הסדר טיעון | ניתוח

כך רוכך האישום נגד בכיר לשעבר בלשכה: הודה בקבלת דבר בתחבולה במקום גניבה

שנה וחצי לאחר שעו"ד אבנר מנוסביץ, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד, הואשם כי השתמש לצרכיו האישיים בכ-9 מיליון ש' של לקוחות שהועברו לו בנאמנות, הפרקליטות יורדת מהעץ • בהסדר שהושג עימו, נקבע גם כי מנוסביץ יפצה את הלקוחות ורישיון עריכת הדין שלו יישלל

עו"ד אבנר מנוסביץ / צילום: רוני שיצר
עו"ד אבנר מנוסביץ / צילום: רוני שיצר

"ההר הוליד עכבר" היא אולי אחת הקלישאות החבוטות ביותר שניתן לחשוב עליהן, אבל נדמה שאין הרבה פרשות כמו זו שבה כיכב עו"ד אבנר מנוסביץ, שמצדיקות שימוש בה. לאחרונה אישר בית משפט השלום ברמלה את הסדר הטיעון שאליו הגיעו עו"ד מנוסביץ ופרקליטות מחוז תל אביב, שבמסגרתו הופחתו באופן דרמטי האישומים נגד עו"ד מנוסביץ. במסגרת ההסדר הודה מנוסביץ בעבירה של קבלת דבר בתחבולה במקום בריבוי עבירות של גניבה מלקוחות, שבהן הואשם בכתב האישום המקורי.

מנוסביץ, בן 84, הוא עו"ד שמוכר לרבים מקהילת המשפטנים. הוא אביה של שופטת בית המשפט המחוזי בת"א חנה פלינר ובעבר גם שימש בתור יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד. בנובמבר 2018 הוגש נגדו כתב אישום חמור בגין ריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות של שימוש במרמה, בערמה ובתחבולה במזיד ובכוונה כדי להתחמק מתשלום מס. כתב האישום התייחס למעשים שביצע לכאורה עו"ד מנוסביץ עשור קודם לכן, בין השנים 2008-2010.

כתב האישום המקורי גולל כיצד נהג עו"ד מנוסביץ לכאורה בכ-9 מיליון שקל מכספי לקוחותיו כבתוך שלו. באישום נטען כי כספים שהועברו לעו"ד מנוסביץ בנאמנות, על ידי קבוצת רכישה שחפצה במימון עסקת קומבינציה לבניית בניין בן 47 דירות, שימשו בפועל את עו"ד מנוסביץ לצרכיו האישיים, לרבות מימון הוצאות משרדו, משכורות לעובדיו, תשלום חובות קודמים ועוד. כל זאת ללא ידיעתם ואישורם של המשקיעים.

עוד נטען באישום, כי עו"ד מנוסביץ פעל בדרכים שונות כדי להקשות על המשקיעים את המעקב אחר הכספים, לא פתח חשבונות נאמנות, "ערבב" את הכספים שקיבל עבור הפרויקט עם כספים אחרים, ועוד. לפי כתב האישום, כתוצאה מהמעשים המיוחסים לעו"ד מנוסביץ, המשקיעים איבדו את כל כספם. בנוסף, הואשם עו"ד מנוסביץ, כי לא דיווח לרשויות המס על רווחים של כ-9.5 מיליון שקל שגרף כתוצאה מקבלת הכספים שגנב לכאורה מכספי הנאמנות.

"התנהגותו גבלה בפלילים"

כתב האישום הוגש שנים רבות אחרי שנפתחה החקירה נגד עו"ד מנוסביץ, חקירה שנולדה גם בזכות תביעה אזרחית שהגישו ב-2011 נגדו המשקיעים שאיבדו את כספם. המעילה לכאורה שבה היה מעורב, לפי כתב האישום המקורי, לא הייתה הפעם הראשונה ששמו של עו"ד מנוסביץ הוזכר בהקשרים כאלה. ביוני 2011 קבע השופט בדימוס פרופסור דן ביין, במסגרת פסק בוררות, כי עו"ד מנוסביץ קיזז שלא כדין כ-800 אלף שקל מכספי לקוחותיו, ואף כתב עליו כי "התנהגותו גבלה בפלילים".

