צה"ל | דעה

דעה: תרבות השקר בצה"ל מכה שורשים

נציב קבילות החיילים לשעבר, שהכין דוח על מוכנות צה"ל למלחמה, מתאר את הפערים באמירות של קצינים בכירים בצבא • בעוד שבעת כתיבת הדוח הציגו בפניו תמונה עגומה, כשנשאלו מאוחר בוועדת חוץ וביטחון העדיפו לצייר תמונה כמעט מושלמת, בין היתר כדי שלא לפגוע בקידומם

צה"ל בפעילות מבצעית בגבול רצועת עזה. / צילום: AP Photo Ariel Schalit
צה"ל בפעילות מבצעית בגבול רצועת עזה. / צילום: AP Photo Ariel Schalit

מאמרי ב"גלובס, "תָרַ"ש גדעון דִרדרה את זרוע היבשה לשפל חמור" (27.1.20) גרר אלפי תגובות בהן שניסו לערער על מִמצאי הדוח שהכנתי על מוכנות צה"ל למלחמה.

כבר הורגלתי לים התגובות אחרי הדוח הקודם שהוצאתי, בעיקר מהפיקוד הבכיר בצה"ל, האחראי למחדל. רוב המגיבים הפעם היו אנשים ללא ידע ממשי לקורה בצה"ל, והתבססו על מקורבים ואחרים, שרוצים לשמור על דימוי צבאנו, במקום לתקן כשלים.

זה הרע שבמצב, כי מדובר באותו דפוס פעולה של זריית חול בעיניים. לשמחתי, המפקדים הבכירים בצבא שהבינו את גודל השעה, וחשיבות המהות. "דוח בריק" מונח על שולחן הרמטכ"ל וסגנו, שפועלים-מתאמצים לתקן את הכשלים החמורים.

מדובר במִיפנה חשוב בתפיסה ובגישה: במקום התעלמות מביקורת וזריית חול בעיני הציבור, הפיקוד מבין שבלי חדירה לעומק ותיקונים, אין לצבא היבשה תקומה מהידרדרותו החמורה.

אין לי דבר אישי נגד הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט. ניסיונות מקורבים להציג את יחסינו כ"עכורים", נועדו רק להציג את ביקורתי החמורה, שמגובה בביקורות מבקרי הצבא ומשרד הביטחון, כביקורת לא-רלוונטית ואישית.

הדבר היחיד שחשוב בעיניי הוא ביטחון המדינה ואזרחיה! הבעיות הקשות שחשפתי בצבא היבשה מגובות בתחקירים ובבדיקות שביצעתי, ובביקורות של מבקרי המערכת, שקבעו שהצבא אינו מוכן-ערוך למלחמה קריטית. מאות מסמכים שקראתי, שיחותיי עם עשרות-אלפי מפקדים וחיילים, ביקוריי ב-1,600 יחידות, במשך עשור, יעידו על אמינותי ועל היכרותי הרחבה את השטח.

קראתי את ביקורות מבקר הצבא בתחומי האימונים, כוח-אדם, אמצעי הלחימה ומחסני החירום, שפורסמו ב-ynet בדוח המסווג כ"סודי" על אוגדה 319, ונדהמתי שהפיקוד הבכיר לא התייחס אליהן ברצינות, ולא כינס דיון רציני לתיקון המצב. הביקורות, על ליקויים חמורים במוכנות צבא היבשה למלחמה, הן "מתונות" לעומת ביקורות מבקר מערכת הביטחון הכפוף לשר הביטחון.

הן מלמדות שהידרדרות צבא היבשה בשנים האחרונות היא חמורה, כמעט בלתי-הפיכה ובת תיקון. לו הייתה קמה ועדת חקירה לפני המלחמה העתידית, כדרישתי בעת הוצאת הדוח שלי, ברור שהמסקנות היו קשות מאוד. גם ביקורות מבקר מערכת הביטחון, לא גרמו לצבא לפעול בתקופת "תָרַ"ש גדעון".

