קריסת אורתם סהר: ביהמ"ש הותיר סיכוי לשיקום החברה

עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה מונו לנאמנים זמניים בחברות אורתם סהר הנדסה, אורתם סהר תשתיות ומליבו בנייה. המשמעות בפועל: השניים יקבלו סמכויות לניהול החברות - כך החליט נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין. זאת לאור פנייה לבית המשפט להוציא לחברות צו לפתיחת הליכים. אורנשטיין הסביר כי בעת הזו מדובר באפשרות ה"עדיפה" לשיטתו. עם זאת, הוא קבע כי "יש להגביל את משך התקופה" לפעילותם, וזאת בכדי להימנע מפגיעה בנושי החברה. 

בדרך להסדר נושים חדש? ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים זמני לאורתם סהר

אחים יעקובי: הניסיון לשקם את אורתם סהר הוביל להסדר חוב נוסף בחברה-הבת

אורתם סהר היא חברת ביצוע מוכרת שאחראית לפרויקטי בנייה רבים. בעבר היא (שלושת החברות שהוזכרו, ג"נ) היו בבעלותו של אמיר נחום ונקלעו לקשיים ב-2016. בעקבות הקשיים אושר לפני כשלוש שנים הסדר נושים לחברה, במסגרתו מונו ברגרזון וקנה לנאמנים להסדר הנושים. כן הועברו השליטה לידי גורמים אחרים - האחים יעקובי, חנן אסייג ורענן אלוני.

"הסדר הנושים יצא לפועל, והבחרות המשיכו בביצוע פרויקטים כמוסכם כמו גם תיקוני בדק", הסביר אורנשטיין כחלק מהחלטה שקיבל לגבי המשך הפעלת החברה כיום. "בעת האחרונה הורע מצב החברות אשר מצאו את עצמן, לטענתן, במלכוד שכן רכושן משועבד לבנקים בשיעבודים שונים להבטחת ביצוע התחייבויות החברות כלפי רוכשי היחידות ואחרים שמחזיקים ערבויות שהנפיקו לבנקים. בנסיבות אלה התקשו החברות לקבל אשראי חדש שיאפשר ביצוע פרויקטים חדשים, וכך לגרסתן הן נקלעו למצוקה הולכת וגוברת", כתב אורנשטיין.

לדבריו, ניסיון שלו להפנות את קברניטי החברה וגורמים בנקאיים לעו"ד רם כספי כדי שינסה להביאם למתווה מוסכם שיוביל להמשך פעילות החברות, לא צלח. "עו"ד כספי נרתם למשימה ואף ניסח מתווה הסדר, אך בסופו של דבר הוא לא צלח", כתב אורנשטיין.

כחלק מהחלטתו של אורנשטיין נכלל פירוט לגבי היקף החובות של החברות: 10.5 מיליון שקל לנושים מובטחים, 56 מיליון שקל לנושים רגילים, 1.6 מיליון שקל לנושים בדין קדימה, וכן קיימות הלוואות בעלים בהיקף של 26 מיליון שקל.

וזה לא הכול. "במסגרת הבקשה לא ניתן פירוט של חובות העבר ובגדרם חוב ניכר לקופת ההסדר שלא שולם בחלוף מועדו, חובות לבנקים וכן לרוכשי היחידות, כאשר כל אלה נאמדים במעל עשרות מיליוני שקלים", הסביר אורנשטיין, שהוסיף בהמשך כי "דומני שאין חולק, לרבות החברות עצמן, על היותן חדלות פירעון לפי הגדרת החוק.  מהבקשה, מהמסמכים שהוצגו ומיתר כתבי הטענות שהוגשו, לרבות עמדות הנושים, עולה כי היקף ההתחייבויות של החברות הוא ניכר ומסתכם בעשרות מיליוני שקלים, מבלי להביא בחשבון את מלוא חובות העבר. זאת לעומת צפי הכנסות, תקבולים אשר חלקם אינם ודאיים בסכום נמוך במידה לא מבוטלת מהחובות", הסביר אורנשטיין.

ולמרות זאת, בית המשפט לא שולל אפשרות אפשרית של שיקום החברה. "בבקשה עתרו החברות למתן צווי פתיחת הליכים שמטרתם שיקום... על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, קיימת אפשרות, ולו בדוחק, להביא לשיקום החברות, במובן זה שניתן יהיה למזער את הנזקים בדרך של שיקום, מאשר דרך של פירוק. אומנם לא הוצגה תוכנית לשיקום החברות אלא רק תוכנית לשימור התשתית להפעלה לעת הקרובה, אך לא ניתן לשלול אפשרות שניתן יהיה להגיע להסדר כולל או להסדרים פרטניים באשר לפרויקטים של החברות אשר יביאו לשיקום של אותם פרויקטים", קבע אורנשטיין, שבהמשך החלטתו כתב כי "לעת הזו החלופה של סעיף 20 לחוק של המשך הצווים הזמניים עדיפה על פני אפשרויות אחרות, ובראשן מתן צו פתיחת הליכים, בין שמטרתו שיקום ובין שמטרתו פירוק", קבע אורנשטיין.