כעת, שנה וחודש לאחר הגשת כתב האישום, וכעשור לאחר שבוצעו המעשים שתוארו בכתב האישום, ירדו בפרקליטות מהעץ, והגיעו להסדר טיעון מקל עם עו"ד מנוסביץ ועורך דינו, עדי ברקאי. ההסדר למעשה רוקן את כתב האישום מתוכנו כמעט לחלוטין.

החזר כספים ללקוחות

לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה עו"ד מנוסביץ במסגרת הסדר הטיעון, הוא לא יואשם בעבירה של גניבה, אלא רק בעבריה המקלה של "קבלת דבר בתחבולה". בעוד שבכתב האישום המקורי תואר עו"ד מנוסביץ כמי שגזל את כספי לקוחותיו, בכתב האישום המתוקן התמקדו הטענות נגדו בכך שלא פתח ללקוחותיו חשבון נאמנות, כפי שהתחייב בפניהם בזמן שקיבל מהם בסך הכל כ-13 מיליון שקל לצורך ההשקעה בפרויקט.

הסיבה המרכזית, כך נראה, שבגינה הסכימו בפרקליטות ללכת לקראתו של עו"ד מנוסביץ נוגעת לעובדה שבשנת 2016, שש-שמונה שנים לאחר שקיבל עו"ד מנוסביץ את הכספים שבהם השתמש גם לפי כתב האישום המתוקן לצרכיו האישיים, קיבלו מרבית המשקיעים בחזרה את כספם מחברת בנייה, שפעלה במסגרת הפרויקט. זאת, בתמורה לסילוק זכויותיהם ממנו.

עו"ד מנוסביץ דאג לפעול מול החברה ותרם באמצעותה לסכום שהושב למשקיעים. משקיע נוסף קיבל את כספו בחזרה ישירות מעו"ד מנוסביץ. מהלך זה, על אף שארע שנתיים בטרם הגישה הפרקליטות את כתב האישום, נעלם כליל מכתב האישום המקורי.

גם העונש מקל

גם העונש שעליו הסכימו עו"ד מנוסביץ ובא כוחו ברקאי עם הפרקליטות נחשב לעונש מקל. בין הצדדים סוכם על עונש מאסר של שנה על תנאי, וכן הוסכם כי בית המשפט יפסוק פיצוי לרוכשים שבהם נהג עו"ד מנוסביץ בתחבולה. עוד במסגרת העונש, הסכימו הצדדים כי החל מיולי 2020 יושעה עו"ד מנוסביץ זמנית ובאופן מלא ממקצוע עריכת הדין, וכי עם הפיכתו של פסק הדין לחלוט יושעה עו"ד מנוסביץ ממקצוע עריכת הדין לצמיתות.

מעניין לציין כי ועדת האתיקה של הלשכה לא חשבה שיש להשעות את עו"ד מנוסביץ מכל עיסוקיו כעורך דין, אף כשריחפה מעליו עננת כתב האישום המקורי.

הפרקליטות: "התחשבנו בגילו של מנוסביץ, במצבו הרפואי ובהשבת הכספים ללקוחות"

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן לאחר הליך גישור ממושך שהתנהל בפני בית המשפט. בין שיקולי הפרקליטות להגיע להסדר הטיעון נמנים גילו של הנאשם (83), מצבו הרפואי, השבת הכספים למתלוננים (על ידי אחרים), תשלום פיצוי נוסף עבורם כפי שייקבע על ידי בית המשפט וחשיבות שלילת רשיון עריכת הדין לצמיתות במסגרת ההסדר.

"בנוסף, נשקלו קשיים ראייתיים הנוגעים למורכבות התיק, בין היתר סוגיות הנוגעות לחובת הנאמנות של הנאשם והיקפי הסכומים שבהם נעשה שימוש למטרות לגיטימית של פרויקט הבנייה. בהתאם לכך נשקל אף משך ניהול ההליך הצפוי.

הנימוקים שפורטו, הערות השופט המגשר, והרצון להגיע לתוצאה האופטימלית ביותר עבור המתלוננים וכן טובת האינטרס הציבורי הובילו לקבלת הצעת בית המשפט לסיום ההליך".

עו"ד עדי ברקאי, בא כוחו של עו"ד אבנר מנוסביץ, מסר בתגובה כי "כל העת סברנו שמדובר באישומים שגויים. מדובר היה בכישלון עסקי של עו"ד מקצועי ומנוסה, והאישומים בגניבה כביכול היו מלכתחילה חסרי בסיס. אנו שמחים שטענותינו התקבלו ולא נשאר כמעט דבר מכתב האישום המקורי". 

