המשכורות בכאן 11 נחשפות: מה גובה הבונוסים שקיבלו בכירי התאגיד?

השנה הקשה שכללה את הוצאות האירוויזיון ונתוני הצפייה הבעייתיים לא מנעו חלוקת בונוסים לעובדי התאגיד, כאשר הבכירים היו הנהנים המשמעותיים - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" • כאן: "שיעור השכר בתאגיד עומד על 27% מהתקציב הכללי לעומת 55% ברשות השידור"

גאולה אבן / צילום: יח``צ
גאולה אבן / צילום: יח``צ

בחודש יולי האחרון נשלחו לעובדי תאגיד השידור הציבורי מכתבי עדכון שכר שבישרו על כך שההנהלה עמדה בסיכום שהיה לה עם ארגון העיתונאים לפיו יעודכן שכרם של העובדים. בהסכם נקבע כי 97% מהעובדים יקבלו תוספת שכר של לפחות אחוז ושכרם של 60% מתוכם יועלה ב-3%. כדי למנוע "חגיגות שכר" שבהן מקורבים מקבלים העלאות באופן שרירותי נקבע כי תוספת השכר המקסימאלית תהיה 15% ויקבלו אותה לא יותר מ-3% מהעובדים. ה"שמיכה" שהוקצתה לצורך כיסוי תוספות השכר הייתה 3% מסך שכר היסוד של כל העובדים המועסקים בתאגיד כפי ששולם לכלל העובדים בדצמבר.

ואכן במאי השנה ניתנו העלאות השכר לעובדים - רובם כאמור בשיעורים של 1%-3%, והיו גם עובדים מסוימים ששכרם לא עודכן כלל. ממול, מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי דווקא בגזרת הבכירים - כולם קיבלו עדכוני שכר או בונוסים. מיעוטם קיבלו תוספת של 1.5% ורובם קיבלו מעל ל-3% - בדומה לממוצע של העובדים בדרגות הנמוכות יותר. באופן טבעי, שכר הבכירים בתאגיד גבוה משמעותית משכר יתר העובדים, ולכן האחוזים הנגזרים לצורך העדכון מתורגמים לסכומים גבוהים יותר.

כאן מתגמלים משכורות חלק מהעובדים הבכירים בתאגיד
 כאן מתגמלים משכורות חלק מהעובדים הבכירים בתאגיד

37 אלף שקל למנהל חטיבת החדשות

מנהל חטיבת החדשות של התאגיד ברוך שי ויתר גם על תוספת שכר וגם על בונוס של 6,000 שקל שיתווספו באופן חד פעמי למשכורת של 37 אלף שקל. גם סמנכ"ל הדיגיטל אלעד טנא וסמנכ"ל הטלוויזיה טל פרייפלד הסתפקו בבונוס של 6,000 שקל על משכורת יסוד העומדת על כ-36 אלף שקל. אחרים קיבלו עדכון שכר בלבד: כך, למשל, דוברת התאגיד גילי שם-טוב קיבלה תוספת חודשית של 2,000 שקל שמתווספים למשכורת של 25 אלף שקל או מנהל 'החינוכית' הנכנס עומר מנור ששכרו שופר ב-2,100 שקל לחודש. לעומתם, היו מנהלים שתוגמלו גם בבונוס חד פעמי וגם בעדכון שכר שניתן רטרואקטיבית לכל המשכורות מתחילת השנה - כלומר שבעה חודשים אחורה (עדכון השכר נעשה ביולי). דוגמאות: סמנכ"ל הרדיו לי-אור אברבך שקיבל תוספת חודשית של 1,000 שקל ובונוס של 6,000 שקל על משכורת של 34 אלף שקל ואיילה מזרחי שקיבלה תוספת שכר של 2,500 שקל ובונוס של 6,000 שהתווספו על משכורת של 20 אלף שקל. מזרחי התמנתה לאחרונה לראש אגף רגולציה אך עדכון השכר בוצע טרם המינוי. מ"מ סמנכ"ל הכספים של התאגיד יניב שבתאי כהן קיבל למשכורת של 30 אלף שקל תוספת שכר של 2,000 שקל לחודש ובונוס של 6,000 שקל מענק חד פעמי.

בונוס גדול במיוחד קיבל מנהל המהדורה הצעיר של כאן 11, עילי לוין - מענק חד פעמי של 27 אלף שקל על משכורת חודשית של 27 אלף שקל.

