דעה: תוכניות עצמאיות להכשרת אקדמאים היא ההזדמנות לעשור הבא הסטארט-אפ ניישן

חברות שיש להן את המשאבים לפיתוח תוכניות ייעודיות ויסכימו לקלוט עובדים במשרות התחלתיות, דווקא יזכו לאמון גדול יותר • דעה

גיוס אקדמאים להייטק / צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב;
גיוס אקדמאים להייטק / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב;

לאחרונה דיווחה התקשורת על התוכנית החדשה של רשות החדשנות לפתרון בעיית ההכשרה של אקדמאים צעירים לדריסת רגל ראשונה בעולם ההייטק. ידוע שסטארט-אפים רבים מדווחים על מחסור משמעותי בכוח אדם איכותי שעלותו הולכת ומאמירה, מאידך, החברות לא מוכנות לקלוט אקדמאים צעירים מתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים למשרות התחלתיות. עוד נטען בהצעה של רשות החדשנות כי מצב שילוב האקדמאים הטריים כה קשה, עד כי המדען הראשי החליט לתגמל כספית בכ-50 אלף שקל לעובד את החברות שיסכימו להכשיר עובדים כאלה. אין ספק שתמריצים ממשלתיים הם חשובים, אך גדולים ככל שיהיו, שינוי המגמה הכללית תלוי רק בסטארט-אפים ובהבנה שללא עובדים ללא ניסיון, לא יהיה עתיד לתעשייה כולה.

כיום, חלק גדול של חברות ישראליות הן צעירות וצומחות מאוד, ועובדה זו מאלצת אותן להפנות את מרבית המשאבים לפיתוח והשבחת המוצרים, כשהתחרות ולוחות הזמנים המאתגרים נושפים בעורפם. המצב הזה מקשה עליהן להכשיר ולקלוט עובדים עם פוטנציאל רב אך ללא ניסיון. עם זאת, מי שרוצים לבנות חברות גדולות לטווח ארוך, לא יכולים להזניח לחלוטין את אפיק קליטת עובדים אלה. מאחר והחלק הארי של גיוסי העובדים בישראל מגיע מסטארט-אפים צעירים, הם זקוקים לידיים עובדות ומאידך מתקשים להשקיע בהכשרות.

אין ספק, נפתח פער גדול בין ההכשרות באקדמיה לדרישות הידע והמקצועיות בפועל של עולם הטכנולוגיה. התרחבות הפער הזה גם מגדילה את גיוס המשאבים הנדרש בהכשרת עובד עם כישורים רבים, אך ללא ניסיון. יש לכך גם משמעות כלכלית, השינויים בעולם הטכנולוגי וההכשרות הנדרשות הביאו לכך שהזמן והעלות של הכשרת עובדים עולים בהתמדה ויוצרים אתגר גדול לחברות שבוחרות בכך.

הכשרת עובדים והשקעה בהם היא נושא מאתגר מאוד. בעידן של תחרותיות על עובדים ומשרות ובהיעדר קביעות, חברות מתלבטות אם נכון להשקיע בהכשרה מקיפה של עובד בשנים שתפוקתו תהיה נמוכה ושכרו יהיה גבוה באופן יחסי. מאידך, הכשרת עובדים גם מפחיתה את תפוקתם של העובדים המוכשרים ביותר והעלות לחברה גבוהה עוד יותר.

חברות שיש להן את המשאבים לכך ויסכימו לקלוט עובדים במשרות התחלתיות, דווקא יזכו לאמון גדול יותר. שהרי עובדים שהתנסו בקבלה למספר מקומות עבודה ונדחו יעריכו לאין שיעור את מי שנתן להם את ההזדמנות הראשונה ולא בהכרח ימהרו לעזוב ברגע שיקבלו הצעת שכר גבוהה יותר.

הסוגייה הזו עולה לא פעם גם במסדרונות שלנו בתור חברה טכנולוגית. על מנת לטפל בה באופן המיטבי הרמנו את הכפפה ופיתחנו מסלול הכשרה לאקדמאים שתכליתו להתמקד נטו בכישורים ופוטנציאל וגם ליהנות מהיתרון של עובדים שלא התקבעו בהם שיטות עבודה מארגונים קיימים, שלעתים הן לא רלוונטיות כלל. מסלולי הכשרה כאלה הם אמנם אינטנסיביים וארוכים, אבל מייצרים יתרון לחברה בכך שההכשרות בארגון מתאימות את התכנים ליכולות של המועמד ובכך מסייעות גם לו לצעוד במסלול המתאים יותר עבורו ולחברה בה הוא עובד. הכשרה כזאת ממקסמת את הפוטנציאל עבור כל הצדדים ותומכת באקוסיסטם וכמובן בכלכלה הישראלית. 

הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של Adcore, סטארט-אפ ישראלי שפיתח טכנולוגיות למידת מכונה בעולם הפרסום הדיגיטלי