עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר הבוקר (א') לבג"ץ נגד משרד העבודה והרווחה, נגד משרד האוצר ונגד השרים העומדים בראשם - משה כחלון ובנימין נתניהו, מפני שלא ניצלו את התקציב השנתי המוקצה לשיקום נשים בזנות.

התקציב, שאושר בינואר השנה, עומד על 30 מיליון שקל, ולמשרד הרווחה הוקצו 21 ממיליון שקל שלא הועברו עד כה לתוכניות הטיפול השונות. למרות שמשרד הרווחה התחייב להעביר את הכספים עד חודש נובמבר, הם נותרו בקופתו ועשויים לחזור למשרד האוצר בתום שנת התקציב.

בתגובה לעתירה, בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב למטרה שלשמה נועד, ולהסביר כיצד תבטיח המדינה שהכסף לא יושב לקופת האוצר אלא יועבר לטיפול באוכלוסייה שעבורה הוקצה.

בעתירה, אותה הגישו עו"ד אורי קידר וחן שופן המייצגים את מטה המאבק בסחר בנשים בהתנדבות, נטען כי שרה האוצר משה כחלון אינו נוקט פעולה על-מנת לוודא כי הכספים שהועברו הגיעו ליעדם ולא ירדו לטמיון עם תום השנה הקלנדרית. בנוסף מתבקש השר לאשר במסגרת סמכותו בחוק העברה של עודפי התקציב לשנת 2020, בנוסף לתקציב שאושר לשנה זו.

התקציב יועד להקמת מענים חדשים לאוכלוסיות שכיום לא מקבלות מענה ייעודי מהמדינה - כמו טרנסג'נדריות, אימהות וגברים בזנות; וכן להרחבת המענים הקיימים לאוכלוסיות בזנות בסך כולל של 19 מיליון שקל, זאת לצד מיליון שקל למחקר שילווה את אכיפת חוק איסור צריכת זנות ומיליון שקל נוספים לטובת תקני כוח-אדם למשרד. כך התווספו 21 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל שהוקצו מדי שנה לטובת הפעלת מערכי שיקום מזנות. המשמעות היא שלרשות משרד הרווחה עמדו השנה כ-46 מיליון שקל לצורך התוכניות. מתוך ה-21 מיליון הנוספים, הוא השתמש רק ב-6 מיליון. 

התוכנית הממשלתית שאושרה מבוססת על דוח הצוות הבין-משרדי לצמצום צריכת הזנות, בראשו עמדה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. לפני כשנה, כשהציגה פלמור את התוכנית בדיון בכנסת, היא תיארה כיצד התוספת אמורה לתת מענה לעוד כ-600 נשים, וזאת מתוך התפיסה שלא כל הנשים שבזנות יחלו בהליכי שיקום ויציאה מהזנות מיד לאחר חקיקת החוק לאיסור צריכת זנות - אלא צפוי הליך מדורג. יחד עם זאת, כיום ישנן בישראל 14,000 שורדות זנות הזקוקות לסיוע, כך שמלכתחילה התקציב המוקצה לנושא נמוך.

המענה שניתן על-ידי המדינה כיום מוגבל במיוחד מבחינת היקפו וטיבו, וכך מערך השיקום לשורדות זנות מתבסס במידה רבה על עמותות, תרומות ומתנדבות שגם הן מוגבלות בכמות הפניות בהן יוכלו לטפל. זאת, במיוחד בתקופה בה כמות הפניות למענים השונים הולכת וגדלה, על רקע חקיקת חוק איסור צריכת זנות, כניסתו הקרובה לתוקף והמודעות שחקיקתו הביאה. לפי נתוני הקואליציה למאבק בזנות, רק בשנה שחלפה מהגשת הצעת החוק הפרטית לקריאה טרומית ועד שהוגשה הצעת החוק הממשלתית לקריאה ראשונה (בין אוגוסט 2017 לספטמבר 2018), חלה עלייה מטאורית של 210% בפניות לארגוני הסיוע, הממשלתיים והעמותות יחדיו.

בהתאם לנתונים אלה, צפוי זינוק נוסף בכמות הפונות למסגרות הקיימות עם כניסתו של החוק לתוקף. משמעות הדבר היא כי במסגרות הקיימות שהמשרד מפעיל כיום, עוד טרם כניסתו של החוק לתוקף, ישנם תורי המתנה. שורדת זנות המבקשת בימים אלה לצאת ממעגל הזנות, תיאלץ לחכות תקופת המתנה משמעותית עד שתקבל שירות מהמדינה, תקופה העשויה להיות קריטית עד מאד.

"אישה שמבקשת בימים אלה לעשות צעד אמיץ ולצאת ממעגל הזנות ההרסני, תיאלץ לחכות תקופת המתנה משמעותית עד שתקבל כל שירות מהמדינה. מדובר במצב טראי, שנוצר בעקבות הזנחה פושעת של אחת מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה", אומרת עו"ד ניצן כהנא, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "הזנות היא הרסנית, היא הורגת, כך איבדנו בתוכה משנת 2010 93 נשים, מתוכם 4 רק מאז אפריל האחרון (אז עברו התקציבים לרווחה). יצירת אלטרנטיבה למי שנאלצות לעבור לילה אחרי לילה ניצול מיני קשה, היא חובה מוסרית של המדינה. היציאה ממעגל הזנות היא מלאת אתגרים, ויש חשיבות אמיתית להקל עד כמה שניתן על כל מי שמבקשת את חבל ההצלה הזה. המחשבה שאישה שעשתה את הצעד האמיץ וביקשה לצאת מהזנות תיאלץ לחכות תקופה ארוכה עד לקבלת שירות מהמדינה, צריכה להדיר שינה מעיניהם של רבים ברווחה ובאוצר".

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה מחויב לתוכנית לשיקום מזנות ופועל ללא לאות ליישומה. ההליכים להרחבת המסגרות הקיימות אושרו, והתקציבים יועברו החל מהשבוע לעמותות. במקביל נעשתה פנייה לאוצר לשריון יתרות שלא נוצלו לשנת התקציב הבאה".