דעה: האם לנישואים אזרחיים יש עתיד?

ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שאינה מאפשרת לערוך בתחומה נישואים אזרחיים, ולכן אזרחים רבים אינם יכולים להינשא בה. עובדה זאת פוגעת בעיקרון השוויון בין אזרחי המדינה. מצב זה שולל מהם זכות בסיסית להתחתן בישראל, וגורם הוצאות מיותרות.

על אזרחים ישראלים שמתחתנים בחו"ל חלה החובה לשרת בצה"ל, לשלם מסים וכל יתר החובות החלות על אזרחי ישראל. למרות זאת, מדינת ישראל אינה רואה בזכותם להינשא עניין חשוב דיו כדי לעגן זכות זו בחוק. עד שיאשרו את החוק, על מדינת ישראל לפצות את אלה שנאלצים להתחתן בחו"ל.

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 1990 (התחלת העלייה ההמונית מברית-המועצות) נרשמו כ-270 זוגות ישראלים לנישואים בחו"ל, ואילו בשנת 2017 גדל מספרם יותר מפי 32 והגיע ל-8,849.

בקרב מתחתנים בחו"ל יש אלפי יהודים, בין היתר בגלל שכל אדם שנולד בחו"ל, או אם הוריו נישאו שלא על-ידי רב מוכר על-ידי רבנות ישראל, מחויב בתהליך בירור יהדות לפני נישואים. בין 2010-2017 נפתחו בישראל מדי שנה 4,000 עד 4,800 תיקים לבירור יהדות. לפי הנתונים של הנהלת בתי הדין הרבניים, שיעור בירורי היהדות שמסתיימים באישור היא רק כ-85% (כ-10% מסתיימים ללא החלטה).

לא כולם רוצים או יכולים לחכות זמן כה רב. ולנטינה וולדימיר, יהודים על-פי משרד הפנים, ביקשו להינשא במהירות, מפני שוולנטינה חלתה בסרטן. בבית הדין הרבני בבאר-שבע לא התרשמו. הם הודיעו לה כי כעולה מרוסיה, יהדותה מוטלת בספק, ועליה לחכות שלושה חודשים לבדיקת יהדות אצל מומחה בירושלים. רק אחרי שהעברתי את הסיפור לתקשורת, הסכימו ברבנות לזרז את התהליך, אבל זה היה מאוחר מדי. ולנטינה נפטרה 36 שעות לפני החתונה המתוכננת. 

מצב זה עומד בסתירה להכרזה על זכויות האדם של האו"ם, שאושרה גם על-ידי ממשלת ישראל, בה נקבע כי "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואים ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת..." (סעיף 16). חתימת הממשלה על ההכרזה מזכירה לי הבטחות שהפוליטיקאים נוהגים להפריח ערב הבחירות.

בכ"ט בנובמבר 1999 הגשתי בג"ץ עם שני זוגות פסולי חיתון בתביעה להורות לראש הממשלה ולשרי הפנים והמשפטים להסדיר נישואים אזרחים בחוק ישראלי; וכמו כן להחזיר לזוגות פסולי החיתום את הוצאותיהם הכספיות בגין "חתונתם הכפויה" בקפריסין, וגם לפצותם על השפלתם. בג"ץ דחה את התביעה בנימוק שזאת החלטה פוליטית, וצריך לפנות לפוליטיקאים.

מאז עברו 20 שנה, וכל הפוליטיקאים מאשימים בנושא את המפלגות החרדיות. קל להאשים את המיעוט החרדי בכפייה דתית. יותר קשה לקיים הבטחות שנתנו לרוב החילוני.

מדינת ישראל מנעה מקבוצה גדולה שמשרתת בצה"ל ומשלמת מסים להתחתן בישראל. כאשר המדינה פוגעת בזכותו הבסיסית של אזרח מבלי שהאזרח עשה מעשה שיצדיק את הפגיעה, חובתה של המדינה לפצות את האזרח על הפגיעה. זהו כלל מקובל והגיוני, השואב הן מעקרונות הצדק הטבעי והן מעיקרון נזיקין. 

הכותב הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים