משרד הבריאות מרים את הכפפה: משיק מערכת דיווח למעקב אחרי נפגעים בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים

חודש אחרי שהשקנו ב"גלובס" דיווח יומי על מספר נפגעי הכלים הממונעים, מצטרף היום גם משרד הבריאות למאבק שכולל קודם כול שקיפות של נתונים, ומודיע על מערכת חדשה שתסייע להציף ולטפל בתופעה: "אנחנו מודים ל'גלובס' ולבית החולים איכילוב על הקמפיין והעלאת המודעות לנושא"

בדיוק לפני חודש יצאנו לדרך ב"גלובס" בסדרת כתבות שעסקה במעורבות של כלי רכב חשמליים בתאונות דרכים. יותר משהפתיעו אותנו מספרי הנפגעים, ככל שחפרנו לעומק התברר כי קיימת אנדרלמוסיה של ממש בנתונים - מדיווח מאוחר של נפגעים בתאונות אלו, ועד נהלים ארכאיים בבתי החולים שגוררים לקיומם של נתונים סותרים לגבי המעורבות של נפגעים בתאונות אלו.

כחלק מניסיון להציף את התופעה, מפרסמים במהלך החודש האחרון "גלובס" ובית החולים איכילוב מדי יום את מספר הנפגעים מתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים. הנתונים הם אלו: מאז 18 בנובמבר 2019, פונו למיון איכילוב 309 נפגעים מתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים או אופניים חשמליים. מדובר בדרגות פגיעה שונות ובגילאים שונים - מילד בן 10 ששבר את שיניו, ועד למבוגר בן 89 שסובל פגיעת ראש. מאות נפגעים נוספים הגיעו לבתי חולים אחרים במרכז.

אלא שכשל שעיקרו ביורוקרטי לא איפשר לקבל ממערכות הנתונים השונות דיווח בכדי להציף את היקף התופעה. הכשל נובע מחוסר בהגדרות במערכות הדיווח באופן שיאפשר להבחין בין נפגעים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים או קורקינטים חשמליים.

נפגעי תאונות קורקינטים ואופניים חשמליים אינטרנט
 נפגעי תאונות קורקינטים ואופניים חשמליים אינטרנט

השינוי: משרד הבריאות מצטרף למאבק

ובכל זאת, נראה שהדברים זזים בכיוון חיובי. משרד הבריאות הודיע השבוע, כי בעקבות פניית "גלובס" הוחלט שמתחילת 2020 תשתנה מערכת הדיווח לכזאת שתאפשר מעקב ברור לגבי נפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים.

"אנחנו מודים לעיתון 'גלובס' ולבית החולים איכילוב על הקמפיין והעלאת המודעות לנושא", כך נמסר ממשרד הבריאות. "בישיבת ועדת הסימול האחרונה (11.12.2019) התקבלה החלטה להמציא קודים חדשים לתאונות הקורקינטים, על פי בקשות של מוסדות רפואיים בארץ. לאחר שהנושא יאושר, יופץ הקטלוג המעודכן לכל מערכות המידע של מערכת הבריאות בארץ לשימוש שוטף בקודים חדשים. להערכתנו, הקטלוג יפורסם בתחילת 2020".

גזיר 1
 גזיר 1

החדשות הללו מצטרפות להחלטה שיצאה השבוע מעיריית תל אביב - הטלת מגבלות דרמטיות של העירייה לחברות הקורקינטים השיתופיים. המגבלות כוללות בין היתר את החובה להצמיד לכלים לוחיות רישוי החל מ-1 בינואר, והצמדה של קסדות לכל הכלים - חובה זו שתיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2020 מהווה תקדים עולמי ואתגר טכנולוגי עבור חברות הקורקינטים השיתופיים.

עוד הודיעה העירייה, כי תאסור נסיעה באזורים שהיא מחשיבה כ"מוטי הולכי רגל", למשל במתחם הדק בנמל תל אביב. ההנחיות החדשות של העירייה מצטטות את הנתונים המתפרסמים מדי יום ב"גלובס" כטריגר שהוביל להחמרת האכיפה.

ההתחלה: מנכ"ל איכילוב דורש תשובות

כאמור, לפי הנתונים שמספק בית החולים איכילוב ל"גלובס" מדי יום, רק בחודש האחרון פונו 309 פצועים לבית החולים איכילוב (מ-18 בנובמבר ועד 18 בדצמבר), יותר מ-50% מהם רכבו על קורקינטים חשמליים (155 איש), 127 רכבו על אופניים חשמליים, 26 הולכי רגל ונהג אחד שסטה עם רכבו אחרי שקורקינט פרץ לכביש. 10% מכלל המפונים אושפזו עם פגיעות בדרגות שונות. לפי נתוני הרלב"ד מתחילת השנה נהרגו 15 רוכבי אופניים חשמליים בתאונות דרכים (שניים מהם מתחת לגיל 16) ושני רוכבי קורקינטים חשמליים, אחד מהם מתחת לגיל 16.

