האייקון האדריכלי החשוב של שכונת גילה ייהרס לטובת פרויקט התחדשות עירונית

מרכז הקליטה בשכונת גילה, אייקון אדריכלי אוונגרדי שתוכנן ע"י האדריכלים אריה ואלדר שרון, ייהרס לטובת 1,032 יח"ד בשבעה מגדלים בגובה 25-30 קומות ושמונה מבנים בגובה 8-12 קומות

מתחם המרכז הקהילתי בשכונת גילה בירושלים / הדמיה: איי אל וויופוינט
מתחם המרכז הקהילתי בשכונת גילה בירושלים / הדמיה: איי אל וויופוינט

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים אישרה בשבוע שעבר להמליץ להפקיד תוכנית שהגישה חברת עמידר החדשה, המתייחסת למתחם מרכז הקליטה בשכונת גילה בירושלים. במסגרת התוכנית מוצע פרויקט התחדשות עירונית נרחב במתחם, ששטחו 100 דונם וכולל בהווה 287 יחידות דיור. לאורך השנים התפרסמה ביקורת רבה על התכנון האדריכלי, איכות הבנייה והתחזוקה של הקומפלקס האייקוני, שכונה בידי יושביו "הארלם".

התוכנית החדשה, שתוכננה ע"י אוקא אדריכלים (אורית גלעדי וילנברג וקרן ידווב), מציעה הריסה של המבנים הישנים ובניית 1,032 יחידות דיור בשבעה מגדלים בגובה 25-30 קומות ושמונה מבנים בגובה 8-12 קומות. בנוסף, ייבנו מבני ציבור הכוללים גני ילדים, בכנ"ס ומרכז מסחרי.

מבנה מרכז הקליטה בגילה תוכנן באמצע שנות ה-70 ע"י האדריכלים אריה ואלדר שרון (ב"ח איכילוב, בנק ישראל, בה"ס לרפואה באונ' ת"א, ב"ח וולפסון) כגוש בניינים המורכב ממבנים מדורגים בני ארבע קומות שניבנו מאלמנטים טרומיים של בטון מתועש. כבר עם הקמתו הוא הפך לאחד מהאייקונים האדריכליים היותר מוכרים של שנות ה-70 בירושלים. היסטוריון האדריכלות דוד קרויאנקר כינה אותו, לא בלי ביקורת, "אוונגרד", ומיכאל יעקובסון "קסבה עם מדרגות חיצוניות".

מתחם המרכז הקהילתי בשכונת גילה בירושלים / הדמיה: איי אל וויופוינט
 מתחם המרכז הקהילתי בשכונת גילה בירושלים / הדמיה: איי אל וויופוינט

כך או כך, האקספרימנט האדריכלי יצר אמנם רושם ויזואלי, אך אף אחד לא רצה לגור במקום, ולכן, בשנת 1980, הסב משרד השיכון את המבנה למרכז קליטה. מאוחר יותר הועברו מרבית הדירות לחברת עמידר.

יו"ר חברת עמידר, עו"ד קובי שלו אמסלם:"מתחם הקליטה הוותיק בשכונת גילה משווע להתחדשות, ואני מברך על כך שלאחר עבודה מאומצת, בפן התכנוני והחברתי, הנענו היום מהלך חשוב. התוכנית מציעה פתרונות דיור חדישים וראויים לדיירי הדיור הציבורי ולכלל תושבי המתחם ותביא לחיזוק השכונה גם בהיבט הקהילתי. שיתוף הפעולה עם כלל הגורמים מהווה מכפיל כח אשר ישמש את החברה גם בפעילותה בערים אחרות".

אדריכלית אפרת כהן בר מעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון , מתחה ביקורת על אישור התכנית. לדבריה, "חברת עמידר קדמת תכנית התחדשות עירונית כאחרונת היזמים, כאילו שאין חברה ציבורית המחוייבת כלפי דיירי הדיור הציבורי".

כהן בר הוסיפה "במקום לנצל כבר עכשיו את הדירות הקיימות ולשכן בהן זכאים ובמקום להבטיח כי בתכנית העתידית יהיו מספיק דירות המותאמות לתקן הדיור הציבורי, עמידר מתעלמת מכך במסמכי התכנית; ולמעשה, היחידים שיוצאים נשכרים מהפרויקט הם חברת עמידר עצמה והקיבוץ העירוני שמקבל מעמד רשמי על חטא גזל הדיור הציבורי".