מה שהצגתי בדוח הן עובדות ברורות, וחבל שהמגיבים, שטועים, לא יכולים לקרוא את הביקורות החמורות של מבקרי מערכת הביטחון, צה"ל ושלי, על אי-מוכנות ואי-כשירות של צבא היבשה למלחמה.

אחת הסיבות להידרדרות החמורה היא התרבות הארגונית הקלוקלת בצה"ל, לרבות תרבות השקר - קשר השתיקה, דיווחים לא-אמינים ושקרים לממונים.

בכספת משרד נציב קביחות החיילים מחברות מלאות בעדויות מפקדים בכירים שדיברו איתי מדם ליבם; אך לציבור הם אינם מספרים את האמת. זה בא לביטוי גם במצגות שהציגו קצינים לוועדת החוץ והביטחון ולקבינט.

להבנת עומק תרבות השקר והטיוח בשנות "תר"ש גדעון" (2015-2019), אציג כמה דוגמאות מתוך אלפים שבידיי. התמונה שהוצגה לקברניטי המדינה הייתה מעוּותת ולא תיארה את המציאות בשטח.

דוגמה א': האלוף המשקר

בעבודתי כנציב קבילות החיילים נפגשתי רבות לדיונים עם מפקדים בכירים, קצינים ואלופים, לרבות אלוף מוערך בתחומו. רשמתי את פרטי השיחות, ואצטט כמה משפטים מדברי האלוף: "צבא היבשה בפשיטת רגל, מָזִ"י (מיפקדת זרוע היבשה) לא מתפקדת; אין חיבור בין הסמכות לאחריות, ויש בעיות כשירות חמורות ביבשה. אין מנהל ליבשה, הנושאים נופלים בין הכיסאות של מפקדי הפיקודים שמפעילים את הכוח (הכשרות, אימונים, תרגילים וכו') לאגפי המטה-הכללי. אין ראייה כללית, הצבא לא ממושמע; המערכת הדיגיטלית לשליטה-בקרה-ניהול המלחמה, לא כשירה למלחמה. קיימות בעיות חמורות בהכשרות וביכולות המקצועית; יש של בריחת מוחות; מחזקים את חילות המודיעין והאוויר, ושכחו את היבשה - איך לא להפעיל את כוחות היבשה במלחמות הבאות, ובכך פוגעים ברוח הלוחמים שלא סומכים עליהם".

זמן מה אחר-כך נפגשתי עם האלוף בוועדת הכנסת שעסקה גם בדוח שלי. אחרי הצגתי את עיקרי הדוח, הביא האלוף את עמדתו. נדהמתי כיצד האלוף הציג לוועדה דברים הפוכים מאלה שאמר לי. באין ברירה, קראתי לוועדה את דבריו שרשמתי בלי לנקוב בשמו. התדהמה בוועדה הייתה עצומה. נשאלתי כיצד ייתכן שהאלוף אינו הופך עולמות. לא אמרתי בוועדה שזה האלוף שבחדר, שאמר שצבא היבשה במוכנות מלאה למלחמה.

דוגמה ב': למפקד האוגדה אין אומץ לומר את האמת

בביקוריי ביחידות ביקרתי רבות במחסני חירום אוגדתיים. ביקור שנמשך שלוש-ארבע שעות. דיברתי עם החיילים והאחראים לכשירות אמצעי הלחימה במחסנים. בסוף הביקור הייתי מציג למפקד האוגדה את ממצאיי ושומע את דעתו.

הנה דברי מפקד אוגדת חוד, לאחר ביקור באוגדתו:

"התרבות הארגונית בצה"ל לקויה ביותר. אין הקפדה על בקרה ומעקב ועל וידוא ביצוע; לא מתבצע תכלול במטה-הכללי במהלכים המצריכים שיתוף-פעולה של כמה אגפים בו-זמנית. במערך היבשה אין חיבור בין הסמכות לאחריות, ונושאים רבים נופלים בין הכיסאות. הקיצוצים בכוח-האדם וקיצור שירות הבנים חצו את "הקו האדום".