הנתונים הללו לא ניתנו באופן הזה עד לאחרונה. לפני שבועות אחדים פנתה כתבת "גלובס", הילה ויסברג, לדוברות בית החולים איכילוב, במטרה לקבל את הנתונים המתייחסים לנפגעים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים בישראל. מתוקף מיקומו במרכז העיר, מקבל איכילוב נפגעים רבים מתאונות מהכלים הללו. יצאנו מנקודת הנחה, שרק דרך עיסוק יומיומי בנושא, ועדכני עד כמה שניתן, נוכל להוביל לשינוי חברתי ובתקווה לצמצם את מספר הנפגעים וההרוגים. הופתענו לגלות כי הדיווח שביקשנו לקבל אינו בגדר טריוויאלי היות שמערכות הדיווח שבבתי החולים, כך נומק לנו, לא כוללות תת-קטגוריה של אופניים או קורקינטים חשמליים, המסווגת את תאונת הדרכים שבגינה פונו נפגעים לבתי החולים - זאת למרות שהכלים החשמליים הדו-גלגליים הללו פרצו לחיינו כבר לפני כמה שנים.

גזיר 2
 גזיר 2

למרות הכשל הזה, באיכילוב מצאו דרך להרים את הכפפה. "פרופ’ רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, דפק על השולחן ודרש שנתקן את מערכות הדיווח", משחזר דובר המרכז הרפואי, אבי שושן. "בשלב הבא מה שנדרש היה חינוך של הצוותים הרפואיים שקולטים את הנפגעים להוסיף עוד מידע בדיווח שלהם, כלומר לפרט את כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה, והאם הרוכב חבש קסדה או לא. אנחנו רואים שיש גאוות יחידה בקרב הצוותים שעוסקים בנושא, עם הירתמות יוצאת דופן. אין מישהו שלא עובד בחדר מיון ולא תופס את הראש לנוכח התופעה. כל כך הרבה שנים שמעתי שמסובך ובלתי אפשרי לייצר דיווח כזה, אבל פתרנו את זה תוך שלושה שבועות. זו פעולת מחשב פשוטה".

נלך עוד כמה צעדים לאחור. ביולי 2017 העלה ד"ר אורן תבור, רופא בכיר בחדר המיון לילדים באיכילוב, פוסט שזכה להדים רבים: "כמעט מידי יום מגיעים לחדרי המיון שלנו, ילדים, נוער, בוגרים וקשישים שנפגעים משימוש באופניים חשמליים. חלקם עם פגיעות קשות בראש, שברים וחבורות בגוף. אפילו הכרזנו על מוות. בחמש השנים האחרונות, מאז שכלי זה הושק ועלה על הכבישים, הוכפלה כמות הנפגעים שמגיעים לקבלת טיפול בחדרי המיון".

עוד הוסיף ד"ר תבור באותו פוסט: "חברים, זה הזוי. אין בשום תחום אחר עלייה דומה במספר הנפגעים, מלבד רכיבה על אופניים. ואנחנו מתריעים: עשינו סרטון הסברה, עליתי לכנסת, רצתי בין תוכניות טלוויזיה כדי לעלות את המודעות לסכנות מכלי זה, ולצערי - כלום. הפצועים ממשיכים לנהור לחדרי המיון שלנו, האכיפה כמעט ואינה קיימת ורק יותר ויותר כלים עולים על הכבישים: מהירים יותר, משוכללים מאוד ומסוכנים עד מוות..."

עוד לפני הפוסט הזה עלו רופאי איכילוב מיוזמתם עם קמפיין מאולתר שקרא "עצרו את האופניים החשמליים". לפי דובר איכילוב אבי שושן, "כבית חולים ממשלתי עירוני שחי ונושם את העיר, מחובתנו להתריע על דברים כאלה. הרופאים נרתמו להוביל מאבק שהוא חברתי. מי שהציף את התופעה ברמה יומית היה פרופ’ משה סלעי, מנהל החטיבה האורתופדית שפורש בימים אלה. כל יום הוא צלצל אליי ואמר שכמות הפצועים עולה וכי הרופאים אובדי עצות. ראינו עלייה של 25% במספר המאושפזים במחלקות האורתופדיות, התחלנו להציף את הנושא בפוסטים, בפרסומים בכתבות, נפגשנו עם נציגי עיריית תל אביב, עם משטרת ישראל, בוועדת הכלכלה, בבתי ספר, הבאנו תלמידים למחלקות וניסינו לתקוף את הנושא בכמה חזיתות.

"בדקנו מה קורה בעולם וגילינו שבית החולים איכילוב מרכז את מספר הפצועים הגבוה בעולם מפגיעות קורקינטים ואופניים חשמליים. זו תופעה שצמחה בבת אחת, לצד העדר תשתיות, ולכן כמות הפצועים היא גדולה".

