100 מיליארד שקל בפרויקטי תשתיות מקומיים, כאשר הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת אמר לאחרונה בנושא זה כי "נקדם שינוי בתקנות ההשקעה של הגופים המוסדיים כך שיוכלו להחזיק עד 49.9% מפרויקטי תשתיות בישראל, לעומת עד 20% כיום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
