באוצר מזהירים מפני פגיעה חסרת תקדים בשירותים לאזרחים אם לא תוקם ממשלה בעקבות הבחירות, והמדינה תמשיך להתנהל לפי תקציב המשכי עד סוף 2020. לדברי גורמים באוצר, "הצורך לעמוד בחוק היסוד של ניהול תקציב המדינה, מחייב אותנו לפגוע בשירותים שאף אחד לא חשב שייפגעו אי-פעם. קיצוץ 20 מיליארד שקל בלי יכולת לשנות סדרי עדיפויות יגרור פגיעה מאוד קשה בשירותים לאזרח. יהיה פה מצב מאוד מאוד קשה".
שנת 2020 צפויה להסתיים בגירעון של 3.9%, אך בהמשך, בשנת 2021, הממשלה תצטרך לסגור פער של כ-30 מיליארד שקל כדי להתמודד עם גירעון שצפוי לעמוד על 4.2%, כך עולה מתחזיות האוצר לשנים 2021-2023 שיוצגו לממשלה בישיבתה הקרובה ביום ראשון. באוצר הדגישו כי המספרים אינם מביאים בחשבון תוספות תקציב לנכים, לביטחון ולהסכמים קואליציוניים שייחתמו
במסגרת הקמת ממשלה חדשה ועוד שורה של תוכניות בהיקף כספי כולל שמוערך באוצר בכ-10 מיליארד שקל נוספים. בנוסף מזהירים באוצר כי במקרה שתקציב המדינה לא יאושר ב-2020, והמשק ייכנס כתוצאה מכך להאטה, צפויה פגיעה של עד כ-5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה. יחד עם זאת, באוצר הדגישו כי "מדובר בתרחיש קיצוני ולא סביר".
תחזיות האוצר שיוצגו לממשלה מבוססות על תרחיש אופטימי יותר, שבו יאושר תקציב מדינה חדש לא יאוחר מחודש נובמבר. תחזית הצמיחה של האוצר ל-2020 עומדת על 3%. התחזית לשיעור האבטלה עומדת על 3.7%. על-פי התחזית, קצב הצמיחה בשנים 2020-2023 יישאר מעל 3% בהובלת יצוא שירותי ההייטק והצריכה הפרטית.
באוצר מעריכים שתחילת יצוא הגז מלוויתן לירדן ולמצרים צפויה לספק רוח גבית לצמיחה בשנים הקרובות. באוצר מעריכים כי יצוא הגז יעמוד בשנה הקרובה על 6.5 מיליארד מ"ק (BCM), מה שיוסיף 0.3 נקודות אחוז לצמיחה של המשק ב-2020. לעומת זאת, בתחום התעסוקה מתחוללת תופעה מדאיגה: מרבית המשרות שנוספו למשק הן מהסקטור הציבורי ולא מהסקטור הפרטי וגם עליית השכר מתרכזת במגזר הציבורי. בתחום הכנסות המדינה ממסים מורגשת לאחרונה התאוששות.
באוצר אומרים כי הצמיחה למרות שהיא מתמתנת היא בסך-הכול יפה וסיימנו את 2019 בצמיחה של 3.3%, שזה גבוה יותר מקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק שעומד לטווח ארוך על 3%. ההתמתנות בצמיחה מגיעה בעיקר מהאטה בצריכה הפרטית ובהשקעות ומנגד ממשיך קטר יצוא ההייטק למשוך את המשק בצמיחה של 9% בקצב שנתי. הירידה המדאיגה בהשקעות בציוד ובמכונות שנרשמה בסוף 2019 מוסברת בפעילות של חברה גדולה שיש לה חשיבות אסטרטגית למשק.
הכנסות המדינה ב-2019 עמדו על 347.6 מיליארד שקל מתוכם 317.4 מיליארד שקל הכנסות מגביית מסים. הכנסות המדינה ל-2020 יעמדו על 361.3 מיליארד שקל, על-פי תרחיש שמניח שתקציב מדינה חדש יאושר בכנסת בסוף אוקטובר. התחזית עודכנה למטה בכמיליארד שקל בעיקר עקב קצב האינפלציה הנמוך מהתחזיות. גם בשנים 2021-2023 צפוי ירידה שנתית של כ-2 מיליארד שקל כתוצאה מהתמתנות בקצב האינפלציה.
באשר לבעיית החריגה בגירעון התקציבי אמרו באוצר כי הגירעון בשנת 2019 שעמד על 3.7% היה חריג וסטה ב-0.8 נקודות אחוז מהמסגרת שתקצבנו. עם זאת, יחס החוב צפוי לרדת ב-2019. נכון היה לנו המון מזל כי מחירי התוצר היו גבוהים (בגלל העלייה בשכר ע"ב) והיה תיסוף בשקל ועדיין עדיף משק שיחס החוב תוצר שבו יורד ולא עולה".
על-פי החוק, האוצר מחויב לעדכן את הממשלה בינואר העדכון מתייחס לשנים 2021-2023 ותרחישים לגבי שנת 2020. בכירים באוצר הבהירו כי את הפתרונות לבעיות האוצר מתכוון להציג לממשלה החדשה.
תקציב 2020 הזמני יעמוד על 400 מיליארד שקל, כ-17 מיליארד שקל פחות מהסכום הדרוש לאוצר על-מנת לעמוד בכל המחויבויות שהמדינה לקחה על עצמה. "המשמעות הטובה היחידה של זה היא הפחתת הגירעון אבל מצד שני יש לזה משמעויות קריטיות על השירותים שאנחנו נותנים ביראות חינוך רווחה וביטחון ואנחנו כבר רואים את זה בבקשות שמגיעות למשרד בימים האחרונים. מצד שני צריך להבין שגם הוצאה של 420 מיליארד שקל לא הייתה יכולה להתקיים כי זה אומר גירעון של 4%".
באוצר מעריכים כי אם בסופו של דבר תוקם ממשלה בעקבות הבחירות הקרובות ותקציב מדינה חדש יאושר בממשלה בסביבות חודש יולי - הוא צפוי לעמוד על כ-410-412 מיליארד שקל. "סביר להניח שיהיו דברים שאפשר יהיה לתקן בדיעבד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
