רכב | פיצ'ר

פנאי פלוס: רכבי הכביש שטח נוהרים לכאן בהמוניהם

כמעט כל רכב שני שנמכר בישראל הוא בתצורת כביש–שטח, קרוס–אובר, פנאי - או כל שם אחר שבתעשיית הרכב מדביקים לו. וזו רק ההקדמה למתקפה שצפויה ב–2020. הנה כמה דוגמאות

מאזדה CX-30: פיצוי על ה-3?

הנהירה ההמונית של הלקוחות הישראלים לפלח ה-SUV גובה מחיר גם מסמלים ותיקים של שוק הרכב כמו מאזדה 3, שהדור החדש שלה הושק בישראל זה עתה. את הלקוחות המשפחתיים האבודים תנסה החברה להחזיר לחיקה באמצעות CX-30, שמבוסס על הפלטפורמה של ה-3.

הרכב חולק את העיצוב העגלגל-מלוטש של משפחת הדגמים הנוכחית של מאזדה וניצב על בסיס גלגלים קצר בכ-4 סנטימטרים מזה של ה-3 המשפחתית. ממדיו החיצוניים - אורך של 4.4 מ’ - ממקמים אותו בין ה-CX3 ל-CX5 וזה לא מפתיע לאור המרווח השיווקי הדי-צפוף בין השתיים הללו.

עמדת הפיקוד ועיצוב התא משוכפלים כמעט מה-3 החדשה, כולל מערך הבטיחות והסיוע המתקדם, ותא המטען מציע נפח של 430 ליטר. מאזדה טוענת גם שכיול השלדה נועד להעניק תחושה ספורטיבית ולתגמל נהגים נמרצים ממש כמו האחות המשפחתית.

באירופה, מאזדה מציבה במרכז הבמה את מנוע ה-2 ליטרים עם תגבור של מערכת הנעה היברידית "קלה" ואת מנוע הסקייאקטיב X המתקדם והספורטיבי, שמשלב חיסכון של דיזל וביצועים של טורבו-בנזין. המנוע העתידני הזה, שדילג על מאזדה 3 החדשה בישראל, יעשה את השקת הבכורה המקומית שלו ב-CX-30 לצד מנוע ה-2 ליטרים המסורתי ויהיה גם מנוע דיזל וגם אופציה להנעה כפולה.

באירופה, עולה ה-CX-30 רק בסביבות 7% פחות מה-CX5 הגדולה יותר משמעותית. בארץ, המחירים יתחילו בכ-150 אלף שקל. בהתחשב בעובדה ש-CX5 היא מובילת המכירות המסורתית של מאזדה בישראל, היבואנית תצטרך לחולל ניסים כדי להימנע מקניבליזציה אגרסיבית בין שני הדגמים.

שברולט טרייל-בלייזר: שם גדול לרכב קומפקטי

גם ג’נרל מוטורס מאמצת את הטקטיקה של "כיסוי כל נישה" בפלח רכבי הפנאי, והטרייבלייזר החדש, למרות שמו הקרבי, נועד להשתחל ברווח השיווקי הצר שבין ה-TRAX לבין ה"אקווינוקס". לרכב יש עיצוב "גם אני" טיפוסי, שמזכיר קצת את וולוו XC40 וקצת את הבלייזר הגדול, והוא לא מחמיץ שום סממן אופנתי של הפלח, החל מגג "צף" עם אופציה לצביעה דו-גונית, עבור דרך פגושים וקשתות גלגלים מודגשים ומושחרים לטובת מראה קשוח וכלה בפנסי LED צרים.

עיצוב הפנים עדכני ונראה כמו גרסה מוקטנת של התא ב"בלייזר" עם מסך מולטימדיה גדול וחד במרכז, לוח מחוונים שמשלב תצוגה אנלוגית קלאסית עם צג נתונים גדול ושילוב של חומרים רכים איכותיים עם מגוון אפשרויות להתאמה אישית של גוונים.

כמקובל כיום, מגיע הרכב עם מערכת מקיפה מאוד של עזרי נהיגה מתקדמים כולל בלימה אוטונומית משוכללת, סיוע להיגוי, חיישנים היקפיים ועוד. אופציה די חריגה בפלח היא "חבילת שטח" המכונה ACTIV, שכוללת מרווח גחון מוגבה, הנעה כפולה, צמיגים רב תכליתיים ובולמי זעזועים, שמכוילים במיוחד לנסיעה על דרכי עפר.

באגף המנועים יוצעו מנועי 1.2 או 1.3 טורבו בנזין עם הספק של עד 155 כ"ס כאשר משום מה בחרו האמריקנים לשדך אותו לתיבה רציפה (CVT). טווח המחירים בארה"ב ינוע בין כ-20 ל-27 אלף דולר, מה שאומר מחיר פוטנציאלי של 140-130 אלף שקל בארץ הקודש, עם אופציה להפתעות.

יונדאי VENUE: סוגרים כל פער

יונדאי עושה חיל בשיווק רכבי פנאי מכל הסוגים, במיוחד בארצות הברית, והיא ממשיכה להרחיב את ההיצע שלה במרץ - הפעם כלפי מטה. ה-VENUE החדש, שיגיע אלינו בתחילת השנה הבאה, מיועד להציע אלטרנטיבה אופנתית לרכבי סופר-מיני והוא מוצב מעט מתחת לקונה מול האחות קיה סטוניק ומתחרות דוגמת סיאט ארונה ושות’.

