מחפשים אחראי? המסמך מ-2013 שיכול היה למנוע את מחדל הניקוז בתל אביב נחשף

העירייה פנתה לפני שבע שנים לאדריכל נוף וביקשה ממנו לפתור את בעיית הניקוז בעיר • המסמך שהכין האדריכל פורסם באתר של העירייה - אולם המסקנות לא יושמו • הפרויקט עשוי להימשך עשרות שנים ולעלות כמיליארד שקל

הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב
הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב

לפני כשבע שנים, במסגרת הכנת תוכנית אב לניהול מי נגר, הזמינה עיריית תל אביב-יפו מאדריכל הנוף ליאור לווינגר מסטודיו אורבנוף, מסמך מנחה לניהול מי נגר. המסמך, שהייתי שותף בהכנתו, סקר את קווי התיעול של מערכת הניקוז העירונית, איתר וחשף את המקומות שבהם יש צווארי בקבוק, ואף הציע פתרונות תכנוניים.

במקום לשפץ את מערכת התיעול הקיימת, בהליך שידרוש פעילות הנדסית מסובכת שכוללת חפירה וחסימה של כבישים, הוצעו רעיונות תכנוניים/נופיים שמאפשרים עצירה, או השהיה, של המים הזורמים והחדרתם לשכבות מי התהום.

הבית הוצף, מה עושים עכשיו? פיצויי הסערה שמגיעים לכם מהביטוח

הפתרונות המוצעים כוללים תכנון מקדים שמתחשב בטופוגרפיה הטבעית ומאפשר להפוך את המקומות הנמוכים לגנים או לפארקים שמשמשים כמוקדי השהיה וחילחול; תכנון פארקים מוטים מי נגר, כלומר, השטח הירוק שהוא גן או פארק הופך למקום שתופס, משהה ואוגר מי נגר; מדרכות מחלחלות שמתחתיהן ממוקמים תאים(cell silva) שאוגרים אליהם את מי הנגר; שימוש בעצים שנטועים במדרכה כ"מנהלי נגר" טבעיים - הם אוספים מים בענפים ובעלווה, מאטים את קצב ההגעה לקרקע ומסייעים בניקוי וטיהור המים בדרך לתת הקרקע; יצירת בור, או גומת החדרה (Swale) שמאפשרים להגיע לשכבה המחלחלת. קצב חלחול המים תלוי בעומק הבור.

ההצפות בדרום תל אביב / צילום: עידו ריאני ואריאל וולק
 ההצפות בדרום תל אביב / צילום: עידו ריאני ואריאל וולק

ההצפות והשיטפונות שלהם היינו עדים אתמול הם עדות לכך שאין בישראל היערכות סבירה לאירועי גשם קיצוניים. גלעד ספיר, מנהל מחלקת הידרולוגיה בחברת DHVMED מקבוצת אביב, מבהיר שמדובר בבעיה כלל ארצית: "הסיבה העיקרית לעלייה בהצפות בישראל היא שהערים שלנו גדלו. בסופו של דבר, כל יזם שעושה תוכנית בנייה או בונה בניין, מנקז את המים החוצה. מערכות הניקוז, במיוחד בשכונות הישנות, תוכננו בסטנדרטים ישנים".

ספיר מבהיר שתשתיות הניקוז הן התשתיות העירוניות היקרות ביותר: "תוכנית האב של עיריית תל אביב-יפו, שהוכנה בשנת 2013, מוערכת במיליארד שקל. הכוונה היא שזה הסכום שיש להשקיע כדי להגשים את היעדים. ברור שמדובר בפרויקט שהוצאתו לפועל תיקח עשרות שנים".

איך אתה מסביר את זה שיש עדיין הצפות?