"למשרתים במחסני החירום אין יכולת לעמוד בתוכניות העבודה ובמשימות בשל חוסר כוח-אדם. המצב מוביל לשחיקה ולעומסים קשים בקרב המשרתים, ופוגע קשות בכשירות האמצעים... יש משבר במעטפת הלוגיסטית לאוגדות הלוחמות".

לימים, לאחר הוצאת הדוח הקשה שלי על מוכנות הצבא למלחמה, כינס דובר צה"ל מסיבת עיתונאים, שבה השתתפו קצינים בכירים, לרבות מפקד האוגדה. מטרת דובר צה"ל הייתה לתת מענה לביקורת הקשה שלי, ולהציג לעיתונאים ע"י מפקדים בכירים את דעתם על מוכנותם למלחמה. מפקד האוגדה שאיתו נפגשתי טען שאוגדתו מוכנה היטב למלחמה ואין בעיות כשירות כעולה ב"דוח בריק". כלומר, אין אומץ לומר את האמת.

דוגמה ג: יש בעיות אבל נסתדר ונעמוד במשימות

בביקורי באַלמָ"ר (אגד לוגיסטי מרחבי) של פיקוד הצפון, המשרת יחידות במלחמה ומאפשר את רצף הלחימה - לאחר ביקור של ארבע שעות, סיור במחסנים, ושיחה עם החיילים-קצינים, דיברתי עם מפקד האלמ"ר, תא"ל. הצגתי את ממצאיי ורשמתי את דבריו. הנה חלקם:

"לפני כשנתיים מבקר מערכת הביטחון הציג לנו ולפיקוד הבכיר את הבעיות הקשות שנמצאו בשטח... מאז המצב רק הולך ומידרדר. אין באלמ"רים ובצבא הבנה של הכיוון שאליו אנו הולכים. אנשי הקבע הטובים עוזבים, וכך הנגדים הצעירים... אין דור המשך. אנחנו מאבדים את הידע שצברנו בשנות דור. במלחמת לבנון השנייה שירַתי כקצין לוגיסטיקה בפיקוד הצפון, ו'הבּרוֹך' היה אדיר. לצערי, המצב היום נעשה קשה בהרבה... הבעיות מחריפות, והולכים מדחי אל דחי. בצבא יש בעיות כשירות קשות, ובאלמ"רים הכי גרוע. אין סנכרון בין אגפי המטה-הכללי... יש לי חוסר עצום בכוח-אדם, וזה פוגע קשות ביכולתנו לעמוד בתוכניות העבודה. קיצוצי כוח-האדם שברו את יכולת האלמ"רים לתת תחזוקה שוטפת לרכבים ולאמצעים. הקצינים-המפקדים הבכירים מפחדים להתלונן למעלה שמא יבולע להם, ואין פוצה פה להצגת הבעיות. יש 'קשר שתיקה', וגם בפיקוד הבכיר איש לא מוכן לקבל אחריות".

לאחר שהדוח שלי נמסר גם לוועדת-המשנה לכוננות וכשירות בוועדת החוץ והביטחון, ועדת המשנה, בראשות חבר-הכנסת דאז, עומר בר-לב, יצאה לבקר בשתי אוגדות (98, 319) ובאלמ"ר הצפוני, שאת מפקדו האל"מ ציטטתי. הביקור נועד לדבר עם המפקדים ולהתרשם ישירות ממוכנותם למלחמה. מפקד האלמ"ר אמר לוועדה שאמנם יש בעיות אבל הוא יסתדר ויעמוד במשימות.

שוב - התופעה של חששות המפקדים הבכירים לומר דברים קשים, ולייפות את המצב במקום לצעוק על הכשלים החמורים שלא יאפשרו לאלמ"ר למלא את משימותיו, כפי ששמעתי בביקורי מכולם.

