לקראת השבוע בשווקים: סין וארה"ב צפויות לקבוע מועד לחתימה; "הדרך להסכם סחר כולל עדיין רחוקה"

אחרי זינוק של 11% מהשפל באוגוסט, האם הליש"ט תמשיך לזנק על רקע הברקזיט המתקרב? • הדרמה בשוק הריפו נמשכת • שלל נתוני מאקרו יפורסמו בעולם, בהם הריבית ביפן והייצור בסין • בשוק המקומי, בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח • התחזית השבועית של "גלובס"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

המסחר בשוקי העולם צפוי להיפתח מחר (ב') בסימן ההסכמות אליהם הגיעו סין וארה"ב לגבי השלב הראשון בהסכם סחר, עליו המעצמות צפויות לחתום בהמשך. המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו בסוף השבוע האחרון ברמת שיא כל הזמנים על רקע האופטימיות, אם כי בשוק מעריכים כי הסכם הסחר לא מחדש הרבה, מעבר לדחיית המכסים שתוכננו להיכנס לתוקף היום. 

הפד השאיר בשבוע שעבר, כצפוי, את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.50%-1.75%. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ציין שהן כלכלת ארה"ב והן מדיניות הפד נמצאות ב"מקום טוב". המסר שעולה מהפד הוא שהריבית תיוותר בטווח הקרוב ללא שינוי, אלא אם כן יהיו שינויים מהותיים במצבה של הכלכלה. גם בגוש האירו לא צפוי שינוי בריבית בחודשים הקרובים. בהחלטת הריבית הראשונה של כריסטין לגארד כיו"ר הבנק המרכזי, הריבית נותרה ללא שינוי, והריבית על הפיקדונות נותרה ברמה שלילית של 0.5%. 

אלו האירועים שצפויים לרכז עניין השבוע:

1. הסכם הסחר - מתי יחתמו המעצמות על השלב הראשון?

מסיבת העיתונאים שנערכה על ידי נציגי המשלחת הסינית ביום שישי האחרון נתנה את הגושפנקא להסכמות על השלב הראשון בהסכם הסחר מול ארה"ב. הנשיא טראמפ לא יישם את הטלת המכסים בשיעור 15% שאמורים היו להיכנס היום לתוקף, וארה"ב תחתוך ב-50% ל-7.5% את גובה המכסים שהטילה ב-1 בספטמבר על מוצרים סיניים בהיקף של 120 מיליארד דולר. עם זאת, ארה"ב הותירה ללא שינוי את המכסים בגובה של 25% על רשימת סחורות סיניות בשווי 250 מיליארד דולר.

לעומתה, סין ביטלה את מכסי הנגד שאמורים היו להיכנס לתוקף גם הם ביום ראשון, כולל מכס בסך 25% על מכוניות אמריקאיות, ותתחייב לייבא כל שנה מארה"ב מוצרים חקלאיים בערך של 40 מיליארד דולר, המהווים תוספת של כ-16 מיליארד דולר לעומת היבוא השנתי של מוצרים אלה כיום. סין גם צפויה להתחייב להידוק הפיקוח על שמירת זכויות הקניין הרוחני. כלכלני בנק פועלים כותבים בהקשר זה, כי "למרות ההתפתחות החיובית, חשוב לזכור שמדובר בפרק הראשון של מה שמתוכנן להיות הסכם סחר בין שתי המדינות, והדרך להסכם סחר כולל עדיין רחוקה מאד. אנו מעריכים שהמתיחות בין הצדדים תימשך על רקע המאבק על הדומיננטיות הכלכלית והטכנולוגית בעולם. ההסכם שייחתם כנראה בינואר אינו מתייחס לכל הסוגיות שיוצרות מתיחות גדולה בין המדינות".

2. הליש"ט מזנק לקראת הברקזיט

הניצחון המוחץ שנרשם למפלגת השלטון השמרנית בבריטניה הקפיץ את הליש"ט הבריטית בחדות כבר עם פרסום תוצאות המדגם, ובכך השלים המטבע התחזקות של כ-11% לעומת השפל שנרשם באוגוסט. מפלגתו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון קיבלה רוב גדול של 365 מושבים בפרלמנט הבריטי (לעומת 203 למפלגת הלייבור), מה שיאפשר ככל הנראה לבריטניה לצאת מהאיחוד האירופי עד סוף חודש ינואר הקרוב. עם זאת, בשוק יעקבו מקרוב לגבי הפרטים המדויקים של היחסים החדשים בין שני הצדדים.