"הצינור המרכזי, שמנקז את השכונה לאיילון, עובר ברחוב הלח"י, הקוטר שלו הוא 2.5 מטר, ועדיין זה לא מספיק. מעבר לכסף, מדובר בפרויקט עצום, שיהפוך את כל הרחוב. מעבר לזה, יש בעיה הנדסית שלא קשורה לכסף. יש תשתיות נוספות בקרקע לרבות חשמל, תקשורת וביוב. אתה רוצה להשאיר מקום לשורשים של עצים, יש יזמים שרוצים לבנות מרתפי חניה בבתים. יש גבול לכמה אתה יכול להרחיב".

ההצפות בדרום תל אביב / צילום: עידו ריאני
 ההצפות בדרום תל אביב / צילום: עידו ריאני

למה לא הפכתם את גן התקווה לאזור השהיית מי נגר?

"זו חלופה שאכן נבדקה. כדי לעמוד באירוע גשם של אחת לעשרים שנה צריך להקים שם מאגר. פרויקט כזה לבדו יעלה 20 מיליון שקל. חוץ מזה, מדובר בשטח התארגנות של הרכבת הקלה. עד שזה לא קורה יש לך בעיה לחפור את הגן".

ספיר מסביר שאירוע הגשם שקרה אתמול מתרחש אחת לחמישים שנים ולכן הוא פחות מתרגש ממנו: "חשוב להבין שגם אחרי שיישמו את תוכנית האב, האירוע של אתמול הוא בבחינת חריג ועדיין יכול לגרום להצפות. אי אפשר לתכנן תשתיות עירוניות שיתאימו לאירוע של אחת לחמישים או מאה שנה. זה לא דבר סביר".

גוש דן מוצף / צילום: אריסון אנלר
 גוש דן מוצף / צילום: אריסון אנלר

לדבר ספיר, "אין מטה קסם", והפתרונות הם רק ארוכי טווח: "מינהל התכנון פרסם עכשיו טיוטה של הנחיות לניהול מי נגר עירוני. עד היום אין דבר כזה. היעד המרכזי הוא שבכל תוכנית חדשה יקבע יעד נפחי של נגר שהתוכנית תצטרך לנהל בשיטחה, ככה שבמקום להוציא יותר מי נגר החוצה היא תצטרך להכיל את הנגר בתחומה. זה יהיה מהפך בניהול מי הנגר במדינת ישראל".

מה יקרה בשכונות הוותיקות, שבהן אין התחדשות עירונית?

"זה עניין של עשרות שנים. הפתרון שם הוא תכנון מחדש של הפארקים".

צריך לשנות את הניקוז של כל מדינת ישראל בשביל יומיים גשומים במיוחד, כאלה שקורים אחת לחמישים שנים?

"כן, אבל לאט. העלות עצומה והמשמעות היא עצומה. אתה לא יכול לפתוח את כל הרחובות בבת אחת, נכון?". 

חניון מוצף / צילום: דוברות המשטרה מחוז ת"א
 חניון מוצף / צילום: דוברות המשטרה מחוז ת"א

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "העירייה מיישמת את תוכנית האב לניקוז וניהול מי הנגר והיא מהווה את הבסיס לכל יחידות התכנון בעירייה. תוכנית עבודה העירונית לוקחת בחשבון את צרכי הניקוז בעיר ומיישמת אותם בפיתוח או שדרוג של רחובות, הנחת מערכות תיעול חדשות, שדרוג והגדלת קוטר צנרת. בורות החלחול ברחבי העיר ממופים לצורך הכנסתם ל- GIS וכחלק מתחזוקתם באופן מיטבי ובכך מגדילים את כושר החלחול. בנוסף, צוות עירוני רב תחומי, פועל לביצוע המלצות תוכנית האב ובנייה משמרת נגר ובוחן את הפרויקטים המתוכננים בעיר והפוטנציאל ליישום איגום מי נגר, החדרת מי נגר, מדרכות מחלחלות ועוד".

גילוי מלא: גיא נרדי, כתב "גלובס", היה מעורב בעבר, לפני שהחל לעבוד בעיתונות, בהכנת המסמך שאותו הזמינה עיריית תל אביב-יפו כאשר עבד בסטודיו אורבנוף