דעה: כיצד נגרום לצעירי התפוצות לנהור לישראל בהמוניהם

יהודים אמריקאים רבים נתקלים בקשיים להתחיל את חייהם המקצועיים בארה"ב, ואילו בשוק העבודה בישראל יש דרישה לדוברי אנגלית. אם מדינת ישראל תמשיך להגדיל את מספר ההתמחויות לצעירי התפוצות, כולנו נרוויח

פועלים לקידום הקריירה / צילום: שאטרסטוק
פועלים לקידום הקריירה / צילום: שאטרסטוק

בשנה האחרונה הציג דוח התעסוקה בארה"ב ירידה היסטורית בשיעור האבטלה - שיעור שכמותו לא נראה מאז תקופת בועת הדוט-קום. הנתון מתכתב עם הצמיחה הכלכלית המתמשכת במדינה בשנים האחרונות, אך בחינה מעמיקה יותר מראה כי המצב אינו ורוד כפי שמצייר הדוח ולמרות שהכלכלה ממשיכה לצמוח, רוב האוכלוסייה לא זוכה לקטוף את פירותיה, ונהנים ממנה בעיקר חברות הענק ועובדיהן הבכירים.

בשל המצב הזה, סיכויי התעסוקה של בוגרי קולג' ממעמד הביניים בארה"ב אינם טובים במיוחד, והמצב עבורם מתסכל אף יותר בשל העובדה שהם בילו את מיטב שנותיהם באוניברסיטאות ואף הוציאו על כך ממון רב. רבים מהם נקלעים לחובות עצומים עם סיום לימודיהם, חובות המקשים עליהם להתחיל את חייהם המקצועיים; במקום לעבוד במשרות התואמות את כישוריהם, הם נאלצים להסתפק במק-ג'ובס, משרות בשכר נמוך.

מנגד, בישראל, כבר ב-2012 התריעה ועדה בין משרדית ברשות ראש מועצה הלאומית לכלכלה כי "בתעשיית ההייטק קיים מחסור בכוח-אדם מיומן ברמה גבוהה, בעיקר בתחומי המחשוב". על פי דוח שפורסם בשנה שעברה ע"י IATI בשיתוף Startup Nation Central, המחסור בהון אנושי בתעשייה מוערך ב-8,000-13,000 אנשי מקצוע, ומספרם גדל מידי שנה.

בד בבד, גדלה בישראל בשנים האחרונות הדרישה לעובדים דוברי שפות זרות מבית, בעיקר אנגלית, בשל העובדה שחברות בינלאומיות רבות מיקמו כאן את סניפיהן, וקמו חברות סטארט-אפ שמכוונות עצמן לשווקים בחו"ל.

במצב זה, של שתי בעיות מנוגדות, נראה כי השידוך בין הכלה בישראל לחתן האמריקאי הוא אך מתבקש - גגלו באנגלית "משרות לדוברי אנגלית בישראל" ותקבלו מאות אלפי תוצאות, של חברות המשוועות לקלוט לשורותיהן את דוברי השפה המדוברת ביותר בעולם העסקים.

שידוך כזה יכול להתחיל בצורה חלקה, על ידי קבלת מתמחים לחברה שרוצה את האפשרות לבדוק את יכולותיו של העובד - ללא שכר. ובעוד בארה"ב מצויים המתמחים בתחתית הסולם והשיא של יומם הוא הגשת קפה לבוס, הרי שבישראל הם נזרקים למים העמוקים למן ההתחלה, וממלאים תפקיד של עובד מן המניין ממש.

ארגון מסע, שעניינו בחיזוק הקשר בין צעירי העולם היהודי לישראל, מביא לישראל בכל שנה כ-4,000 מהם להתמחויות במשק הישראלי. צעירים אלו, בני 20 וקצת, חלק ניכר מהם מארה"ב, ממלאים תפקידים של כותבי תוכן, אנשי תוכנה וחומרה, אנשי דיגיטל ועוד. כולם בוגרי קולג' שלעיתים גם הספיקו לעבוד בתחומם בארה"ב, והם מחפשים הזדמנות להתנסות מקצועית בינלאומית בכלכלה דינמית ומשגשגת. רבים מהם מכנים את ישראל "עמק הסיליקון של המזה"ת" ומספרים כי בחפשם אחר חברות הייטק להתמחות, מתוך מבחר עולמי, נופל לרוב הפור על ישראל - מסיבות מקצועיות גרידא. מלכתחילה, רובם כלל לא היו חושבים להגיע לישראל ליותר מביקור קצר, וחלקם אף לא היו כאן מעולם, למרות יהדותם. ואם בדור של הוריהם הייתה מדינת ישראל מצליחה למשוך צעירים יהודים לארץ תוך פנייה לתחושת הציונות ברמתה הבסיסית ביותר, בהצעה לשנת הכשרה, התנדבות בקיבוצים וכדומה, הרי שהיום אין זה מספיק, והצעירים שואלים את עצמם "מה יוצא לי מזה?"; במסע אנו נותנים להם את התשובה - קידום קריירה.

אומנם תפקיד כמתמחה לא יפתור את בעיית החוב ללימודים, אך השורה הנוספת ברזומה בהחלט תיתן את המקפצה לקריירה לה הם זקוקים, כך על פי עדויותיהם של אלפי בוגרי התכנית.

מסע מתגאה ב-35% עלייה לאחר השהות הממושכת של משתתפיה בארץ; חלק נכבד מהעולים מודים בפה מלא כי עשו זאת רק משום שקיבלו הצעת עבודה אטרקטיבית לאחר ההתמחות. הגעת הצעירים המוכשרים מחו"ל נותנת מכת נגד לבריחת המוחות בישראל, ואם מדינת ישראל תמשיך להציע ואף להגדיל את מספר ההתמחויות לצעירי התפוצות, הרי שכולנו נרוויח פעמיים: הן לצמיחה הכלכלית במשק והן למשיכת יהודי התפוצות לכאן.  

הכותב הוא ממלא-מקום מנכ"ל ארגון מסע