3. שוק הריפו: הפד שוב מרחיב

בספטמבר האחרון נרשמה דרמה בשוק הריפו והפד נאלץ להזרים למערכת הפיננסית עשרות מיליארדי דורלים. הדעה הרווחת היתה כי מדובר באירוע זמני וטכני, אם כי ככל שעובר הזמן הפד נאלץ להזרים עוד ועוד מיליארדים למערכת הפיננסית. "לא רק שלא היה מדובר על אירוע זמני אלא שבעיית הנזילות בשווקים חמורה מכפי שהיה נדמה קודם לכן כאשר בעיית הנזילות בשווקים היא תוצאה שילוב בין רגולציה על הבנקים, הגדלת היצע האג"ח הממשלתיות והמרדף אחר תשואות בשווקים", כותב אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות. "מצד אחד, הבנקים מדורגים בסוף השנה לפי היקף הנזילות העודפת שלהם ומקבלים ציון שנקרא Global systematic international bank, שנועד למנוע קריסה של בנק שהוא גדול מדי מכדי ליפול. ככל שהבנק מחזיק בסוף השנה יותר נזילות כך גם הציון שלו יהיה טוב יותר, מה שיאפשר לו לאחר מכן תשואה על ההון גבוהה יותר. לכן, לקראת סוף השנה הבנקים לא ממהרים לוותר על הנזילות שלהם ובכך יוצרים מחסור בהיצע נזילות בשוק הריפו.

"מהצד השני, גופים שונים ובכללם קרנות גידור ממונפות שחייבים נזילות באופן שוטף מוצאים את עצמם נאלצים לשלם ריביות גבוהות תמורת הנזילות ונקלעים לקשיים. לכן, בסוף השבוע הפד הודיע כי עד אמצע ינואר הוא יזרים לשווקים דרך מכרזי הריפו עוד 500 מיליארד דולר (!!!) משמעות ההכרזה היא שבעוד חודש מאזן הפד יחזור לעמוד על 4.5 טריליון דולר, אותה רמה בה עמד לפני שהפד החל בתהליך צמצום המאזן, אי שם בשלהי 2017. החדשות הרעות: בלון הניסוי של הפד לעשות "נורמליזציה" בשווקים התפוצץ. החדשות הטובות: הפד חוזר לנפח את הבלון הישן שלו ולא יתן לאף גוף פיננסי לקרוס בגלל מחסור בנזילות", סיכם גרינפלד.

4. מאקרו

לאחר שמפלגת השלטון בסין סיימה שלושה ימי דיונים לקראת גיבוש התוכנית הכלכלית לשנים הקרובות, מחר צפויים להתפרסם נתוני הייצור התעשייתי לחודש נובמבר. התחזיות הן לעלייה של 5%. 

בגרמניה יפורסם מחר מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור לחודש דצמבר, ולפי התחזיות המדד צפוי להצביע על עלייה ל-44.5 נקודות. עדיין מדובר בקריאה שמסמנת את התכווצות הפעילות הכלכלית. בבריטניה יפורסם מחר מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור והשירותים. ביום שלישי יפורסמו בבריטניה נתוני השכר הממוצע לשעה לחודש אוקטובר.

בארה"ב יפורסמו ביום שלישי נתוני אישורי הבנייה לחודש נובמבר, ונתוני התחלות הבנייה לחודש נובמבר. בנוסף יפורסם בארה"ב סקר מחזור משרות פתוחות ותעסוקה לחודש אוקטובר. 

ביום רביעי יפורסמו נתוני האינפלציה בגוש האירו לחודש נובמבר. בארה"ב יפורסמו ברביעי נתוני מלאי הנפט הגולמי.

ביום שישי יפן תפרסם את החלטת הריבית, על רקע הזרמות ההון שמבצע הבנק המרכזי למערכת הפיננסית, ולאחר ההודעה יקיים הבנק מסיבת עיתונאים. באותו היום גם בריטניה תפרסם את החלטת הריבית, ועיני המשקיעים נשואות לדברי הבנק המרכזי נוכח הברקזיט המתקרב. 

בארה"ב יפורסם בחמישי מדד הייצור של פילדלפיה, כאשר הצפי הוא לקריאה של 8 נקודות. עוד יפורסמו בארה"ב נתוני מכירות הבתים הקיימים בחודש נובמבר. ביום שישי יפורסמו בבריטניה נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של השנה.

5. בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח

בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח ומעביר מסר לשוק שלא יהסס לרכוש מט"ח גם בהיקפים נוספים של 3-5 מיליארד דולר, בכדי לקזז את השפעת כניסת המט"ח לישראל בעקבות ההצטרפות למדד ה-WGBI, כך פורסם ב"גלובס" ביום חמישי האחרון.

על-פי נתונים מעודכנים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נרשמו בחודש אוקטובר במשק 97.6 אלף משרות פנויות (לעומת 97.4 אלף בחודש הקודם). שיעור המשרות הפנויות עומד על כ-3.42% (לעומת 3.43% בחודש קודם).

בתוך כך, יצוא שירותי ההייטק של ישראל רשם ברבעון השלישי של השנה גידול של 12% לעומת התקופה המקבילה ב-2018.