דעה: מה הקשר בין מחאה להצבעה?

מחאות חברתיות מתפשטות בכל העולם, מביירות ועד פריז, ומשנות את פני הפוליטיקה המקומית והעולמית: האם גם אצלנו מחאה חברתית משפיעה על מערכת הבחירות?

בבחירות האחרונות, בזמן שהליכוד וישראל ביתנו רבו על הקולות של המגזר הרוסי, מפלגת כחול לבן הצליחה לנצל את מחאת סולומון טקה של עולי אתיופיה, שמסורתית הצביעו עד עכשיו לימין ולש"ס אך כעסו על הליכוד. ח"כ פנינה תמנו-שיטה הסבירה כי "חברי הקהילה מבינים שהצבעה לכחול לבן משמעותה שיהיו להם נציגים בטוחים בתוך הכנסת שיפעלו למענם, בעוד שמפלגות אחרות כמו הליכוד, העבודה ומרצ הציגו מועמדים שכלל לא נמצאים במקומות ריאליים". לפי הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה, כל העדה האתיופית מהווה 1.69% מאוכלוסיית ישראל.

מאז קום המדינה היו הרבה מחאות חברתיות שגרמו לא רק להפגנות סוערות אלא גם השפיעו בצורה ניכרת על המהפך פוליטי בישראל: בעשורים הראשונים לקום המדינה חלו מאבקים שונים נגד אפליה של מזרחים. מי לא זוכר את אירועי ואדי סאליב ב-1959 ותנועת ה"פנתרים השחורים" בשנות ה-70 נגד שלטונה של מפא"י? במהפך 1977 הם היו גורם דומיננטי לעליית מנחם בגין והליכוד לשלטון. במסגרת חילופי שלטון זה חשו רבים מבני הדור הראשון והשני של יוצאי ארצות האסלאם ("ישראל השנייה") כי עתה ניתן להם פתחון פה וחלק בהנהגת המדינה, שנמנע מהם במשך כל שנות שלטונה של מפא"י (העבודה).

בשנות ה-90 עלו לישראל מיליון עולים מברית-המועצות לשעבר שהרגישו תסכול, אפליה וניצול. מחאות והפגנות עולים התפשטו בכל הארץ, ורבים מהם חיפשו נקמה בשלטון. ב-1992 הם גרמו למהפך והביאו לשלטון את יצחק רבין ואת מפלגת העבודה, שהבטיחה להם פתרונות דיור ציבורי ומשכנתאות בתנאים מיוחדים. כשהבינו שרימו אותם, הקימו את "ישראל בעלייה" והביאו ב-1996 לשלטון בפעם הראשונה את בנימין נתניהו, שהבטיח ש"כולם יעבדו במקצועם". ב-1999 אהוד ברק עלה לשלטון בזכות הבטחה ל"מהפכה אזרחית", וככה זה נמשך ונמשך. מנקודת המבט של הבוחר הרוסי, שום פוליטיקאי ישראלי לא גילה נאמנות להבטחות שנתן לעולים, אלא כולם ניצלו אותם, ולכן אין סיבה שהם יהיו נאמנים לאיזשהו פוליטיקאי.

המחאה החברתית ב-2011 התחילה בגלל מצוקת דיור של צעירים. המארגנים לא הסתפקו בהקמת המאהלים, אלא יזמו הפגנות ענק אחדות. הסיסמאות הבולטות שנקראו בהפגנות היו "העם דורש צדק חברתי" ו"רוצים צדק, לא רוצים צדקה!" וכן סיסמאות נוספות כמו "מדינת רווחה". בשביל להשתיק את המחאה הקים ראש הממשלה נתניהו ועדה ברשות פרופ' מנואל טרכטנברג.

בשנת 2012 התפרסם סקר הארץ-דיאלוג, שלפיו רוב מוחלט מהציבור (69%) תמכו בעד חידוש המחאה החברתית. רוב התומך במחאה קיים בכל המגזרים בציבור היהודי, כולל במגזר החרדי (57%). עם זאת, התמיכה בציבור החילוני היא בשיעור הגבוה ביותר - 79%; ונמוכה ביותר במגזר הרוסי - 52%. בעקבות המחאה בבחירות 2013 התחזקה מפלגת העבודה בשני מנדטים, ומפלגה חדשה - "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד - קיבלה 19 מנדטים.

אנו עומדים בפני בחירות שלישיות באותה שנה. התוצאות כנראה יהיו זהות, והפלונטר הפוליטי? גם הוא יימשך. נשאלת עדיין השאלה למה ללכת להצביע, ולמי להצביע? או אולי מחאה חברתית חדשה כבר עומדת בפתח ותשנה בסערה את כל התחזיות של כל המומחים וכל הפרשנים. 

הכותב הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים