"אם מכשירי המדידה שלנו היום זה מחט מגנטית, אחרי המהפכה הם יהיו של אלקטרון"

"טכנולוגיות שלא נהיה בהן על המגרש - ניזרק בהן החוצה. לאור היכולת שהתפתחה עד היום, אם נחכה עוד יהיה לנו קשה לרוץ אחרי ההשקעות הגדולות שיהיו במדינות ובתעשיות האחרות" כך אמר עמית בן-קיש, סגן למו"פ חטיבת החימוש של רפאל בפאנל "המירוץ לקוונטום: ההבטחה, הסיכוי, העתיד" בהנחיית אורי ברקוביץ' שבו דיברו נציג מפא"ת, משרד הביטחון, וד"ר שאול ניב אליהו, המדען הראשי, התעשייה האווירית.

ברקוביץ': בוא נדבר על מדעים או טכנולוגיות קוונטיות שבתוכם יכולות של הצפנה, תקשורת וחיישנים.

נציג מפא"ת: "אחד הדברים שאנחנו נאבקים בו זה כשמדברים על פיסיקה קוונטית אנשים חושבים על מדע בידיוני שיהיה עוד 30 שנה. הדוגמה של כיפת ברזל היא דוגמה שפיתחנו שעון אטומי שמודד זמן בצורה מאוד מדויקת ושמנו אותו בכיפת ברזל. זה התחיל ממחקר אקדמי בסיסי דרך פיתוח יישומי ועד המערכת. זה קיים כאן ןעכשיו. יש מכ"מ שמסתכל על האיום שמגיע מעזה לבאר שבע, אני עוקב אחרי האיום ומנחה את הטיל שיפגוש אותו בזמן הנכון. צריך דיוק שטוב בהרבה מננו שניות ושם הטכנולוגיה הקוונטית נכנסת".

אני מבין ממך שמפתחים רכיבים שמשפרים את יכולות המערכות, ולא פיתוחים של מערכות חדשות לגמרי.

נציג מפא"ת: כן ולא. היתרון של פיסיקה קוונטית באה לידי ביטוי בשיפור מערכות, ופעם שנייה ביכולות שאי אפשר לעשות אותו בלי פיסיקה קוונטית.

מה לגבי הצפנה?

נציג מפא"ת: אנחנו עובדים על הצפנה, זה עדיין פחות בשל מתחום החישה. המובילים הבלתי מעורערים בעולם בתחום זה הסינים.

עמית בן-קיש: "לגבי נושא החישה, מה היתרון בחיישנים כאלה? הם אמורים להיות מדויקים בהרבה מחיישנים קיימים. מדידת זמן, מדידת תדר, שדה מגנטי - הדיוק הרבה יותר גבוה. שנית בתוך כל קופסה קטנה של חומר יש בערך עשר בחזקת עשרים חלקיקים של חומר. השילוב של דיוק והרבה חיישנים נותן שני יתרונות - אחד, שיפור ביכולות, ושני - פוטנציאל לקומפקטיזציה, כלומר אפשרות לעלויות פחות גבוהות בעתיד. זה מתחיל מעבודה במעבדה, אינטרקאציה בין נושאים אקדמיים, לתעשייה. בסוף עם מניפולציה נכונה על החומר אפשר להגיע למדידות באיכות הרבה יותר טובה, והחיישנים יכולים לשמש ליישומים שונים - השמיים הם הגבול.

שאול ניב אליהו: "אנחנו על סיפה של מהפכה. אנחנו מדברים על מהפכה, אם מכשירי המדידה שלנו היום זה מחט מגנטית, אחרי המהפכה הם יהיו של אלקטרון. אנחנו חברנו לאוניברסיטת בן גוריון ובשיתוף משרד הביטחון זיהינו את הפוטנציאל. לגבי שילוב הטכנולוגיה במוצרים, אגרום לכם לדמיין בעצמכם. תארו לעצמכם שאני מייצר במעבדה שני חלקיקים תאומים, מפריד ביניהם, שניהם מכילים אינפורמציה אחד על השני. הפעילו את הדמיון מה אפשר לעשות את זה. האלוף עברי דיבר על הרצון לבנות מכ"מ גדול על שטח קטן".

נציג מפא"ת: "לא בכל דבר צריך למזער עד בלי די. הכל תלוי בדרישות של המערכת ובאיזו דרך תביא את התועלת הכי טובה. כן עובדים על למזער, אבל מחשבים קוונטיים אין שום צורך נראה לעין שיהיו ברמה שהיא סופר-סופר-קטנה".

הנתונים שנקבל דרך החיישנים הקוונטיים לא בהכרח נקודתיים, נצטרך לקרוא אותם בדרך אחרת. זה מתקשר לעובדה שנדרשת סקאלה של מיומנות שחוקרים צריכים לרכוש וזה לוקח זמן. איזה כישורים רלוונטיים לתחום? מה נעשה עד היום ומה גורם לכם לחשוב שהיום אנחנו על סיפה של מהפכה?

