נתניהו התעורר כשהכיסא שלו התחיל לבעור: למה לא אלך להפגנת התמיכה בראש הממשלה

לאורך השנים דאג נתניהו לגבות את מערכת המשפט במאבקים שניהל נגדה הימין • הוא נזכר בכל הקלקולים שלה רק כשהחלו החקירות נגדו • רה"מ צריך להתמקד בענייניו המשפטיים האישיים ולא לעטוף את הסתבכותו באידאולוגיה שמרנית מזויפת • דעה

הפגנת התמיכה בנתניהו בכיכר גורן / צילום: טל שניידר, גלובס
הפגנת התמיכה בנתניהו בכיכר גורן / צילום: טל שניידר, גלובס

אני לא מתכוון לקחת חלק בהפגנה נגד "ההפיכה השלטונית". כותרת ההפגנה היא "שומרים על המדינה, עוצרים את ההפיכה השלטונית". ערב לפני ההפגנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא צריך להתפטר מתפקידו כראש הממשלה או לצאת לנבצרות, סירב להתייחס לשאלה אם יש מניעה לנתניהו לקבל שוב את המנדט בעקבות הגשת כתב האישום, ואפילו לגבי תפקידיו של נתניהו כשר, בחר מנדלבליט שלא לקבוע והודיע כי הנושא ייבחן בהמשך. אני לא רואה כאן הפיכה שלטונית, אבל אולי זה רק אני.

אציין כי לנתניהו עומדת חזקת החפות, ועומדת לו גם הזכות להתלונן נגד חוקריו, אם במח"ש ואם בתקשורת. לנתניהו גם עומדת הזכות להמשיך ולכהן כראש ממשלה, כך מצוין במפורש בחוק יסוד: הממשלה. אם יוחלט אחרת, אצטרף גם אני להפגנה נגד מה שהוא באמת בעיניי הפיכה שלטונית.

נתניהו מעולם לא התעניין באקטיביזם שיפוטי או במהפכה השיפוטית. הוא מעולם לא התנגד, אלא להפך. הוא תמך בכל מאודו וכובד משקלו בהכפפת הדרג המדיני לדרג המשפטי והתגאה בסיכול כל שינוי במעמדו של בית המשפט העליון. פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, זכה להיות אורח של כבוד במעון ראש הממשלה בארוחות ערב פרטיות וחברתיות. נתניהו התנדב מיוזמתו לתאר בחקירת המשטרה בתיק 4000 את קשריו הידידותיים עם ברק ורעייתו. "אהרן ברק היה פה פעמיים לארוחות ערב, מקיימים קשרים אינדיבידואלים, אהרן היה פה כמה פעמים לבד".

נתניהו התגאה בשנת 2012 כי הוא מנע כל שינוי במערכת המשפט או במעמדו של בית המשפט העליון וסיכל כל הצעת חוק רלוונטית לעניין. אם יטען הטוען כי נתניהו הספיק להתפכח מאז והבין את טעותו, אז אציין כי במהלך הקמפיין האחרון הוציא הליכוד הודעה לתקשורת האומרת כי ‏"במשך 13 השנים בהן נתניהו כיהן כראש הממשלה לא הייתה שום פגיעה בסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה ולא בענייני מערכת המשפט". נתניהו מעולם לא ניסה למנוע הפיכה שלטונית - הוא זה שטרפד בגופו את פסקת ההתגברות.

נתניהו לא התעניין בחקירת גל הירש או בכתב האישום שהוגש נגד תת-ניצב גיא ניר. פרשת רות דוד מעולם לא העסיקה אותו. גם לא תנאי עצירים או הפרת זכויות של חשודים על-ידי המשטרה, וודאי שלא הסתמכות על עדי מדינה. פוליטיקאים נחשדו והועמדו לדין, אנשי ימין טענו לרדיפה, אך נתניהו מילא פיו מים וגיבה את המערכת.

