"בוגרי חמש יחידות במתמטיקה מרוויחים 40% יותר מבוגרי ארבע יחידות"

הדברים נאמרו היום במושב על ההון האנושי בישראל בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה • ד"ר קרנית פלוג: "מערכת החינוך לא עושה את העבודה מבחינת שוויון ההזדמנויות"

ד"ר קרנית פלוג / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר קרנית פלוג / צילום: איל יצהר, גלובס

"פערי השכר בישראל הם השניים בגובהם בין המדינות המפותחות", כך אמרה היום (ד') נגידת בנק ישראל לשעבר ד"ר קרנית פלוג, במושב על ההון האנושי בישראל בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. פלוג ציינה כי השכר ברוטו בעשירון התשיעי גבוה פי חמישה מהשכר בעשירון הראשון - הנתון הגבוה ביותר בין מדינות ה-OECD, אחרי ארה"ב.

לדבריה, את ההסבר העיקרי לפערי השכר יש למצוא בפערים גדולים ברמת ההשכלה וההכשרה בין ישראלים - ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם המפותח בפער במיומנויות של מבוגרים. פלוג הדגישה כי גם ללא חרדים וערבים הפער נותר הגבוה ביותר בעולם המפותח. פלוג מתחה בדבריה ביקורת על מערכת החינוך ואמרה כי "מערכת החינוך לא עושה את העבודה מבחינת שוויון ההזדמנויות ומה שנעשה הוא בהחלט לא במינונים מספקים כדי לסגור את הפערים. לפי נתוני פיז"ה ל-2018 הפער בין האחוזון ה-10 לאחוזון ה-90 בין תלמידי ישראל בקריאה באנגלית ובמתמטיקה הוא הגבוה ביותר בעולם". הם נמדדת בציוני המבחנים הפסיכומטריים. פלוג ציינה כי קיים פער גדול בין ציוני המורים מיישובים מבוססים ומורים מיישובים סוציו-אקונומיים נמוכים.

ד"ר איתן רגב מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציג נתונים לפיהם בוגרי חמש יחידות במתמטיקה מרוויחים 40% יותר מבוגרי ארבע יחידות ו-80% יותר מבוגרי שלוש יחידות. המחקר נערך ב-2017 בקרב בוגרי 3,4 ו-5 יחידות שנולדו בין השנים 1978 ל-1988. רגב סיפר כי המאמצים להגדלת מספר הזכאים לתעודת בגרות של חמש יחידות במתמטיקה הצליחו מעל למשוער: מספרם זינק בשנים האחרונות מפחות מ-9,000 ב-2012 למעל 19 אלף ב-2019.

"התעשייה והמשק צריכים היום יותר בעלי הכשרה מקצועית. התחלתי לימודי טכנאי ויש לי היום חמישה תארים"

ראש זרוע העבודה במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוטי אלישע סיפר כי הפיריון בישראל נמוך גם בענפים המשלמים שכר גבוה דוגמת הבנקאות - שם הפריון מגיע ל-85% בלבד מהפריון הממוצע בארה"ב.

לדבריו יצירת שותפות עם מעסיקים לשיפור מערך ההכשרות היא הדבר החשוב ביותר. "התעשייה והמשק צריכים היום יותר בעלי הכשרה מקצועית. אני הדוגמה הטובה ביותר התחלתי לימודי טכנאי ויש לי היום חמישה תארים". אלישע סיפר כי הממשלה מפתחת אתר שיאפשר לקבל מידע על מקצועות שיש להם ביקוש ומקצועות בצמיחה שרמות השכר בהם בעלייה כמו כלכלנים חשמלאים מהנדסי מכונות. מיזם נוסף שהממשלה מקימה יתמקד בכישורים.

מיכל פינק סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה אמרה כי "טכנולוגיה מגדילה פערים, ובזה אנחנו צריכים לטפל. אנחנו רואים את הטכנולוגיה בהייטק איפה ש-9% מאוכלוסיית העובדים נמצאת. יש חלחול אבל הוא מגיע רק לענפים קרובים, שמעסיקים עוד 5% מהעובדים. יש כאן מאגל שוטה כי החברות המצליחות בהייטק יכולות לגייס את האנשים המוכשרים ביותר. פינק הדגישה כי בשנים הקרובות צפויה עזיבה של עולי בריה"מ לשעבר המהווים 255 מהעובדים המקצועיים אבל 75% מהפורשים לגמלאות".

יושבת ראש הוועדה ותכנון ולתקצוב (ות"ת) פרופ' יפה זילברשץ ציינה כי שיעור האוכלוסיה בעל ההשכלה האקדמית בישראל הכפיל את עתמו מ-25% בשנות ה-70 לכמעט 50% כיום. זילברשץ ציינה כי מספר הסטודנטים הלומדים בתחום ההייטק זינק בשנים האחרונות והוא מגיע לכ-11 אלף כשהמגמה היא לתמרץ סטודטים להישאר ללימודים לתארים מתקדמים כדי להגדיל את סגל ההוראה.

רכז תעסוקה באגף תקציבים איציק דניאל אמר כי מערכת החינוך לא מבצעת את תפקידה כראוי ומשום כך הציפייה היא שההכשרות המקצועיות יתמכו, למרות שמדובר בפיתרון חלקי. לדבריו "אנחנו מזהים חוסר מיקוד והיעדר מידע של מערכת ההכשרות המקצועיות. יש 400 גופים שעוסקים בהכשרה מקצועית ואין מידע לגבי התשואה ללומדים. צריך למדוד את המערכת ולהתמקד ולא להשקיע תקציבים בהכשרות בעלות תשואה נמוכה".

צרו איתנו קשר *5988