הנחת "סלב"? ביה"ד המשמעתי של הלשכה פסק למנוסביץ רק השעיה חלקית מהמקצוע

ימים ספורים בלבד לפני שנכרת הסדר הטיעון המקל בין הפרקליטות לעו"ד אבנר מנוסביץ והוגש כתב האישום המתוקן בעניינו, התגלגלה לפתחו של בית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד במחוז ת"א השאלה מהו העונש המשמעתי שראוי להשית על עו"ד ותיק ומקושר המואשם בגניבת כספי לקוחותיו ובעבירות מס. לפי בית הדין המשמעתי, התשובה הייתה עונש מינורי יחסית - השעיה חלקית בלבד.

במשך תקופה ארוכה נמנעה ועדת האתיקה במחוז תל אביב של הלשכה להגיש קובלנה משמעתית נגד עו"ד מנוסביץ, מי שהיה בעבר יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד. אולם ביולי 2019 הסכימה הוועדה לעשות כן וביקשה, כפי שעשתה גם במקרים דומים בעבר, להשעות את עו"ד מנוסביץ באופן זמני מכל פעילותיו כעורך דין עד להכרעה בהליך הפלילי המתנהל נגדו.

כשבפניה כתב האישום המקורי והחמור, ועדת האתיקה טענה כי אין ברירה אלא להשעותו, שכן העבירות בהן הוא מואשם הינן בליבת מקצוע עריכת הדין, וגם נוכח הקלון הטמון בהן. עוד טענה ועדת האתיקה, כי בתי הדין המשמעתיים נוהגים להוציא משורות הלשכה עורכי דין המבצעים אף מעשי גניבה הפחותים מכך.

אלא שבית הדין המשמעתי חשב אחרת, וניפק החלטה חריגה באופיה ומקלה ביחס למקרי עבר. לפי החלטתו של ביה"ד המשמעתי במחוז תל אביב של לשכת עוה"ד, די בכך שייאסר על מי שהוגש נגדו כתב אישום חמור ובו טענות להונאת לקוחותיו, לעסוק בנאמנות עבור לקוחותיו, לקבל כספי פיקדון מהם ולשמש כעורך דין בעסקאות נדל"ן. לגבי יתר עיסוקיו כעורך דין, קבע בית הדין, כי אין כל טעם להטיל מגבלה.

בהחלטה שהתקבלה בבית הדין ברוב של שניים מול אחד, נקבע כי עו"ד מנוסביץ היה חב "בחובת זהירות בדרגה גבוהה ביותר כלפי הקונים", ואף צוין כי "קבלת גישתו של מנוסביץ תהווה מדרון חלקלק ופריקת כל עול מממוסד הנאמנות שחל על עורכי הדין". אולם למרות העוצמה הרטורית של החלטת בית הדין, וחרף הקביעה כי בחומר הראיות שהוצג לבית הדין יש ראיות בעלות עוצמה שיש בהן לבסס סיכוי סביר להרשעה וכי מדובר במעשים שיש בהם קלון "הפוגעים בלב ליבו של מקצוע עריכת דין" - בשורה התחתונה הגיע בית הדין לתוצאה מקלה ביותר.

עו"ד משה שמיר, שייצג את עו"ד מנוסביץ בפני ביה"ד המשמעתי, הביע שביעות רצון בתגובה להחלטה. לדבריו, "מלכתחילה לא היה מקום להגשת הקובלנה. מדובר באישום נטול תשתית ראייתית מוצקה. עו"ד מנוסביץ הינו איש מקצוע מן המעלה הראשונה ועתיר זכויות. אנו שמחים שבית הדין קיבל את עמדתנו ונתן החלטה מאוזנת".

ועדת האתיקה של מחוז תל אביב הגישה, כפי שהבטיח יו"ר הוועדה עו"ד שמעון כץ, לפני יומיים ערעור לבית הדין הארצי על ההחלטה של בית הדין המשמעתי. כעת, לאור הסכמתו של עו"ד מנוסביץ להשעות עצמו החל מיולי 2020 ונוכח כתב האישום המתוקן - זאת, במסגרת הסדר הטיעון שהושג עימו - ייתכן כי הערעור יתייתר.