להפסיק את אחיזת העיניים: הגיע הזמן להסדיר את פעילות IBC כראוי

ההצעה של משרד התקשורת לאפשר ל-IBC למכור חבילות אינטרנט מנוגדת למטרות הראשוניות של המיזם • יכול להיות שהסיכוי היחיד להצלחת המיזם הוא הפיכתו לחברת תקשורת, אך צריך להגביר את השקיפות סביב התנהלותו

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן והשר דוד אמסלם. / צילום: יוסי זמיר
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן והשר דוד אמסלם. / צילום: יוסי זמיר

אתמול (ב') התבשרנו כי חברת החשמל הפכה להיות משקיעה בחברת תקשורת. זה קרה אחרי שמשרד התקשורת הודיע שהוא מתכוון לתת למיזם IBC, שבו שותפה חח"י ב-30% (ביתר המניות מחזיקות סלקום ותש"י 35% כל אחת), היתר למכור חבילות אינטרנט ללקוחות בשוק הפרטי ובשוק העסקי על מנת לעזור לו לשווק אינטרנט. התוכנית השאפתנית הזו מציפה מספר בעיות במיזם הסיבים ובשינוי הקו המפתיע. 

1. השימוע בדבר ההיתר, שמאפשר למיזם למכור חבילות אינטרנט, התקבל בהפתעה מוחלטת. מי היה מאמין שמיזם שמלכתחילה נועד להיות "ספק של ספקים", כלומר לנצל את תשתיות התקשורת של חברת החשמל לטובת הגברת התחרות בשוק תשתיות התקשורת, יהפוך בעצמו לחברת תקשורת ובמקום לספק שירותי תשתית לספקים, יהפוך למתחרה ישיר בהם. 

המדינה, דרך חברת החשמל, בעצם הופכת לשחקן בשוק התקשורת. זאת בניגוד לרעיון המכונן של משרד התקשורת, בעת הקמת המיזם - לנצל את תשתיות חברת החשמל, שעליהם התקינה החברה סיבים אופטיים, לטובת הגברת התחרות בשוק תשתיות התקשורת. המטרה הייתה לאפשר לספקים, כמו פרטנר, סלקום ואקספון, למכור אינטרנט על גבי תשתיות אלו. גם דוח של חברת הייעוץ שלדור, שהמדינה הזמינה, המליץ על שורה של מגבלות וחובות, שהמדינה אישררה במסגרת החלטת ממשלה - כך, נקבע כי המיזם יחויב להיות ספק של ספקים ולא ימכור שירותים, בשל החשש שחח"י תפר את שיווי המשקל בשוק התקשורת. 

2. לא פחות חשוב הוא הרעיון של תוספת תשתית שלישית לתחרות, בנוסף לתשתיות של בזק והוט. המדינה החליטה החלטה נכונה, שיש לפתח תשתית שלישית לטובת עידוד התחרות. אך בפועל, במקום שהמיזם יפתח תשתיות עצמאיות על גבי עמודי חברת החשמל או שישתמש בתשתיות התת-קרקעיות של חח"י, היקף רחב מאוד של התשתיות הנפרסות היום הן דרך תשתיות בזק. כלומר, במבחן התוצאה, לא פותחה תשתית תקשורת שלישית בפריסה מספקת. זאת על אף שלמיזם הוזרמו 150 מיליון שקל מכספי משלם המסים. 

3. לפני שנה משרד התקשורת רצה להקל על IBC, משום שהבין שהמיזם לא ישרוד בלי שייכנס אליו משקיע. סלקום וקרן תש"י התעניינו, אך הציבו למשרד התקשורת תנאי - נכנסים רק אם מתקנים את הרישיון ובמקום פריסה אוניברסלית מקלים ומאפשרים פריסה של 40% בלבד. זו הקלה ששווה מיליארדים והמדינה נתנה אותה כי היא האמינה שבלעדיהם לא יהיה מיזם. והנה, ההקלה התקבלה, אך הדרישה שהמיזם יפרוס על גבי תשתיות חברת החשמל לא נענתה.

4. אלא שזה לא כל הסיפור. לפני כשבוע נחשף ב"גלובס", כי בעת הצגת תוכניות העבודה של המיזם לאנשי משרד התקשורת, התברר ש-IBC כולל בספירת המנויים שלה גם מנויים שהועברו אליו מסלקום לצורך חישוב הפריסה. חיבורים אלה לא נלקחו בחשבון בעת שמשרד התקשורת העניק ל-IBC את הרישיון המתוקן והמקל ולכן במשרד הופתעו לגלות שהמיזם עומד ביעדים ל-2022, אבן הדרך הראשונה, כבר בשלב מוקדם יחסית. אחד התנאים להקלה שקיבל המיזם היה עמידה ביעדי פריסה מדורגים, וכעת תוספת מנויים מסלקום משנה את התמונה. המשרד בוחן את הנושא מחדש. 

5. כשעוסקים באסדרה, חשוב לזכור את היסודות לאירועים. חלק מאנשי המשרד היו שם כשהמיזם הזה הוקם והיו עדים למטרה ולרעיון מאחריו. כעת, כשמנסים לנתב אותו לכיוון אחר, למה לא נשמע קולם? אי אפשר להתעלם מהעבר ולשנות בהינף יד את חוקי המשחק. רוצים להפך את המיזם לחברת תקשורת? תעשו זאת בדרך המלך ובצורה שקופה, מבלי להניח טלאי על טלאי. 

המיזם נמצא בצומת קריטי. בהיעדר ספקים, כגון פרטנר והוט, שירכשו ממנו שירותי תשתית, יהיה לו קשה מאוד לממש את ייעודו. לאפשר רק לסלקום לשווק את המיזם זה לא מספיק, וגם שוק ההון לא יביע את אמונו בפרויקט ללא ספקים נוספים שחוברים אליו. הדבר היחיד שנותר לעשות זה להסדיר את הפעילות שלו באופן ברור - ספק לספקים או עוד חברת תקשורת.