בתום עימות סוער בממשלה בין השרים גלעד ארדן, יריב לוין ואמיר אוחנה לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אישרה הממשלה את הצעתו של שר המשפטים אוחנה להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) והגוף המפקח עליה, הפרקליטות.
היועמ"ש מתנגד באופן נחרץ להקמת הוועדה. לדברי מנדלבליט, יש מניעה משפטית להקמת הוועדה ערב הבחירות לכנסת, מתוך חשש שההחלטה עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות. טעם נוסף להתנגדות היועמ"ש להקמת הוועדה הוא שיש חשש שהקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין מח"ש תכבול את שיקול-הדעת של הממשלה הבאה. "עצם הקמת הוועדה בנסיבות העניין תשפיע הלכה למעשה על הממשלה הבאה ותציב אותה בפני עובדה מוגמרת בכל הנוגע לעצם קיומה של הוועדה והתוצרים של עבודתה", כתב היועמ"ש.
הדיון עלה לטונים גבוהים, כאשר בין השרים היו שהאשימו כי פרטי החקירה בתיק סלומון טקה ז"ל הודלפו מסביבתו של מנדלבליט. השר ארדן טען כי היועץ המשפטי וצוותו מסרסים את עבודת הממשלה, וכי הם מתנגדים להצעה רק כי מח"ש היא גוף הנתון למרות הפרקליטות, ולא בגלל שמדובר בממשלת מעבר. אחד מהשרים האחרים אמר כי מדיניותו של מנדלבליט כעת היא למנוע הכול, ולא משנה מה ההשלכות. היועץ המשפטי זעם, ולפי גרסה אחת דפק על השולחן ודרש לעצור את הדיון.
לאחר דין ודברים קצר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש כי הרוחות יירגעו, והמשיך את הדיון. ההצעה אושרה, ובראשות הוועדה יעמוד שופט בית משפט השלום בדימוס הרן פיינשטיין, ועימו בוועדה פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו.
לוועדה ניתנו סמכויות של ועדת חקירה, והיא אמורה לבדוק את התנהלות מח"ש, הליכי הטיפול בתלונות, מנגנוני בקרה ופיקוח וכן הגוף המפקח - הפרקליטות. לאחר האישור בממשלה עשויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ נגד ההחלטה להקים את הוועדה. לפי ההערכה, אם אכן יוגשו עתירות, בג"ץ עשוי להתערב ולפסול אותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
