דעה: תוכנית השמירה על החופים גדולה על המדינה

אם המדינה תכריז בקול רם וצלול שיש מקרים שבהם היא תעדיף ערכי טבע על תוכניות מאושרות, עליה להביא בחשבון שבמקביל לפסילה היא תצטרך לפצות את היזמים בכסף – כפי שצפוי לקרות בחוף פלמחים

חוף פלמחים / צילום: איל יצהר
חוף פלמחים / צילום: איל יצהר

כיצד אירע שתוכנית משנות ה-70, שכוללת הקמת שורת מגדלים לאורך החוף ומצריכה הקמת שורה של שוברי גלים וייבוש ים, הצליחה לשרוד את חוק שמירת הסביבה החופים שחוקק ב-2004, ואת שרשרת תוכניות המתאר שהיו אמורות ליישם אותו? זו השאלה המרכזית שעולה נוכח פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, שהחזיר את תוכנית מגדלי חוף הכרמל לשולחן הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, לאחר שזו כבר פסלה אותה ואת התסקיר להשפעה על הסביבה שהתלווה לה.

לכאורה, אין מחלוקת בין מינהל התכנון למשרד לאיכות הסביבה על כך שהתוכנית רעה. כיום נראה שהיחידים שתומכים בה הם יזמיה, ובראשם יצחק תשובה, בעל השליטה בחברה היזמית.

אבל בחינת בית המשפט את התנהלותם של גופי התכנון מראה שהם דווקא שידרו מסרים חיוביים לחברה היזמית - בצורה של אישור תוכניות מתאר מתקדמות שקיבעו את התוכנית הישנה והמפגרת לכאורה, ובראשן תוכנית המתאר החופית הארצית, שאושרה ב-2007 ואף מאפשרת את ייבוש הים בסביבת המלונות.

במהלך המשפט התייחס בא כוח הוועדה המחוזית והמשרד לאיכות הסביבה, עו"ד עמית קורן, ואמר כי "שיקולי הסביבה הם אילוץ שגובר על שיקולים אחרים וזו תפיסה שהולכת ומתחדדת. בתחום הרגיש כל כך, של חוף הים, יש צורך בהלימה של התוכנית לשיקולי הסביבה. טובת הציבור היא מניעת פגיעה בסביבה הטבעית ללא הצדקה מספקת. כל מהלך של ייבוש ים הוא בהכרח פגיעה. חוק שמירת הסביבה החופית נועד לשמור את החוף ללא שינוי מעשה ידי אדם", אמר.

ואולם, אם המדינה תכריז בקול רם וצלול שיש מקרים שבהם היא תעדיף ערכי טבע על תוכניות מאושרות, עליה להביא בחשבון שבמקביל לפסילה היא תצטרך לפצות את היזמים בכסף - כפי שצפוי לקרות בחוף פלמחים. אבל בעוד ששם הפיצוי יהיה בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים, מגדלי חוף הכרמל היא אופרה כבדה בהרבה, ונראה שבעולם התכנון יש טעויות שמשמעותן הכלכלית כבדה על המדינה, שבאנלוגיה מעולם אחר ניתן לכנות אותן "Too big to fail".

אולי זה מסביר את התנהלות הוועדה המחוזית חיפה (ובעקבותיה גם של ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שפסלה אף היא את התסקיר), שגילו גישה פתלתלה, שלא זכתה לאהדת בית המשפט: מצד אחד הם ליוו את החברה במהלכי התכנון, ומצד שני פסלו קטגורית את התוכנית ואת התסקיר שהתלווה לה.

נציגי החברה טענו כי הגופים הממשלתיים תמכו ביוזמה של עיריית חיפה לערוך חילופי שטחים לשטח סמוך, מרוחק קצת יותר מקו החוף, וכי הפסילה הגורפת של התוכנית נעשתה בגלל זה, ולא משום שהתוכניות שלהם כאלה גרועות. הסברה נשמע הגיונית, ובית המשפט הטיל על עיריית חיפה להאיץ את הטיפול בנושא.

במינהל התכנון, מכל מקום, יצטרכו לעשות חשבון נפש לגבי התייחסותם בעבר לתוכנית מגדלי חוף הכרמל, ולהפיק לקחים לגבי תוכניות גדולות בעייתיות כאלה בעתיד.