בתאגיד קיים מודל שכר המגדיר טווח שכר לכל משרה בכולל שכר מינימאלי ושכר מקסימאלי. במקרים מסוימים הגיעו עובדים או מנהלים לתקרה המקסימאלית ולכן אי אפשר היה לתת להם תוספת והם 'הסתפקו' בבונוס. יצוין כי לפי פרסום ב"דה מרקר" מתחילת החודש, מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ ביקש אף הוא בונוס - בגובה 160 אלף שקל "מענק הקמה" - זאת בעקבות מה שהגדיר כ"הצלחה בהקמת התאגיד וניהולו במשך ארבע וחצי שנים" - ואולם בקשה זו סורבה. שכרו של קובלנץ הוא של מנכ"ל בשירות הציבורי - כ-41 אלף שקל בחודש.  

מי שמבקר את ההנהלה היא ההנהלה

כאמור, ההנהלה לא חרגה מההסכם עם ארגון העיתונאים. עם זאת, יש לציין כי למרות שמדובר בשנה קשה שעברה על התאגיד - הן בשל ההוצאות הנוספות של אירוח ושידור האירוויזיון והן בשל נתוני הצפייה שלא ממש המריאו גם השנה - הנהלת כאן חילקה לעובדיה הבכירים את עדכוני השכר והבונוסים שנמצאים ברף הגבוה. נסביר כי מאחר שלצורך עדכוני השכר נקבע מאגר כספי אחד ממנו מחולק הכסף (3% מהיקף המשכורות), תשלום תוספות שכר גבוהות בכסף או באחוזים עשויות לבוא על חשבון העובדים האחרים. נדגיש כי ע"פ ההסכם התקציב מחולק במלואו והיקף תוספת השכר נקבע על סמך שיחות משוב שעושים מנהלים עם העובדים בהם מתייחסים לעמידה ביעדים והערכות המנהלים לביצועי העובדים. מנגד, המנהלים לא מקבלים משוב חוזר מצד הכפופים להם כפי שמקובל במקומות עבודה רבים וכך בפועל מי שמבקר את ההנהלה היא ההנהלה. 

החשש שהטבת השכר הדיפרנציאלית תחולק באופן שייטיב עם ההנהלה עלתה בישיבת מועצת התאגיד בפברואר כשנדרשו לאשר את מתווה תוספות השכר. חברת המועצה אורלי גרטי סרוסי אמרה באותה ישיבה כי "יש נטייה לתת את האחוזים הגבוהים לעובדים הבכירים. צריך לתת מהסכומים הגבוהים גם למי שמרוויח שכר נמוך יותר".

נדגיש כי בתאגיד קיימים פערי שכר משמעותיים בין מי שמוגדרים כטאלנטים לבין עובדים זוטרים. למשל בחטיבת החדשות, דב גילהר מרוויח 36 אלף שקל, גאולה אבן סער מרוויחה 40 אלף ואילו רומי נוימרק עומדת על משכורת של 24.3 אלף שקל (כעת גם עם תוספת של 2,000 שקל לחודש). לעומתם, עורכים ומגישים, חלקם עם ניסיון רב ברשות השידור ז"ל, מרוויחים 13-15 אלף שקל. במקרה של אותם עורכים וכתבים עדכוני השכר התבטאו בתוספות של 140-150 שקל לחודש.

מכאן נמסר בתגובה: "שיעור השכר בתאגיד עומד על 27% מהתקציב הכללי לעומת 55% מהתקציב ברשות השידור. לראשונה, מאז הקמת התאגיד לפני 4 שנים, התבצע מהלך של העלאות שכר ל97% מעובדי התאגיד, בכל הדרגים, תחת פיקוח המועצה ובכפוף לאישור הממונה על השכר באוצר. תאגיד השידור הישראלי הוא בין גופי התקשורת היחידים שהעניקו העלאות שכר שנתיות לעובדים בהסכם משותף חתום עם ועד העובדים. המשוב, הניתן לכל העובדים כולל המנהלים, הינו מרכיב חלקי בלבד בהסכם העלאות השכר והבונוסים לתקופת הקמה. ע"פ הסכם, ב- 2019 ניתנו העלאות בסך של 3% מתקציב שכר דצמבר 2018, לעובדים ומנהלים כאחד וכאן גאים לתגמל את העובדים המצטיינים בחטיבות השונות".