כך נראה המרוץ של טבע לחיפוש אחר התחליף לקופקסון

החברה שהתמחתה בגנריקה אבל הרוויחה במשך שנים מפיתוח הקופקסון, ממקדת כעת את החיפוש שלה אחר תרופות חדשניות בישראל • המטרה: לפתח 2-4 מוצרים בתחום התרופות הביולוגיות לסרטן, מחלות נשימה ונוירולוגיה

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף
קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בשנים 2005-2012 הייתה חברת טבע הגורם הדומיננטי ביצירת שותפויות עם חברות סטארט-אפ ישראליות, והיו אף שאמרו דומיננטי מדי. חברות תרופות אחרות בקושי פעלות אז בארץ, ונשמעו טענות שהן נמנעות מכך משום המרכזיות של טבע באקוסיסטם. טבע מצדה, שמחלקת החדשנות שלה נוהלה אז על ידי ד"ר אהרון שוורץ, הגדירה את ישראל באופן מפורש כיתרון התחרותי שלה. החברה, שגילתה "בטעות" את הקופקסון, תרופה שפותחה במכון וייצמן, קיוותה שתוכל לנצל את נוכחותה בישראל ואת הקשר הקרוב עם החברות הצעירות, עם המשקיעים ועם המוסדות האקדמיים כאן כדי למצוא באופן אופורטוניסטי פרויקטים נוספים כאלה. המטרה הייתה להגיע לצבר מוצרים רבי מכר.

התוכנית הזאת הביאה לטבע את התרופה לפרקינסון אזילקט, וגם הובילה להשקעה בחברות כמו מדיוונד, גמידה סל, אלקוברה, פוליהיל, ביוליין, קיורסל, כלל ביוטכנולוגיה ועוד. אלה חברות בתחומי פעילות שונים, אבל כולן ישראליות.

כאשר ד"ר ג'רמי לוין מונה למנכ"ל טבע, ב-2012, הוא סיים את הפרויקטים המשותפים עם רוב החברות האלה, במסגרת תוכניתו למקד את מחלקת החדשנות של טבע במספר קטן של תחומים. לוין מינה את ד"ר מייקל היידן לראש תחום החדשנות, ובתקופתו אמנם הושקעו משאבים בשוק המקומי, אך לא הגיעו מוצרים מהשוק הישראלי לצנרת הפיתוח של החברה. כעת המצב עשוי להשתנות, אומר ל"גלובס" ד"ר דיוויד וילסון, סמנכ"ל בחטיבת המו"פ הגלובלית וראש תחום גילוי תרופות בטבע.

"גם אחרי הקיצוצים, טבע אינה רק חברה גנרית. יש לה גם פן אינובטיבי", אומר וילסון. "אנחנו יודעים היום שרוב התרופות החדשות מגיעות מהאקדמיה, ויש דרכים חדשות לזהות תרופות שיש להן פוטנציאל להצליח, ודרכים חדשות ומוצלחות לבחון אותן. לכן אנחנו רוצים שחלק מהמאמצים שלנו יופנו גם לתרופות חדשות מאוד, שאין להן עדיין הוכחה קלינית. אנחנו מחלקים את המאמץ שלנו בין מוצרים מבוססים, לבין מוצרים חדשים ממש".

"אחריות מסוימת לתעשייה בישראל"

האם יש לכם יחס מיוחד לתרופות המפותחות בישראל, כפי שהיה בתקופה שבה ד"ר אהרון שוורץ ניהל את תחום החדשנות? 

"אנחנו מחפשים תרופות בכל העולם, אבל לפני שנה החלטנו לבצע תהליך מסודר של חיפוש בישראל, כי יש לנו מוניטין בארץ ויש לנו אחריות מסוימת לתעשייה בישראל, כחברה ישראלית. מעבר לכך, יש דמיון בין הנכסים שהחברות בישראל יודעות לספק לבין מה שאנחנו מחפשים.

"אני היום ממוקם בקליפורניה, ולא נמצא בקשר קבוע עם קהילת הסטארט-אפים ועם האקדמיה בישראל, ולכן היה לנו חשוב להגיע ולפעול בארץ. מהרגע שהגעתי לישראל, התרשמתי מהמדע, ובעיקר צפיפות אוכלוסיית המדענים מאוד מרשימה. ב-6-7 מוסדות יש כל כך הרבה חוקרים טובים".