במקביל עלתה המודעות לנושא בעקבות שלושה אירועים קשים: מותו של הנער ארי נשר ז"ל בספטמבר 2018, בתאונה שבה היו מעורבים אופניים חשמליים; האירוע השני היה מותו של רועי אברהם ז"ל בן ה-25 בנובמבר האחרון, כתוצאה מפגיעה של כלי רכב בשעה שרכב על קורקינט חשמלי. בפוסט שהעלתה אמו נכתב: "שימו לקורקינטים החשמליים האלו סוף. אני כמה ימים באיכילוב, ושומעת רק על עוד טרגדיות ואסונות כמו שקרה לנו, ועל מה? על מה הלך לי הילד?... אל תעצמו עיניים, כי את המחיר שאני משלמת היום לא צריכה אף אימא לשלם...".

הגל השלישי התעורר בעקבות פוסט שהעלה בימים אלו הזמר שלומי סרנגה, שהיה מעורב בתאונה בעת שהלך ברחוב אבן גבירול. "יעידו כולם שאני האדם הכי זהיר בעולם וזה היה עניין של שניות, כשמשום מקום נדרסתי על ידי רוכב אופניים חשמליים, ששעט לעברי במהירות עצומה והטיח אותי לאספלט בחוזקה", כתב סרנגה. "מאז התאונה קשה לי לתפקד. קשה לי לישון. הכאבים לא מרפים, כל נשימה כואבת ואפילו קשה לי לדבר".

ממתינים: איפה בתי החולים האחרים?

למה עד כה רק איכילוב הצליח לספק את הנתונים? פנינו לבתי חולים נוספים, בהם בילינסון, תל השומר, וולפסון וברזילי - בכולם טענו כי הקושי בדיווח נובע מהגדרות קטגוריאליות לא עדכניות. המערכות של כולם כוללות קוד דיווח של אופנוע או אופניים, אולם לא של אופניים או קורקינטים חשמליים. דיווח ידני, נאמר לנו, הוא בבחינת "משימה בלתי אפשרית", שתדרוש עבודה וכוח אדם.

חלקם התחמקו באלגנטיות מתשובה, גם אם הביעו רצון לקחת חלק ולדווח את המספרים שלהם. בקרוב, כאמור, המגבלה הזו תוסר עם המהלך שעליו הכריז משרד הבריאות.

אמנם אל איכילוב מתנקזים מרבית הנפגעים משום שעיקר תנועת הכלים היא בתל אביב, אבל מדובר בתופעה ארצית, כך אומר מנהל מערך הטראומה והכירורגיה הדחופה במערך הכירורגי בבילינסון, ד"ר מיכאל שטיין. "מדי יום מגיעים אלינו נפגעי תאונות, רובם רוכבים של אופניים או קורקינטים חשמליים וחלקם הולכי רגל שהיו מעורבים בתאונות. אנחנו רואים פציעות שמוגדרות קלות, אבל שיכולות להוביל לנכות לצמיתות ועד מקרים של מוות. לעומת המספרים שהיו לפני ארבע-חמש שנים, שיעור הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים או קורקינטים חשמליים עלו בצורה אקספוננציאלית. מכמה מקרים בודדים בשנה, הגרף זינק בצורה תלולה. אנשים לא מודעים למתרחש".

ד"ר שטיין מספר כי, "לאחרונה ביקרתי בבתי חולים בארה"ב וראיתי מגמה דומה. אמנם גם בארה"ב עדיין אין רישום נפרד, אבל הקימו שם קול צעקה לאור העלייה התלולה במספר הנפגעים מתאונות עם אופניים או קורקינט חשמלי. אבל יש הבדל משמעותי בין מה שקורה אצלנו לארה"ב - בניו יורק אסור לנסוע על המדרכות, ושם הרוכבים נפצעים או נהרגים בתאונות שמתרחשות על הכביש והם לא גורמים לנזק להולכי הרגל. בארץ, כשרבים מהמסלולים נמצאים על המדרכות, הרוכבים לקחו את החוק לידיהם והתוצאה היא פגיעות בהולכי רגל. הפציעות הקשות הן תאונות עצמאיות של אנשים שנופלים או מחליקים. להערכתי, 20%-30% מהתאונות נגרמות מפגיעה מגורם חיצוני, כלומר של נהג אחר".

כדאי לזכור כי אל מול מספר המפונים לבית חולים, שאת היקפם יהיה ניתן בקרוב לדווח - רבים כלל לא נספרים בסטטיסטיקות.

"להערכתי, לפחות פי 50 הם אנשים שנפצעו קל מאוד ומתמודדים עם פציעות מבלי לבקש עזרה רפואית. אלו מאות אנשים שאנחנו לא יודעים עליהם כלל", אומר ד"ר שטיין.