דעה: המפתח לפתרון משבר התחבורה: הקמת אזורי תעסוקה בתוך השכונות

תכנון עירוני נכון ושילוב שטחי תעסוקה בתוך השכונות יכול להציל את ערי ישראל, ואת ירושלים בפרט, מהמשבר התחבורתי הקשה • דעה

פקק תנועה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פקק תנועה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

זה לא סוד. מדינת ישראל עומדת בפקק. אנחנו בעיצומה של קטסטרופה תחבורתית. עליית מספר כלי הרכב מדי שנה הביאה אותנו ל-3.4 מיליון רכבים, בשילוב עם שטח כבישים קטן ביחס לגודל האוכלוסייה, זמן העמידה בפקקים בישראל הוא מהגבוהים במדינות המערב. היעילות נפגעת. איכות החיים נפגעת.

אין ספק כי המהלך המרכזי והנדרש ביותר להתמודדות עם האתגר התחבורתי הוא מעבר למערכות הסעת המונים, תשתיות מסילתיות ושיפור דרמטי באוטובוסים ובתחבורה הציבורית בישראל. אלו יאפשרו לישראלים לזנוח את הרכב הפרטי ולהגיע ביעילות ליעדים השונים. הפתרונות הנוספים שאותם יש לקדם בכל הנחישות ובכל הכוח הם: תחבורה שיתופית, קארפול, תשתיות אופניים, שאטלים לאזורי תעסוקה ותמרוץ שלילי לעובדים שלא להגיע ברכב.

ויש פתרון נוסף, אסטרטגי. אחת הסיבות המרכזיות למשבר התחבורתי היא תכנון עירוני לקוי, המייצר מצב שבו כלל התושבים נוסעים בבוקר לעבודה ברכב פרטי, באותם צירי תנועה, למספר מצומצם של אזורי תעסוקה ומסחר. האם זו גזירת גורל? ממש לא. זה עניין של תכנון.

תכנון שטחי תעסוקה נוספים בפריפריה ובשכונות, יצירת משרדים ושטחי תעסוקה שניתנים להשכרה גם באזורים הללו, אפשרות לחברות גדולות להשכיר משרדים עבור עובדים שלהם שחיים מחוץ לתל אביב ולירושלים, אפשרות לפרילנסרים לצאת ממוקדי העומס, יאפשרו גם צמיחה כלכלית באזורים שבהם עד היום לא נהנו מיתרונות שטחי התעסוקה, וגם הקלה בעומסים הכבדים. כך נוכל גם להבטיח איכות חיים גבוהה יותר, יעילות של המשק, צמצום זיהום אוויר ושכונה חיה ותוססת. הראשונים לזהות את המגמות הללו יוכלו להרוויח לא מעט.

בירושלים בה אני חי ופועל המצב הופך רע מדי יום. עבודות התשתית להקמת הרכבות, לצד חוסר ניהול ראוי של ראש העירייה ופתרונות לטווח הביניים כפי שציינתי קודם, מחריפים את מצב התנועה בעיר עוד יותר. אין ספק כי אם בגילה, בפסגת זאב, בהר חומה ובקריית יובל היו קמים שטחי תעסוקה איכותיים המקטינים את הצורך להתניידות מחוץ לשכונה, בעידן טכנולוגי שבו חלק מהזמן ניתן לעבוד מרחוק ולא בהכרח תוך שמירת קשר פיזי, היינו חווים הקלה ושינוי דפוסי נסיעה.

למהלך כזה ניתן לרתום את המגזר העסקי וחברות גדולות המעוניינות לאפשר לפחות בחלק מהזמן לעובדים שלהם לעבוד במקום מסודר, אבל עם הרבה פחות פקקים. מהלך כזה ייצור איתנות כלכלית ברשויות, שייהנו משטחים חדשים של ארנונה עסקית (היום הן אינן נהנות מכך אלא בעיקר תל אביב), יאפשר שיפור בהיצע המשרות ואפשרויות התעסוקה בערים שונות. מהלך כזה יהפוך את השכונות לחיות יותר ובטוחות יותר, ואת איכות החיים לגבוהה יותר.

הצלחנו בשנה האחרונה לקדם שטחי תעסוקה חדשים בגילה ובגבעה הצרפתית בירושלים בוועדה המקומית והמחוזית, שבהן אני חבר. עם התקדמות תוכניות הבנייה במקום, נוכל לראות אנשים הקמים בבוקר בשכונת מגוריהם וצועדים לעבודה בנחת. אין סיבה לא לאפשר זאת ביישובים אחרים, בתמרוץ נכון ובסיוע לפתרון האסטרטגי הזה אל מול המצב בכבישים.

מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה בתחומי התחבורה והתכנון, ועיר הבירה היא זו שצריכה להוביל אותה - באיכות החיים, בתעסוקה בקרבת סביבת המגורים ובסביבה נקייה יותר. על המדינה לגבש צוות מומחים בתחום העירוניות להובלת חזון כזה למעשה. המציאות טופחת על פנינו. עכשיו גם הזמן לנווט את הספינה בכיוון הנכון.

הכותב הוא יו"ר תנועת "התעוררות בירושלים" ויו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים, סגן ראש העיר לשעבר