מכון אהרן נגד המל"ג: "הנתונים מוטעים, הפערים בין המגזר היהודי לערבי רק גדלו"

חוקרי מכון אהרן במרכז הבינתחומי טוענים כי המדדים שהמל"ג מציג מוטעים, ובפועל הפערים ברמת ההשכלה בין המגזר הערבי ליהודי מעמיקים • המל"ג: "שיעורם של הסטודנטים הערבים בתואר ראשון עלה מכ-10% ב-2010 לכ-18% ב-2019. אנחנו גאים על כך"

תלמידים, סטודנטים / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי
תלמידים, סטודנטים / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

הפערים ברמת ההשכלה בין המגזר הערבי ליהודי מעמיקים - כך עולה ממחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי. על פי המחקר הפער בין מקבלי התארים גדל מ-23% בשנת 2000 ל-38% בשנת 2017. לטענת החוקרים, הנתונים האבסלוטיים שמציגה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), לפיהם חלה עלייה במספר הלומדים ולכן צמצום בפער בין הערבים ליהודים - מטעים. זאת משום שנתוני המל"ג, שהם נכונים כשלעצמם, כוללים את המגזר החרדי שמראש לומד בעצימות נמוכה, ולכן "מקטין" את מספר היהודים הלומדים, ובכך מעוות את הבנת המציאות. מהמל"ג נמסר: "השקענו משאבים רבים לשילוב הערבים באקדמיה. שיעורם של הסטודנטים הערבים בתואר ראשון עלה מכ-10% ב-2010 לכ-18% ב-2019. אנחנו גאים על כך".

עוד מעלה המחקר שערכה ד"ר מריאן תחאוכו כי רק 16 מכל מאה גברים ערבים פונים ללימודים אקדמיים בישראל. מתוכם, רק 9 מסיימים את לימודיהם. באוכלוסיה היהודית הנתונים גבוהים הרבה יותר - כמחצית מהגברים היהודים עושים זאת. "משנת 2000", מציינים החקרים, "17% מהערבים התחילו ללמוד באקדמיה לעומת 41.2% מהיהודים, ובשנת 2018 שיעור הערבים עלה ל-25.4% לעומת 54.3% בקרב היהודים".

במכון אהרן מציינים כי קבוצת ההשוואה הנכונה של הערבים היא לאוכלוסייה היהודית שלא כוללת את החרדים, כיוון שהחלק של החרדים באוכלוסייה היהודית הולך וגדל לאורך השנים, וההשתתפות שלהם בהשכלה הגבוהה קטן יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית, מסיבות אידאולוגיות ואחרות.

נתון נוסף שלא נלקח בחשבון, על פי מכון אהרן, הוא שיעור הערבים בקרב בני העשרים באוכלוסיה - הגיל הרלוונטי ללימודים גבוהים. המחקר מעלה כי שיעורם של בני הגיל בקרב האוכלוסייה גדל לאורך השנים והוא עומד כיום על כ-30%. מדובר, בנתון גבוה משיעור הערבים בכלל הגילאים העומד כיום על 20%. "המדד הנכון להשוואה הוא שיעור הערבים המשתלבים באקדמיה ביחס לשנתון בגילאים הרלוונטים לכניסה ללימודים באקדמיה וביחס לשיעור היהודים בלי החרדים".

אפשר לראות שמתחילת המאה הנוכחית הפער בין הערבים ליהודים הלא חרדים דווקא עלה מ-24 נקודות האחוז, ל-29 נקודות האחוז. בשנת 2,000 17% מהערבים התחילו ללמוד באקדמיה לעומת 41.2% מהיהודים, ובשנת 2018 שיעור הערבים עלה ל-25.4% לעומת 54.3% בקרב היהודים.

לבסוף קובעים החוקרים כי את האשם האמיתי בפערים הגוברים יש לתלות במערכת החינוך ולא במוסדות האקדמיה: "70% מהערבים מסיימים תיכון ללא בגרות המאפשרת להם להשתלב באוניברסיטאות, לעומת 47% בקרב היהודים (כולל החרדים, אשר בלעדיהם הפערים אף גבוהים יותר".

