דעה: לא נקדם את מעמד האישה עם אפליה מתקנת

מה שנשים זקוקות לו הוא העצמת תחושת המסוגלות שלהן. הדבר ניתן להשגה ע"י הקניית כלים וידע ולא ע"י אפליה מתקנת ובזבוז כספי ציבור

נשים בעמדות מפתח בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
נשים בעמדות מפתח בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק

במאמר מ-23 לינואר באתר "גלובס", כותבת יושבת-ראש שדולת הנשים, מיכל גרא-מרגליות, על הייצוג המועט של נשים בכנסת: "ייצוג נשים גבוה ואיכותי חשוב כדי שילדות ונערות יוכלו להסתכל על מוקדי קבלת החלטות ולראות שיש בהם נשים, ובכך לדמיין שם גם את עצמן ולשאוף לכך". בכך צודקת גרא-מרגליות. קשה לילדות לדמיין עצמן מגיעות ליעד כלשהו אם אותו יעד לא מומחש בפניהן, וטוב עושים נשים רבות שמבקשות לספר ולפרסם סיפורים של נשים הנשכחות או הושכחו מההיסטוריה. זאת אכן דרך מצוינת לעודד ולאתגר ילדות ונערות.

אבל מה הוא הפתרון שאותו מציעה גרא-מרגליות לבעיית מחסור הנשים בפוליטיקה? שריון נשים כמובן. ולא סתם שריון - גרא-מרגליות לא מסתפקת בקריאה והמלצה ליושבי-ראשי המפלגות לשריין נשים ברשימות של הפריימריז (שכרגע מתקיימות רק בליכוד), אלא דורשת התערבות חקיקתית: "מיד אחרי הבחירות, המפלגות צריכות לוודא שיש נשים מרכזיות בצוותי המשא-ומתן, ולשריין סעיף בהסכמים הקואליציוניים שיעגן בניית מנגנון לייצוג נשים ברשימות לכנסת".

גרא-מרגליות גם לא מסתפקת בדרישה לכפות על המפלגות שריון נשים, אלא גם טוענת כי עליהן לדרוש שבתפקידים ציבוריים שונים "יוצבו נשים, באופן שיפצה על הייצוג הנמוך בכנסת. בין היתר מדובר בתפקידי שירות, מנכ"ליות משרדים ותפקידי רגולציה בכירים". כלומר, לא די באפליה מתקנת בקרב הפוליטיקאים, צריך להרחיב אותה גם לכל הסקטור הציבורי. מעתה אין לבחור מנכ"ל משרד על-פי כישוריו אלא קודם כל לפי מינו.

שוב ושוב, דווקא מי שאמורות להוביל ולייצג את הנשים בישראל חוזרות על אותה טעות - דרישה לתיקון עיוות אחד בעיוות אחר. כפייה על מפלגות לאייש נשים ברשימות שלהן, גם אם הן לא המתאימות ביותר לתפקיד או מייצגות את רצון הבוחרים של אותה מפלגה, היא בקשה לאפליה מתקנת לכל דבר ועניין. מה שגרא-מרגליות מציעה לא רק שלא ישרת את המטרה ולא יעצים את תחושת המסוגלות של ילדות ונערות, אלא יסב נזק בלתי רגיל. זה ילמד אותן בעיקר דבר אחד - שהן כה חלשות, שהחברה החליטה להטות את מערכת החוקים ולפגוע בשוויון ובסיכויים של עמיתיהם הגברים, כי אחרת הן לא יצליחו.

אולי גרא-מרגליות תשמח לדעת שלאותן מפלגות שירצו לבחור בנשים לתפקידים ציבוריים בכירים, יעמוד מאגר מידע חדש שהושק בתחילת החודש על-ידי הרשות לקידום מעמד האישה, השייכת למשרד לשוויון מגדרי. הרשות פרסמה קול קורא לנשים להגיש מועמדות "במטרה לקדם ייצוג הולם ולהגדיל את שיעורן של נשים, בעלות כישורים רלוונטיים באיוש תפקידים של משרות בכירות, בוועדות ציבוריות". על פניו יש שיאמרו כי זאת יוזמה מבורכת, שכן היא תעזור לאתר נשים מומחיות ומקצועיות. אך עצם קיום המאגר מעלה שאלה אחרת - מדוע נשים לא ניגשות למכרזי איתור המועמדים? הרי הם מפורסמים לכולם באופן שווה.

ופה טמונה בעיניי הבעיה האמיתית וגם הפתרון: נשים נוטות להמעיט ביכולות שלהן, במיוחד בתחומים הנתפסים "גבריים" או שיש בהם רוב גברי. מדובר במצב קיים. אך בעוד שנראה כי חלק מהנשים רוצות לשנותו באפליה, אני מציעה לשנות את התפיסה העצמית שלנו הנשים על-ידי למידה ולקיחת אחריות אישית על גורלנו.

לכן הקמתי קבוצה בשם "הליברליות" - קבוצה המעודדת נשים לתקוף חזיתית את החשש מנושאים כלכלים ופיננסים: להעמיק בנושאים כמו פנסיה, ניהול תקציב, מדיניות והיסטוריה כלכלית, השקעות, שוק ההון ועוד. החדשות הטובות הן שזה עובד ומוכיח כי הפתרון הוא לא בבקשה לשנות עבורנו את המצב.

תשאירו את השינוי לנו. אנחנו כבר נדאג לו. 

הכותבת היא יזמית, מנהלת שיווק דיגיטלי ומקימת קהילת "הליברליות"