בן-קיש: "לפחות אצלנו ברפאל בעצם כבר 20 שנה בביזנס הזה. בעשור הראשון הממשק היה בעיקר עבודות מול האקדמיה, לימוד הנושא. אנשים עשו תארים כדי להתמחות בתחום. התוצאה הולידה לא מעט נושאים שיש להם פוטנציאל להיות אפליקציות רלוונטיות. ב-2012 הוכרנו כמוקד לאומי בנושא הזה. היום בעולם יש חיישנים מגנטיים שהם סדרי גודל יותר טובים מהקיימים, מדידות שדות חשמליים, מדידות זמן. אפשר להשליך ממה שקורה בעולם למה שקורה בארץ. הצרכים קיימים".

אליהו: "הנושא של הטכנולוגיה הקוונטית מהווה אבן בניין למוצרים קיימים. נעשים הרבה מחקרים באוניברסיטה. שומה עלינו ליישם את המחקרים, אנחנו בתעשייה יכולים ליישם אותם במוצרים של ממש. מדינת ישראל מצאה לנכון להתוות מתווה קוונטי לאומי ולא בכדי מה שהוטל על התעשיות זה לקחת את תוצרי המחקר וליישם במוצרים".

נציג מפא"ת: "מפא"ת עובדת שנים בתחום. לאט-לאט ממחקרים ליותר יישומי. יחד עם שותפים שלנו בות"ת ורשות החדשנות. המשך הארוך של ההכשרה הוא חלק מהעניין, זו לא טכנולוגיה פשוטה להבנה, צריך לפתח מומחיות. מה שמאפשר לבגר את הטכנולוגיה זה קונברג'נס של דיסציפלינות יחד. מתחילה להתפתח דיבציפלינה של הנדסה קוונטית. גם בישראל כל גופי הממשלה הבינו זאת.

"אנחנו עובדים בפורום תשתיות לאומיות למחקר, ות"ת עשו עבודה פנימית אצלם, הביאו לפורום והוקמה ועדה חיצונית שבראשותה ארנה ברי. הבנו שהאתגר המרכזי הוא ההון האנושי. צריך להצמיח את מספר האנשים באקדמיה, תוכניות לימוד, אנשי סגל. התוכנית הזאת היא בסופר-פוזיציה קוונטית: מתוקצבת ולא מתוקצבת בעת ובעונה אחת. חלק מהתוכניות התחילו ויש נושאים חדשים שאנחנו צריכים להיכנס אליהם בצורה יותר משמעותית. החלק שלא מתוקצב מחכה כמו כולם לתקציב הממשלה. בינתיים ממשיכים לפעול".

אליהו: "אני רוצה להוסיף את ההתייחסות שלי לפעולות משרדי הממשלה. הייתה יוזמה משותפת של משרדי ממשלה, הוקם צוות התייעצות בשיתוף התעשיות וגובשה עמדה, הופץ דוח על הרצונות והצרכים של התעשייה. שיתוף הפעולה הזה מאוד נדרש ונחוץ כדי לסגור את הפער בין צרכי התעשייה והאקדמיה. הוצעו מספר מודלים ואפשרויות לממש אותם. לגבי היישום בשטח, מכונים שיוקמו, מעבדות משותפות וכל השאר, היו הרבה המלצות בדוח ואנחנו מאוד מקווים שייושמו".

נציג מפא"ת: "רוצים להגדיל את הפריון, לייצר מקומות עבודה בישראל. עושים את זה כדי לשפר את מצבנו גם בהקשר הביטחוני".

בן-קיש: "גם אנחנו הצגנו בפני הוועדה, היה מאוד מעניין כי היו גם מומחים מהעולם. חוות הדעת של האנשים שמייעצים גם למדינות גדולות, מבחינתנו זה בנצ'מרק, וקיבלנו שבחים רבים. אם מסתכלים מה קורה בעולם, גם האמריקאים, גם האירופאים וגם הסינים משקיעים רבות בהתקדמות בנושא. גם חברות כמו גוגל, IBM.

"מדינת ישראל כנראה לא יכולה להשקיע כמו אחרים אבל הערך המוסף יכול להיות בשיתוף בין האקדמיה והתעשייה בשלבים מוקדמים. טכנולוגיות שלא נהיה בהן על המגרש - ניזרק בהן החוצה. לאור היכולת שהתפתחה עד היום, אם נחכה עוד יהיה לנו קשה לרוץ אחרי ההשקעות הגדולות שיהיו במדינות ובתעשיות האחרות".

נציג מפא"ת: "התקציב לא מספיק, זו רק תחילת הדרך. אבל זה הרבה יותר ממה שהיה קודם ויש גבול לכמה מהר אתה יכול להתקדם. הרכבת עוד לא יצאה מהתחנה אבל כבר מתחילה להניע את הגלגלים ואני מסכים שאנחנו חייבים להיות שם".

אליהו: "אנחנו מדברים על פיתוח של אבני בניין שיאפשרו לנו לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה. אם אנחנו רוצים להמשיך למצב את עצמנו כמובילים, צריכים ללכת במסלול של פיתוח אותן אבני בניין".