יועמ"ש הכנסת: הקמת ועדת הכנסת לדיון בחסינות נתניהו תלויה ברוב הפוליטי

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון השיב היום ליו"ר הוועדה המסדרת ח"כ אבי ניסנקורן בנוגע לשורה של שאלות הנוגעות להליכי דיוני החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יותר מוקדם היום, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שספירת 30 הימים בהם יכול נתניהו לבקש מן הכנסת להעניק לו חסינות החלה היום (ב'). אם כי בשלב הזה טרם הודיע נתניהו האם בכוונתו לבקש חסינות או לא, כאשר גם השאלה הזו תהיה במידה רבה עניין פוליטי, ותהיה תלויה בח"כ אביגדור ליברמן אשר לפני כמה ימים אמר כי על נתניהו לנהל את משפטו בבית המשפט ולא בדיוני חסינות בכנסת.

בכנסת ה-21 לא הספיקו הסיעות להקים את ועדת הכנסת, כיוון שלא הוקמה קואליציה והסיטואציה החריגה הזו, נמשכה גם תוך הכנסת ה-22, כאשר גם זו עשויה להתפזר בעוד 9 ימים. מצב הביניים הזה, שבו לא הוקמה ועדת הכנסת, ימשך עד לאחרי הבחירות לכנסת ה-23, אם וכאשר תוקם אז קואליציה.

עו"ד ינון ציין בחוות דעתו כי אין מניעה לכונן כבר כעת את ועדת הכנסת, במידה ויהיה לכך רוב פוליטי. עם זאת, הוא ציין כי לא קיימת חובה להקים את ועדת הכנסת. לדבריו, הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשה עומד כאמור ניסנקורן (כחול לבן), אינה מוסמכת לדון בנושאי החסינות. הסמכות הבלעדית לדיוני החסינות הנה בפני ועדת הכנסת.

"כפי שציינתי בחוות דעתי ליו"ר הכנסת מיום 12.9.2019 בעניין בקשתו של חה"כ חיים כץ לקביעת חסינות, עמדתי היא כי הוועדה המסדרת אינה מוסמכת לדון בענייני חסינות במקום ועדת הכנסת. הדיון בבקשה לקביעת חסינות הוא דיון מעין-שיפוטי, שלא ניתן לראות בו נושא שנוגע ל'סדרי הבית ודיוני הכנסת', ולכן רק ועדת הכנסת מוסמכת לדון בבקשת חסינות ולהציע לכנסת לקבוע חסינות לחבר הכנסת שביקש זאת", כתב ינון.

האם כאשר ועדת הכנסת לא קיימת ניתן להעביר בקשה לקביעת חסינות ישירות למליאת הכנסת?

עוד מעלה ינון את סוגיית העברת דיוני החסינות הישר אל המליאה, תוך דילוג על ועדת הכנסת. השאלה עלתה על ידי התנועה לטוהר המידות (בפנייתה ליועץ המשפטי של הכנסת) כיוון שמליאת הכנסת עשויה ממילא להיות פורום ההמשך לדיונים בנושא החסינות. ינון קובע בחוות דעתו כי לא ניתן לדלג על הדיון בוועדת הכנסת.

"מבחינה תכליתית, ויתור על הדיון בוועדת הכנסת יפגע באופן מהותי בהליך עצמו, שכן לפי החוק, החלטת ועדת הכנסת מתקבלת רק לאחר שנשמעו בפני חבריה הצדדים הרלבנטיים, קרי - חבר הכנסת המבקש, שאף רשאי להיות מיוצג על ידי עורך-דין או חבר כנסת אחר, והיועץ המשפטי לממשלה, המציג את תשובתו לבקשה ועונה לשאלות חברי הכנסת הנובעות מן הבקשה. מובן כי הליך אדוורסרי ייחודי זה אינו יכול להתקיים במליאת הכנסת, שבה עורך דין המייצג את חבר הכנסת, כמו גם היועץ המשפטי לממשלה, כלל אינם יכולים להופיע", כותב ינון.