דוגמה ד: המג"דים תודרכו שלא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץה

כפי שציינתי ועדת המשנה של ועדת חו"בן החליטה לבקר בשתי אוגדות (319, 98) לאחר שהצגתי להם את הדוח הקשה על מוכנות הצבא, כדי להתרשם בשטח מהשיחות עם הנגדים ועם הקצינים הבכירים של האוגדה. בתקופה שבה ביקרה הוועדת באוגדה 319 התקיימה ביקורת מקיפה של מבקר צה"ל באוגדה כדי לבדוק את מוכנותה וכשירותה למלחמה. הבדיקה באה בעקבות הדוח שהוצאתי. לאחרונה התפרסמה כתבה ב-ynet, ובה נחשף דוח "סודי" המפרט את הממצאים של אותה ביקורת - בה נקבע שהאוגדה לא מוכנה כראוי למלחמה.

לאחר הביקור של הוועדה באוגדה 319 דיברתי עם אחד מחבריי הוועדה. הוא ציין בפניי שהם דיברו בביקור עם הנגדים והקצינים הבכירים והתרשמו שיש עומס, אבל לטענת הנגדים הם עומדים במשימות ובתוכניות העבודה, והאוגדה מוכנה למלחמה. נדהמתי למשמע אוזניי והתקשרתי לאחד המפקדים הבכירים באוגדה ושאלתי, הכיצד לי הצגתם שהמצב הוא על הפנים, ולוועדת החו"ב אתם מספרים סיפור אחר? ענה לי אותו קצין בכיר: "בריק אל תהיה תמים, כאשר כל הפיקוד הבכיר יושב לנו על הראש לפני ביקור הוועדה, אתה הרי לא מצפה שהנגדים והקצינים יוציאו את כל מה שיש להם על הלב, זה מקום עבודתם, והם חששו שהצגת האמת תפגע בקידומם ואולי בשירותם בצה"ל. הם גם קיבלו תדריך שלא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה". ואכן האמת יצאה לאור כשפרסם לאחרונה העיתונאי יואב זיתון את הביקורת המסוּוגת כ"סודית" של מבקר הצבא באוגדה 319.

ועדת המשנה של ועדת חו"ב עשתה מהלך נוסף לבדוק מה חושבים המג"דים במילואים על מוכנותם למלחמה בעקבות הדוח שלי. בפגישת הוועדה עם כמה מג"דים במילואים שנערכה בכנסת בחדר הישיבות של הוועדה נשאלו המג"דים איזה ציון הם נותנים (בין 0 ל-10) על מוכנות למלחמה של הגדוד עליו הם מפקדים? התשובה של כולם נעה בין 8 ל-10. ואכן בדוח שהופץ לגורמים שונים קבעה הוועדה שהיא מסתמכת על עדות המג"דים משום שאין אחרים שמכירים טוב יותר מהם את מצב המוכנות של גדודיהם למלחמה.

זמןקצר לאחר מכן פרסם עמוס הראל ב"הארץ" שהמג"דים קיבלו תדריכים ממפקדים בכירים שלא לשפוך את התינוק עם מי האמבט ולא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ לפני חברי הוועדה. עוד נאמר להם שיש מצבים שצריך "להיכנס מתחת לאלונקה".

לא הופתעתי, ואף אמרתי לאחד מחברי ועדת חו"ב שזה מה שיקרה בפגישה עם המג"דים. עברו כמה חודשים ונזדמן לי להיפגש עם חלק מהמג"דים שהשתתפו בפגישה בוועדה. הם הודו בפניי שהם קיבלו תדריכם ממפקדים בכירים שלא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, לפני חברי הוועדה.

בימים אלה מתבררת פרשה חמורה מאוד של זיוף מספר החרדים המתגייסים במשך שנים, ובה מעורבים בכירי אכ"א. זו נקודת מבחן לצה"ל - ביכולתו להתחיל ולמגר את תרבות השקר, תרבות שהִכתה שורשים עמוקים ומסכנת את כל הערכים והנורמות שעליהם גדלו וגדלים דורות של לוחמים. תרבות שפוגעת פגיעה של ממש בחוסנו ובחוזקו של צה"ל. 

הכותב שימש כנציב קבילות החיילים