דוח הוצאות השכר חושף פערי שכר משמעותיים במערכת הבריאות

דוח הוצאות השכר בשירות המדינה חושף גם את המספרים והפערים שמאחורי מערכת הבריאות. נתחיל מנתוני המאקרו: נכון לשנת 2018, שבה עוסק הדוח, השכר החציוני במערכת הבריאות עומד על 14,470 שקל, והשכר הממוצע הוא 18,534 שקל. במערכת מועסקים יותר מ-33 אלף עובדים.

אחת הנקודות המעניינות בדוח, היא שמספר המועסקים במערכת גדל בקצב מהיר יותר מאשר הגידול באוכלוסיית המדינה. משנת 2011 חל גידול של 23% במספר המשרות המאוישות במערכת הממשלתית, בעוד האוכלוסייה גדלה ב-14% בלבד. מספר הרופאים, אגב, זינק באותה תקופה ב-26%, ונכון ל-2018 הוא עומד על כמעט 4,600. הרופאים הם כמובן גם אלה שמרוויחים הכי הרבה במערכת הבריאות.

שכרו הממוצע של רופא במשרה מלאה עומד על 37 אלף שקל. עם זאת, רבים מבין הרופאים עובדים במערכת במשרה חלקית, שכן הם עובדים גם בתאגידי בריאות אחרים. השכר הממוצע בפועל למשרת רופא עומד על קצת יותר מ-33 אלף שקל.

תאגידי הבריאות הם נדבך משמעותי בהשתכרות עובדי מערכת הבריאות הממשלתית. תאגידי הבריאות, הנקראים גם קרנות המחקרים, פועלים בבתי החולים בשעות אחה"צ והערב. התאגידים משתמשים במשאבים של בית החולים כמו חדרי ניתוח, שבית החולים אינו יכול להשתמש בהם אחרי שעות העבודה, בגלל הסכמי השכר בשירות הציבורי. מרבית עובדי התאגידים מועסקים בבית החולים ומקבלים תלוש נפרד על העסקתם. חלק מהמועסקים בתאגיד עובדים גם בשעות הבוקר, שבהן התאגיד פועל לצד הפעילות השגרתית של בית החולים.

בכל התקשרות בין קופת החולים ובית החולים עבור קבלת טיפול רפואי למבוטח, בית החולים והתאגיד מחליטים האם הפרוצדורה הרפואית תתבצע בבית החולים בשעות הבוקר, או בתאגיד בשעות אחה"צ והערב. מגמה מובהקת בהקשר זה היא הסטה של פעולות רווחיות לתאגידים, המביאה להגדלת רווחיהם על חשבון רווח פוטנציאלי שיכול היה להתקבל בבתי החולים. רמות השכר המונהגות בתאגידים גבוהות משמעותית מרמות השכר בבתי החולים הממשלתיים, והתקנות אף מאפשרות לשלם שכר הגבוה עד פי ארבעה מהמשולם בבתי החולים. יתרה מכך, במקרים רבים רמות שכר אלה ניתנות ללא פיקוח. דוח השכר קובע כי יש להחיל את פיקוח הממונה על השכר על תאגידי הבריאות, בדומה ליתר הגופים הנתמכים והמתוקצבים. 

רק 47% מהמשרה בממוצע נעשית בבית החולים

כדי להבין את התרומה של התאגידים לשכר עובדי מערכת הבריאות, ניקח למשל את השכר הממוצע של רופאים שאינם סטאז'רים - 41,975 שקל, כאשר 10,790 שקל משכר זה הוא מתאגידי הבריאות. מרפאים בעיסוק מקבלים 3426 שקל מתוך שכר של 7682 שקל מתאגידי הבריאות. כלומר רק 47% מהמשרה בממוצע נעשית בבית החולים והשאר בתאגיד. רופאים שעובדים בתאגידים בלבד מרוויחים 20,156 שקל בממוצע, עבור עבודה בהיקף שעות מועט.

בנוסף, בקרב הרופאים קיימים פערי שכר משמעותיים מאוד. בדוח נכתב כי "הפער נובע הן מדרגת השכר הגבוהה של הרופאים הבכירים והן ממכסת שעות כוננות גדולה במיוחד שרופאים מנהלים מקבלים במסגרת תפקידם. כמו כן, ישנן תוספות שכר משמעותיות לרופאים המועסקים בפריפריה ולרופאים העוסקים בתחומי התמחות מסוימים". שכרו הממוצע של רופא בעשירון העליון עומד על יותר מ-77 אלף שקל לחודש, בעוד רופא בעשירון התחתון מרוויח בממוצע כ-16 אלף שקל. בקצה העליון של הסקלה נמצאים מנהלי בתי החולים וסגניהם, ובתחתית הרשימה נמצאים המתמחים.

במשרד האוצר מסבירים כי בין השנים 2008-2018 חלה עלייה תלולה בשכר הרופאים, ותולים זאת בהסכם השכר שנחתם בשנת 2011. הגידול המשמעותי ביותר חל בשכר הרופאים המומחים, שמהווים כרבע מכלל הרופאים במערכת הבריאות. לפי הדוח, שכרם של "המומחים הבכירים" עלה במונחים נומינליים ב- 82% בתוך עשור. שכר המתמחים, מציינים באוצר, עלה בכ-54% באותה התקופה.

סקטור נוסף שבו קיימים פערי שכר משמעותיים הוא הרוקחים. לפי מחברי הדוח, הסיבה לכך היא שמדובר במקצוע שנמצא במחסור משמעותי, ולכן עובדים מנוסים מתבקשים לבצע שעות נוספות רבות ומקבלים מכסות שעות כוננות גבוהות באופן יחסי. שכרו הממוצע של רוקח בעשירון העליון גבוה פי 6 מרוקח בעשירון התחתון, ועומד על קצת יותר מ-35 אלף שקל.

באשר להתפלגות המגדרית בשכר, מצא הדוח ששכרן של רופאות מהווה 87% משכר רופאים, אבל פערי השכר מצויים בכל המקצועות. הדוח מצא כי דירוגים בעלי שכר נמוך נוטים להיות מאוישים ברובם על ידי נשים. לעומת זאת, בדירוגים המתאפיינים בשכר גבוה הפער פחות בולט. שיעור ניכר מהפער מוסבר ברכיבי העבודה הנוספת, כך למשל באופן מובהק אצל רופאים ואחים, שם הנטייה לעבוד שעות נוספות מובהקת יותר אצל גברים. סיבה נוספת היא איוש משרות הניהול. רופאים בתפקידי ניהול מקבלים מכסה מוגדלת של כוננויות, אשר נמנות עם רכיבי העבודה הנוספת. רופאים גברים משתלבים באחוז גבוה יותר בתפקידי ניהול ביחס לנשים, ולכן מקבלים יותר תשלומים בגין מכסות כוננות. ההבדל בשיעור משרות הניהול בקרב רופאים בין גברים לנשים מסבירה 23% מהפער בשכר.

 העובדים תלויים בתאגידי הבריאות

במספרים:

היחס בין שכר העשירון העליון לבין שכר העשירון התחתון:

רוקחים - פי 6.1

רופאים - 4.7

הגידול במספר הרופאים בין השנים 2011-2018: 26%. בזמן זה האוכלוסייה גדלה ב-14% בלבד.