לרכב יש פרופורציות פנאי קלאסיות ועיצוב "כביש-שטח" מוקצן יחסית, ולמרות הממדים החיצוניים הקומפקטיים, תא הנוסעים אמור להיות מרווח ברמה משפחתית ולהציע תא מטען גדול מזה של דגמי סופר-מיני נפוצים.

הרכב הושק בארצות הברית עם מנוע ה-1.6 ליטר המוכר, אבל יחידת ההנעה העיקרית בישראל תהיה ככל הנראה מנוע 3 צילינדרים בנפח 1 ליטר בספק של כ-115 כ"ס, עם שידוך לתיבה כפולת מצמדים כמו ב-I20, סטוניק וכו’.

כמקובל אצל יונדאי, אבזור בטיחותי מקיף נכלל כסטנדרט והחבילה כוללת בין השאר סיוע אקטיבי לשמירה על הנתיב ובלימה אוטונומית. גם כאן קיים סימן שאלה סביב המחיר ואפשר להניח שהיעד יהיה בין סיאט ארונה לקצה הנמוך של סוזוקי ויטארה.

ניסאן ג’וק: פחות מהפכנית

לג’וק של ניסאן שמורה זכות ראשונים כמי שהוביל את פריצת הדרך של רכבי הפנאי-שטח הקומפקטיים בעשור האחרון. הוא עשה זאת באמצעות עיצוב אופנתי שובר-שגרה ופרופורציות "נכונות" שמקיפות ממדים ומכללים של מכוניות סופר-מיני נפוצות. מאז, עבר הרכב כמה מתיחות פנים, אך ניסאן הקפידה שלא לבצע בו שינויים מהותיים.

גם הדור החדש, שיגיע בשנה הבאה, שומר על המראה הייחודי של קודמו, אבל מציע קווים יותר יוקרתיים ובוגרים, שמושפעים לא מעט מהלהיט המתחרה CH-R של טויוטה. הכלי ארוך ורחב מקודמו, מעט גבוה יותר וניצב על בסיס גלגלים מוארך. הוא מציע תוספת משמעותית למרחב הברכיים והראש מאחור - בעיה מוכרת של הדגם היוצא - ותא המטען שלו גדול יותר ב-20%.

גם עמדת הפיקוד מאמצת מראה יותר בוגר ופחות "ילדותי" מהדגם היוצא עם קווי דמיון בולטים לטויוטה CH-R. חידוש מרכזי אחד הוא אימוץ מנוע טורבו-בנזין עם שלושה צילינדרים בנפח 1 ליטר, שמייצר 117 כ"ס ומשודך לתיבה כפולת מצמדים בת 7 מהירויות - מקביל לזה של סיאט ארונה, שתהיה אחת המתחרות המרכזיות של הג’וק בארץ.

באירופה לפחות, הרכב יגיע עם חבילה מתקדמת של מערכות סיוע לנהיגה כולל התערבות בשמירה על הנתיב, בלימה אוטונומית ומערכת להתערבות אוטומטית בהיגוי במקרה של ניסיון לסטות לתוך "נקודה מתה". עדיין לא ברור מה תהיה רמת המחיר בישראל.

קיה סלטוס

התחרות הפנימית בין המותגים האחים יונדאי וקיה תלך ותחריף בשנה הבאה כאשר תושק כאן ה-SELTOS, שתוצב בין ה"סטוניק" ההתחלתית לבין הספורטאג' הגדול יותר. היא מיועדת להחליף את ה"סול" בליין הדגמים ותתחרה ישירות מול יונדאי קונה.

הממדים - 4.38 מ' לאורך, 1.8 לרוחב, 1.65 מ' לגובה ובסיס גלגלים של 2.61 מ' - מציבים אותה בערך מול מיצובישי ASX ומעל הקונה והעיצוב נראה יותר קשוח ופחות "אורבאני" מזה של הסטוניק אם כי עדיין מצויד בשלל קישוטים ואופציות אופנתיות. עמדת הפיקוד די מזכירה את הקונה, כולל מערך עדכני של מערכות בטיחות ומערכת מולטימדיה בעלת מסך מרכזי גדול וגם באגף ההנעה אין הרבה חדש.

האופציות כוללות את מנוע ה-1.6 ליטר טורבו-בנזין בהספק 177 כ"ס של קבוצת יונדאי מוטורס, את מנוע ה-2 ליטר בנזין המוכר ואת הטורבו-דיזל 1.6 ליטר. לא פחות משלוש תיבות אוטומטיות יוצעו בגרסאות השונות, כולל אוטומטית 6 מהירויות רגילה, תיבה כפולת מצמדים (עם הטורבו-בנזין) וגם תיבה רציפה. המכונית תיוצר במקביל בהודו ובקוריאה והמחירים עדיין לא ידועים אבל בהודו היא עולה קצת יותר מסוזוקי ויטארה בגרסאות הבכירות. משהו כמו 130-135 אלף בישראל.