מי שאחראית על המשימה מטעם טבע, שיושבת באופן קבוע בישראל, היא דנה בראון, מנהלת קשרי אקדמיה בטבע. וילסון מבקר בישראל בכל כמה חודשים, ורוב הביקור מוקדש לפגישות עם חוקרים באקדמיה.

תהליך החיפוש של טבע אחר פרויקטים בישראל הוא מובנה ומעניין. לדברי וילסון, החברה השתמשה באלגוריתם בינה מלאכותית כדי לחפש בכל הספרות המחקרית ובמאגרי המידע על תעשיית מדעי החיים בישראל, כדי "לוודא שראינו הכול ושכל הפרויקטים מקוטלגים אצלנו". כך מופו 400 מעבדות אקדמיות בישראל, ונערכו פגישות עם 70 מהן. עדיין לא נוצר קשר עסקי, אך כמה פרויקטים נמצאים על הכוונת.

ד"ר דיוויד וילסון/  צילום: איל יצהר
 ד"ר דיוויד וילסון/ צילום: איל יצהר

באילו תחומים במדעי החיים אתם מתמקדים כיום?

"אנחנו עדיין ממוקדים בנוירולוגיה, מחלות נשימה וסרטן, ובתוך תחום הסרטן הדגש הוא על אימונולוגיה. בחטיבת החדשנות החלטנו למקד את המאמץ בתרופות ביולוגיות (תרופות מבוססות חלבונים המופקות לרוב בתוך תאים חיים - ג"ו), אף שיש גם מדע טוב בישראל בתחום התרופות הסינתטיות (תרופות המבוססות על מולקולות המופקות באמצעות סינתזה כימית - ג"ו). הרציונל של זה הוא שטבע אינה חברה גדולה מאוד, ולכן התמחות יכולה לעזור לנו. בעבר היו לנו יכולות פיתוח בשני התחומים, היו צוותים מלאים בשניהם, אבל במסגרת הקיצוצים הרוחביים שנערכו בחברה, נאלצנו לוותר על אחד מהם. תחום המולקולות הביולוגיות הוא הצומח יותר. יש לנו גם פיתוח בתחום הביוסימילר (גנריקה של תרופות ביולוגיות - ג"ו), ואמנם מדובר בפיתוח מסוג קצת אחר, אך יש בין הצוותים סינרגיות מסוימות".

גם השיווק של המוצרים האלה דומה?

"בדרך כלל שיווק של גנריקה הוא מאוד שונה משיווק של תרופה חדשה, משום שמי שמביא את התרופה לשוק ראשון הוא זה שעושה את רוב הפעילות של חינוך השוק. גנריקה היא יותר משחק של מחיר. עם זאת, בביוסימילרס אנחנו חושבים שהמצב יהיה אחר. המוצרים אף פעם לא זהים לגמרי, לכן גם קוראים להם ביוסימילרס, וכן אחד מהם ידרוש כנראה שיווק בעצמו. אז כן, יהיו סינרגיות מסוימות גם בשיווק".

טבע מסוגלת היום לקחת את המוצרים הללו קדימה, בהתחשב בהיקף ההשקעה שדרוש למוצר אינובטיבי?

"בתוך תחומי המיקוד שלנו אנחנו פתוחים להשקעות גדולות יחסית. אנחנו לא ממוקדים רק בתרופות רבות-מכר שעלות הפיתוח שלהן יקרה מאוד, אבל גם לא מגבילים את עצמנו למחלות נדירות מאוד. אנחנו כן פתוחים לניסויים גדולים יחסית, אך לא בתחומים כמו לב וסוכרת, שבהן ההשקעה להבאת תרופות לשוק היא עצומה".

כמה התקשרויות אתם צופים שיהיו לכם בשוק הישראלי?

"אנחנו חושבים שנאתר כעשרה מוצרים שייכנסו לצנרת הפיתוח שלנו במקביל, כולם חדשניים וייחודיים, ומתוכם נמשיך עם מה שיצליח. המטרה היא להביא מתוך העשרה כ-2-4 תרופות לניסויים קליניים מתקדמים. במצב האידיאלי, נבזר את הסיכון בין התחומים, אבל בפועל נבחר את המוצרים הטובים ביותר בין אלה שיגיעו אלינו, גם אם כולם יהיו באותו תחום".