סיבה נוספת היא המקום של מבחר הפסיכומטרי שמשמש כסלקטור בכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה. "גם מבין אלה המסיימים תיכון עם בגרות מלאה ישנו חלק גדול של ערבים שלא מצליחים לעבור את הפסיכומטרי ולקבל את הציון הנדרש כדי להתקבל למקצועות אותם מעוניינים ללמוד", כותבים החוקרים. "פער משמעותי בין הציון בפועל בפסיכומטרי לבין הציון הנדרש כדי להתקבל לתחום המועדף הוא גבוה באופן משמעותי בקרב הנבחנים בערבית ביחס לנבחנים בעברית בכל תחומי הלימוד".

מכשול שלישי הוא חוסר השליטה השפה העברית. מרבית מסיימי התיכון בחינוך הערבי לא שולטים בשפה העברית אפילו ברמה שמאפשרת להם לקיים שיח בסיסי. זאת גם הודות לשיטות הוראה שפה מפגרות, מיושנות ולא מתאימות לצרכיהם של התלמידים.

"לעלייה ברמת ההשכלה, בעיקר האקדמית, תפקיד משמעותי בצמצום פערי ההכנסה, התעסוקה והפריון בין ערבים ליהודים", אומרת עורכת המחקר הד"ר מרינה תחאוכו. "לאור תוצאות מבחני הפיזה האחרונים, אין מקום לאופטימיות גם לגבי העתיד. ההישגים של הערבים בפיזה ירדו בשנים האחרונות מה שהביא להרחבת הפערים מול היהודים. ממוצע הציונים של הערבים הישראלים בכל תחומי האוריינות (קריאה, מתמטיקה ומדעים) נמצא בתחתית הרשימה ונמוך אך ממדינות כגון ירדן ולבנון".

תחאוכו מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה והדרג הפקידותי במדינה. "אם קובעי המדיניות ימשיכו לטמון את הראש בחול ולהתחמק מאחריות אנו נמצא את עצמנו בעתיד הקרוב במצב מאוד עגום שיבוא לידי ביטוי בכל ההיבטים הכלכלים וישפיע על רמת החיים של כל אזרחי המדינה", אמרה.

מהמל"ג נמסר בתגובה: "מל"ג וות"ת השקיעו ומשקיעים מאמצים ומשאבים רבים לשילוב האוכלוסיה הערבית באקדמיה הישראלית, לגיוון תחומי הלימוד ולחיזוק המצוינות בכל רמות התואר. מאמצים אלה נשאו פרי. מספר הסטודנטים מהחברה הערבית הוכפל בעשור האחרון מכ-25 אלף סטודנטים לכ-50 אלף סטודנטים. שיעורם של הסטודנטים הערבים בתואר ראשון עלה מכ-10% ב-2010 לכ-18% ב- 2019. אנחנו גאים על כך.

"לצד הכפלת מספר הסטודנטים בתואר הראשון אנחנו עדים לגידולים מרשימים בעשור האחרון גם במספרי הסטודנטים הערבים בתארים המתקדמים (גידול של מעל 200% בתואר השני ושל מעל 100% בתואר השלישי) ובזכות תוכנית הנגשה להשכלה גבוהה הוליסטית ורחבת היקף שמפעילה ות"ת ב־8 השנים האחרונות, ליווי אישי והכוונה החל משלב התיכון ועד לתארים המתקדמים, ובזכות השקעה גדולה של משאבים, הצלחנו לסייע בצמצום חסמים של עשרות שנים.

"התוכנית מתחילה בשלב התיכון עם חשיפה לאקדמיה, לרבות סיוע בהכנה לפסיכומטרי, בהכנה למבחני העברית והאנגלית לאקדמיה, וממשיכה בתמרוץ ובתגבורים על פני רצף השלבים בתוך האקדמיה, החל במכינות הקדם אקדמיות, דרך התואר הראשון, המשך בתמיכה בתארים המתקדמים - תואר שני, תואר שלישי ופוסט דוקטורט ועד למינוי אנשי סגל אקדמי במוסדות.

"התכנית עוסקת רבות גם בגיוון תחומי הלימוד, כך שהסטודנטים יגיעו לתחומים מבוקשים במשק ובשוק התעסוקה. כך לדוגמה מספר הסטודנטים הערבים במקצועות הייטק הוכפל ב 5 השנים האחרונות. מל"ג וות"ת ימשיכו להרחיב גם בשנים הבאות את התמיכה בתכניות לשילוב סטודנטים מהחברה הערבית בדגש על מצוינות ועל הכוונה של הצעירים להגשמה עצמית ולמקצועות מבוקשים במשק".