טיול: בגולן, בין מפלים לנרקיסים

החורף הוא עונה נפלאה בגולן, והשנה יותר מתמיד. הגשמים האחרונים, שהיו חזקים במיוחד, גרמו לכך שכל הנחלים זרמו בשצף שלא נראה שנים. חלק מהמאגרים מלאו עד תום כבר עכשיו, ואפשר רק לקוות שהברכה הזו תמשיך לרדת משמיים ולמלא את הכנרת האומללה.

גם אחו נוב, בדרום רמת הגולן, כבר מוצף כולו. אלפי הנרקיסים שבו נמצאים כעת בשיא הפריחה ומפיצים את ריחם הנעים. אומנם ישנו מסלול הליכה מעגלי באחו, אך כדאי לקחת בחשבון שחלקים ממנו בוציים מאוד. מומלץ להצטייד במגפיים או לפחות בנעליים להחלפה.

אתר נוסף שבו אפשר לראות נרקיסים לרוב הוא תל אנפה, קילוח בזלת שגלש אל תוך עמק החולה מהגולן והתקרש בדמות גבעה קטנה. בעבר ניצלו תושבי האזור את התוואי האסטרטגי של הגבעה, והקימו בראשה יישוב שהיווה תחנה בדרך העולה לדמשק. את שרידי היישוב, שבתקופה ההלניסטית כלל וילות מהודרות, אפשר לראות עד היום. אומנם התל מתרומם רק מעט מעל סביבתו, אך די בכך כדי לזכות את המעפיל לראשו בנופים נאים על החרמון המלבין, מורדות הגולן, עמק החולה ואצבע הגליל.

אין באתר שביל מסומן, אבל שבילים ברורים מובילים מרחבת החניה שבשוליו אל רומו. בראש התל צומחים כמה עצי אלה אטלנטית נאים. שמו הערבי של הגבעה הוא תל אל-אחדר, "התל הירוק", שמצדיק את עצמו מדי חורף, אולם באזור מכנים אותו "גבעת הנרקיסים". אכן, עיקר פרסומו של התל בריכוז הנרקיסים הגדול הפורח וגולש במדרונותיו מדי חודש ינואר. זו גם הסיבה שבגללה הוגדר התל כשמורת טבע זעירה של 20 דונם.

בשיא הפריחה האוויר ממש ספוג בניחוח הנרקיסים. כשיושבים כאן שעונים על סלע או גזע, משקיפים על להקת קורמורנים או עגורים חולפת ונושמים עמוק בהחלט מתמלאים עדנה נדירה ומבושמת. אבל גם בלי הנרקיסים, די בצעידה בין האלות האטלנטיות מכוסות החזזיות הצהובות כדי להתאהב.

ועכשיו הזמן גם ליהנות משפע המים בנחלים. זרימה מרשימה אפשר לראות בירדן ההררי וגם במפלי רמת הגולן. לא רחוק מאחו נוב זורם ערוצו של נחל אל על שלאורכו שני מפלים: "השחור" ו"הלבן" המקפלים בשמותיהם את תמצית ההיסטוריה הגיאולוגית של הרמה. המפל הלבן הוא התחתון מבין השניים, ומדלג מעל מדרגת סלע גירנית, שמקורה במשקע ימי. גבוה יותר מעליו נמצא המפל השחור, שזורם דרך שכבת הבזלת, תוצר ההתפרצויות הגעשיות, שכיסתה את סלעי המשקע הימיים.

כדאי לנסוע לאורך "ציר המפלים" - כביש 808 המקשר בין צומת המפלים לצומת משושים. הכביש חולף לאורך התוואי שבו הופכים הערוצים הזורמים מערבה, ל עבר השבר הסורי אפריקאי, ממסילים (מסילות רדודות שבהן המים זורמים בשיפוע מתון) לקניונים עמוקים שברומם מפלים. המוכר והנגיש ביותר הוא מפל עיט. לצד הכביש ישנו שילוט ברור שמוביל לחניה ובסמוך יש מרפסות תצפית. כמעט מסורת היא שבסופי שבוע חורפיים דרוזים בעלי תווי פנים ציוריים, כיפה לבנה ושפם עבות או שביס צחור מגיעים מהכפרים בצפון הרמה ומקימים דוכנים שבהם אפשר להתענג על תורמוס מבושל, סחלב חם, פיתות עם לבנה, תירס ועוד.

לצד ציר המפלים זורמים גם מפלי בזלת. ניתן לראותם מהכביש, אך ניתן גם לצעוד לעברם במסלול הליכה קצרצר. מפל רסיסים בנחל סער שבצפון הגולן, המפריד בין גוש החרמון הגירני לרמת הגולן הבזלתית.
כשניצבים במרפסת התצפית בזמן שנושבת רוח הנושאת לעבר הצופים את נתזי המים מבינים מדוע נקרא המפל "רסיסים". מבט למטה יגלה שמתחתיו מפל נוסף, קטן ממנו, אך שוצף לא פחות.

אפשר גם לצאת למסלול הליכה קצר: יורדים אל מוצא המפל, חולפים על פני הערוץ השוצף בגשר שנועד להולכי רגל, מטפסים על הגדה הנגדית ומגיעים אל הכביש שבו פונים ימינה, על גבי גשר למכוניות ושבים לנקודת ההתחלה. אורך המסלול כולו פחות מקילומטר ולאורכו נקודות תצפית שונות על הערוץ והזרימה. מפל שהצפייה בו מצריכה הליכה רבה יותר, בהלוך בירידה ובחזור בעלייה, הוא מפל נחל עורבים.

השביל הרגלי מתחיל מציר הנפט (משובש מעט) ולאורכו נופים יפים אל מול עמק החולה ואצבע הגליל. לחשוב שכל הגעש הזה זורם אל הכנרת, מעלה את מפלסה ומחייה אותה, וזה מסוג המחשבות האופטימיות שכמעט שכחנו שקיימות.