ברקת מבקש להאריך בשנתיים את ההוצאות הישירות שהמוסדיים רשאים לגבות מלקוחותיהם

רשות שוק ההון מבטיחה כי התחילה בביצוע עבודות מחקריות, כך שבפעם הבאה תהפוך הוראת השעה בעניין מזמנית לקבועה

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ
משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

שבועות ספורים לפני שפגה הוראת השעה שמתירה לגופים המוסדיים לגבות מהעמיתים בחיסכון לטווח ארוך את התשלומים עבור ביצוע עסקאות שנעשות עבורם, מבקשים רשות שוק ההון ושר האוצר להאריך את ההוראה בשנתיים נוספות, עד לסוף 2021, וללא שינוי באופייה ובמגבלות שהיא כוללת. בקשה זאת עולה מטיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) בעניין "הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות (הוראת שעה)", שדרושות אישור ועדת הכספים בכנסת.

עם זאת, בסביבת רשות שוק ההון מבהירים כי מבחינתם מדובר יהיה בהארכה אחרונה להוראת השעה הזמנית, כשמטרתם להביא בשנתיים הקרובות הוראות קבועות שיקבעו את התנאים שבהם יורשו הגופים המוסדיים להשית את עלויות ביצוע חלק מההשקעות על העמיתים שכבר משלמים דמי ניהול עבור ניהול החיסכון לטווח ארוך שלהם, ושמכספם נעשות העסקאות האלה.

ככל הידוע, רשות שוק ההון, בראשותו של הממונה ד"ר משה ברקת, מקיימת זה זמן עבודה מחקרית, שכבר העלתה כמה ממצאים, המצביעים על כך שיש תשואה עודפת במסלולים עם הוצאות ישירות, ושהמוסדיים לא מנצלים לרעה את ההוצאות הישירות להסטת השקעות. ככל הידוע, הרשות התחייבה להמשיך בבדיקה מחקרית מעמיקה, כדי שבעוד שנתיים תהיה הוראה קבועה ולא זמנית.

ההוצאות הישירות כונו על ידי הממונה הקודמת על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, "דמי הניהול הכפולים" - והן הותרו לגופים המוסדיים לראשונה כבר ב-2008. או אז התיר הרגולטור האחראי את גביית ההוצאות האלה ישירות מחשבונות החוסכים, במטרה לגוון את אפיקי ההשקעה שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור. זה נעשה בעיקר כדי לאפשר הסטה ניכרת יותר של השקעות לחו"ל ולאפיקי השקעה אלטרנטיביים, מתוך רצון להקטין את הסיכון הגיאוגרפי ואת סיכוני שוק ההון בתיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הרחב.

בתחילה לא נקבעה הגבלה להוצאות הישירות האלה, והיו גופים שהתחילו לגבות מהעמיתים הוצאות ישירות, שהאמירו עד ל-0.4% מהנכסים ואף יותר מכך, ומולם היו גופים אחרים שגבו הוצאות ישירות בשיעור של כמה מאיות האחוז מהצבירה של לקוחותיהם. מציאות זו עוררה את חשש הרגולציה, וזה הוליד ב-2014 את המגבלה המקסימלית להוצאות הישירות שמותרות לגבייה על ידי המוסדיים.

מגבלת ההוצאות נקבעה אז לשלוש שנים, עד לסוף 2017, ולפיה ההוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, קרנות מחקות, נכסים לא-סחירים, לרבות מתן אשראי ומתן משכנתא, יכלו להגיע רק עד ל-0.25% מסך כל השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי באותה שנה. עם זאת, הרגולטור התיר למוסדיים להחריג מהתקרה האמורה השקעות בנדל"ן ואחרות, במטרה לעודד השקעות אלטרנטיביות כאלה. בסוף 2017 הוארכה הוראת השעה האמורה בשנתיים, עד לסוף דצמבר 2019.

כעת מסבירים ברשות שוק ההון כי "מאז 2014 נבחן על ידי הרשות יישומה של מגבלת ההוצאות בקרב הגופים המוסדיים. בחינת היישום מעלה כי מחד, יש חשיבות לכך שהוגבלו סוגים מסוימים של הוצאות ישירות. מאידך, קיים חשש כי הטלת מגבלה שרירותית או לא מתאימה, מבחינת היקף וסוגי ההשקעות שעליהן היא מוטלת, תפגע מהותית בהרכב תיק הנכסים של העמיתים ובתשואה המושגת על כספי הפנסיה והחיסכון של הציבור".

עוד מסבירים ברשות ובמשרד האוצר כי "על מנת לקבוע את האיזון הדרוש ולמנוע פגיעה מיותרת בציבור החוסכים, הרשות מייחסת חשיבות רבה לביצוע מחקר איכותי שיסייע לקידום מדיניותה". בהקשר זה מציינים ברשות כי היא בוחנת את "סוגי ההוצאות שניתן לגבות כהוצאות ישירות, מגבלת ההוצאות שנקבעה במסגרת התקנות העיקריות כאמור, ותרומת ההשקעה באפיקים ובמכשירי ההשקעה שבהם ניתן לגבות הוצאות ישירות, לתשואת החוסכים". לא מן הנמנע כי המגבלה לא תכלול בעתיד עלויות של עסקאות להשקעה בתשתיות בישראל, אל מול השתת מגבלות על הסטת התשלום למימון פרויקטי תשתית בחו"ל אל כתפי החוסכים.