"מחפשים מוצרים מסוכנים ומעניינים"

שיתוף-הפעולה של טבע עם האקדמיה הישראלית מתבטא, לדברי וילסון, במימון מחקר ובמתן מענקים, גם במסגרת תוכניות של רשות החדשנות לשיתוף-פעולה בין האקדמיה לתעשייה. "המטרה שלנו בבניית הסכם שיתוף-הפעולה היא קודם כול שכל צד יבין בדיוק מה השני יכול להביא לשולחן ומה הציפיות שלו, ואחר כך לבחור מטרה שתלהיב את כולנו ותשמור על החופש של כולנו", אומר וילסון.

בראון: "הדבר הייחודי בשיתופי-הפעולה האלה הוא שחלק מהעבודה, שלרוב נעשית על ידי צוות המחקר, תיעשה כעת על ידי הצוות שלנו. אנחנו מציעים גם תוכנית לסטודנטים למדעי החיים ולרפואה בשלב הדוקטורט והפוסט דוקטורט, שכוללת מנטורינג וסטאז', ומאפשרת להם לחשוב על קריירה בתחום פיתוח התרופות".

דנה בראון:/  צילום: טבע
 דנה בראון:/ צילום: טבע

בעבר, אנשי טבע הודו בפנינו בכנות רבה שהמוניטין של החברה כשותפה נשחק בקרב הסטארט-אפים והאקדמיה בישראל, בעקבות ביטול פרויקטים אחרי חילופי הנהלה. מהו להרגשתכם המוניטין של החברה כיום?

וילסון: "טוב מאוד. האקדמאים מתאמצים למצוא פרויקטים לעשות איתנו, וכך גם חברות המסחור של האוניברסיטאות, שיש להן גישות פרקטיות וחיוביות מאוד לגבי שיתופי-פעולה. אני מודה שדאגתי מהמפגש, לאור מה שאמרת, אבל התרשמתי שדאגתי לחינם. האקדמיה אוהבת את הרעיון של עבודה עם ישראלים, ובכל זאת מעדיפה את טבע על סטארט-אפ, כי הסטארט-אפים לפעמים נתקעים בלי מימון".

בראון: "היום הטיפול שלנו בשותפויות הוא יסודי מאוד, ולא נופלים לנו דברים בין הכיסאות".

תוכלו לתת דוגמאות לשותפויות שכבר הקמתם?

בראון: "אנחנו מממנים פיתוח של תרופה אימונותרפית לסרטן עם חוקר במכון ויצמן ומקווים לקדם לשלב הניסויים כמה מולקולות שלו. בנינו סביבו קונסורציום של חוקרים: אחד מביא יכולות הדמיה, אחר יכולות של ביולוגיה חישובית, ואחר את היכולת לבחון את השפעת התרופה בתאים בודדים. צוות הפיתוח של טבע נתניה יהיה אחראי לעבודה איתו.

"בתל אביב, הענקנו שלושה מענקים ואנחנו מתכננים לתת עוד שלושה, בתחומים של אימונותרפיה ונוירולוגיה".

בתקופתו של ד"ר ג'רמי לוין כמנכ"ל וד"ר מייקל היידן כמנהל תחום החדשנות בחברה, הוקמה תוכנית מיוחדת לתמיכה בתחום המחקר הנוירולוגי בארץ. מה היו תוצאותיה?

וילסון: "התוכנית פעלה בשנים 2013-2016, והייתה תוכנית עתירת תקציב למימון רחב של 200 פרויקטים בנוירולוגיה, כמעט כל פרויקט בארץ קיבל מימון. הגישה הייתה לתמוך באופן כללי באקוסיסטם הזה, כדי שבהמשך יתפתחו כאן יכולות שניתן יהיה להרוויח מהן. הם איתרו בזכות הפרויקט הזה טאלנטים, אבל לא רכשו דרכו פרויקטים חדשים או מולקולות חדשות. אנחנו הרבה יותר ממוקדים והכוונה שלנו היא ממש לפתח תרופות. כמו כן, בגלל המיקוד שלנו בתרופות ביולוגיות, מספר הצוותים שאנחנו רוצים להיות בקשר איתם הוא נמוך יותר".

מה "יקנה" אתכם בעבודה עם צוות?

"אנחנו מחפשים מוצרים מסוכנים ומעניינים, רעיונות יצירתיים אבל לא מופרכים, צוות בעל חשיבה יזמית אבל שמוכן לעבודה משותפת, עם ביקורת הדדית". 

צרו איתנו קשר *5988