באשר לשאלת חובת ההקמה של ועדת הכנסת, כלומר, האם הכנסת ה-22 חייבת להקים את ועדת הכנסת, משיב ינון כי אין חובה כזו. "מצב זה נובע מפרקטיקה הנוהגת בכנסת שלפיה לא מקימים את ועדות הכנסת הקבועות, ולא מתקיימת פעילות פרלמנטרית סדירה בכנסת לפני הקמת הממשלה והחתימה על ההסכמים הקואליציוניים", כתב ינון.

עוד הוא מציין כי בימים כתיקונם, חוק החסינות מחייב את ועדת הכנסת לדון בבקשות חסינות המוגשות אליה ובמועד הסמוך למועד הגשת הבקשה. "אולם, אין בחוק התייחסות למצב שבו הבקשה מוגשת כאשר ועדות הכנסת, וביניהן ועדת הכנסת, טרם הוקמו, כפי שקורה בתחילתה של כל כנסת חדשה".

לדבריו, אין בחוק דבר המחייב את הכנסת להקים את הוועדה ולא ניתן להקים את ועדת הכנסת רק לשם דיון בבקשות לקביעת חסינות, "שכן החוק והתקנון אינם מאפשרים הקמתה של ועדה קבועה המוגבלת בזמן או בסמכויות... יתר על כן, הנוהג בכנסת הוא שיו"ר ועדת הכנסת משתייך לסיעתו של ראש הממשלה, ולכן מתעורר קושי לבחור יו"ר קבוע בשלב שבו טרם כוננה ממשלה".

אולם ינון מציין, שאם הנסיבות הפוליטיות יובילו לכך שאחרי הבחירות לכנסת ה-23 ימשך המשבר הפוליטי והליך כינון הממשלה יתעכב, "האיזון בין האינטרסים השונים יטה את הכף לטובת מניעת המשך עיכוב הדיון בבקשות החסינות. אמנם קשה לקבוע מסמרות בעניין זה כבר עתה, אך דומה כי בנסיבות אלה יהיה על הכנסת ה-23 להקים את ועדת הכנסת אף בטרם הקמתן של יתר הוועדות, על אף הקושי הכרוך בכך".

לא חייבים להקים, אך אם יש לכך רוב, יוכלו הח"כים להקים את ועדת הכנסת כבר עתה

עוד מציין ינון כי על אף שאין חובה משפטית להקים את ועדת הכנסת כבר עתה, "אם חברי הכנסת יסברו שנוכח חשיבות הדיון בבקשת החסינות יש מקום לחרוג מההתנהלות המקובלת בכנסת, ויתגבש רוב להקמת ועדת כנסת קבועה כבר בשלב זה, אינני סבור שקיימת מניעה משפטית לעשות כן".

בהנחה שלא מוקמת עתה ועדת הכנסת, האם ניתן להגיש את כתב האישום לבית המשפט?

ינון מציין כי במידה ונתניהו יפנה לבקשת חסינות, וככל שלא תוקם ועדת הכנסת, הדבר אכן מעכב את פתיחת המשפט והגשת כתב האישום. לדבריו, יש לתת את "המשקל הראוי לתכליות העומדות ביסוד החסינות הפרלמנטרית ולזכות הנתונה לחבר הכנסת 'לקבל את יומו' ולשכנע את הכנסת כי מתקיימות לגביו העילות לקביעת חסינות, בטרם יוגש כתב האישום נגדו לבית המשפט".

באשר לתקפות החלטת החסינות, ולשאלה האם החלטת חסינות כעת בכנסת ה-22 ממשיכה להיות תקפה גם בכנסת ה-23, מציין ינון שאם מדובר בבקשת חסינות אשר נדחתה, הרי שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ונתניהו לא יוכל לאחר מכן לשנות את ההליך באמצעות הגשת בקשת חסינות נוספת לכנסת הבאה בתור.

מנגד, אם בקשת החסינות התקבלה - לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום לבית המשפט בתקופת כהונתה של אותה כנסת, וכאשר תיבחר כנסת חדשה, ככל שהיועץ המשפטי לממשלה ירצה להגיש את כתב האישום לבית המשפט וחבר הכנסת יבקש כי תיקבע לו חסינות, יתקיים ההליך מחדש.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.