נתניהו תמך במינויו של עו"ד שי ניצן לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואמר כי מדובר במינוי ראוי, חרף התנגדות עזה של שרים בימין. בהמשך ממשלת נתניהו מינתה את שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, שוב חרף התנגדות של שרים בימין. במענה לביקורת החריפה מימין, גמר עליו נתניהו את ההלל: "שי ניצן הוא המועמד הראוי ביותר, חכם, ישר, משכיל בתחומו ומשכיל בכלל ומאוזן".

ד"ר אביחי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה הנאמן של נתניהו. ראש הממשלה הפעיל את כובד משקלו כדי שוועדת האיתור תבחר בו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לצורך כך הוא שלח את איש סודו וקרוב משפחתו עו"ד דוד שמרון. פעולתו הצליחה, ומנדלבליט נבחר לתפקיד. כדאי לזכור כי שניים ממקורביו של נתניהו ישבו בוועדת האיתור ותמכו במינוי מנדלבליט. שני גורמים מספרים ל"גלובס" כי כאשר בישרו לנתניהו על החלטת ועדת האיתור, הוא שמח מאוד.

עוד צריך לומר ולהבהיר: נתניהו הוא ראש ממשלת הימין, אך שלושת תיקיו הפליליים אינם נוגעים כלל למדיניות הימין או סייעו במשהו לימין. לפעמים בדיוק להפך. נתניהו פעל על-פי החשד בתיקים הללו כדי להיטיב עם עצמו ועם משפחתו. אני לא מבין מדוע אני צריך להפגין עבור הזכות של נתניהו לקבל סיגרים עבור עצמו ושמפניות ורודות או תכשיטי יוקרה עבור אשתו.

בתיק 2000 לא רק שנתניהו לא פעל עבור הימין, אלא הוא התלונן על כך שמו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס מאתרג את נפתלי בנט ואת משה כחלון. בתיק 4000 נתניהו דרש משאול אלוביץ' ומאילן ישועה כי יפרסמו כתבות מכפישות על בנט או על גילת אשתו כדי להחליש אותו לפני הבחירות.

נתניהו טען בחקירתו במשטרה כי לחציו על אלוביץ' היו אלטרואיסטיים בשם מחנה הימין על נושאים אידאולוגיים כמו זכות השיבה. בפועל אין שום דבר כזה. כל הדרישות של נתניהו נועדו להיטיב עימו ועם משפחתו ברמה האישית. שוב, זו זכותו - רק למה אני צריך להפגין עבורו?

אני לא קונה את המאבק העקרוני של נתניהו נגד המערכת המשפטית. מדובר במאבק שנובע ממניעים אישיים, ואני לא חושב שמחנה הימין והמחנה השמרני צריך לרקוד לפי החליל של נתניהו, שהתעורר רק כשכיסאו החל לעלות באש. זה לא מאבק אידאולוגי אלא קרב הישרדותי אישי. גם היום נתניהו לא מזכיר כלל את הצורך בשינוי מערכת המשפט בדברים שאינם נוגעים אליו.

תיקון ושינוי של מערכת המשפט לדעתי הם צו השעה, אך לא נתניהו אמור להוביל את נס התיקון. הוא לא באמת מתעניין בתיקון הזה אלא במצבו האישי. לנתניהו יגיע יומו בבית המשפט, הוא עצמו אמר ממש לאחרונה שיש לו אמון מלא בבתי המשפט, ושאין לו שום ביקורת על השופטים, אלא הם מושא לגאווה לאומית.

נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה ולנסות להרכיב קואליציה, אך בכל הקשור לעולם המשפט הוא צריך להתמקד כעת בעתידו המשפטי - ולא בהמשך השיח האישי המתלהם נגד הפרקליטות והמשטרה, שלא משרת לא אותו ולא את האינטרס הציבורי. תיקונים ושינויים צריכים להיעשות על-ידי גורמים אחרים שלא נזכרו פתאום עד כמה המצב חמור רק אחרי שהסתבכו בעצמם בפלילים.

שיהיה לנתניהו בהצלחה, אבל אני לא מצטרף לחגיגה. 

*** חזקת החפות: גם אחרי הגשת כתב האישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ההליך המשפטי עדיין בעיצומו, ועומדת לזכותו חזקת החפות.