פרשנות: הדמוקרטים ממש לא מרגישים את ה"Bern"

המועמד המוביל במרוץ הדמוקרטי הוא יהודי מבוגר, רגזן וסוציאליסט, שרבים חוששים שיביא לאובדן מצביעים מהמרכז • בינתיים, יהודי אחר - מייקל בלומברג, מזרים עוד ועוד כספים לקמפיין שלו. האם הוא יהפוך לתקווה של אנשי המרכז? • טל שניידר עם הקולות מהשטח - יומן בחירות 

ברני סנדרס  / צילום: Pablo Martinez Monsivais, Associated Press
ברני סנדרס / צילום: Pablo Martinez Monsivais, Associated Press

מנצ'סטר , ניו המפשיר. לפני מספר שבועות החלה לפעול בארה"ב תנועת "רק לא ברני". לא מדובר בגוף רשמי, אלא בחברים מסוימים בממסד המפלגה הדמוקרטית, שחוששים מהסנטור הפופולרי מוורמונט, ברני סנדרס.

סנדרס עצמאי, מבוגר, נוטה לרגזנות, מתרוצץ בכל מקום, בקול סדוק ועם מבטא ברוקליני כבד הוא מטיף לסוציאליזם ואינו מחובר לראשי המפלגה. חל בו שינוי בחודשים האחרונים. הוא כבר אינו נתפס יותר כ"תמהוני", אלא המועמד המוביל, הבכיר, בוגר קמפיין 2016.

סנדרס נואם במשפטים קצרים. שורות של כמה מילים עם סימן קריאה בסופן. "נוריד את מחירי התרופות! (מחיאות כפיים) לא ייתכן שבקנדה משלמים פחות עבור תרופות, שמעבר לגבול הן יקרות! (מחיאות כפיים) נמחק לכל הסטודנטים את חובות שכר הלימוד! (מחיאות כפיים) ארה"ב צריכה לאפשר קולג' חינם לכולם! (מחיאות כפיים)".

סנדרס הוא מועמד מהסוג של Disrupt. הוא לא אחד שהגיע כדי להיות אחד מן החבר'ה או להיצמד לנורמות המוכרות. הוא מועמד שמשבש הנחות יסוד, מנתץ את הסדר הישן.

תמונת הראי לקמפיין "סנדרס 2020", היא הקמפיין ב-2016 של נשיא ארה"ב דונלד טרמאפ, שהיה אז המשבש הרשמי של המפלגה הרפובליקאית. עשרות מאמרים נכתבו על האופן שבו טראמפ הרס מבפנים את המפלגה הרפובליקאית. הוא בכלל לא היה רפובליקני רשום והצטרף רק כדי לרכב על הפלטפורמה. ב-2016 בכירי המפלגה הרפובליקאית יצאו בגלוי נגדו. הממסד הרפובליקני הזדעזע, השתנק, התקוטט עד שבסוף נאלם דום. טראמפ היה נטע זר במפלגה ב-2016 וגם כיום, כשהוא השליט בלתי מעורער של המפלגה, עדיין נותרו כיסי התנגדות.

הדמוקרטים תומכים בחלק מהרעיונות של סנדרס. הם אוהבים לדבר על מחירי התרופות ומאבק האקלים, אך חוששים שביטול מוחלט של הביטוחים הרפואיים הפרטיים והבטחת קולג' חינם לכל הצעירים בארה"ב תבריח מעליהם את הבוחרים המתונים, העצמאיים והמתנדנדים.

סנדרס הוא סוציאליסט מחוץ לארון. בארה"ב של 2020 סוציאליזם הוא נטל כבד. כבד הרבה יותר מהיותו של מועמד אחר הומו שיצא מן הארון.

לא בטוח שסנדרס טוב לטראמפ

בצד הרפובליקאי חוככים ידיים בהנאה. עבורם זה "רק ברני". תומכי טראמפ משוכנעים שהתמודדות מול סנדרס תביא לנשיא קדנציה שנייה בקלות. טראמפ יפחיד את האמריקאי הממוצע כשיטען שסנדרס קומוניסט, קיצוני, מטורף, ומחובר לגורמים פרו-פלסטינים שונאי ישראל. שטיפת המוח כבר החלה והדרך האבנגליסטית אל הקלפי תהיה סוגה בשושנים.

סנדרס עוד רחוק מלזכות במועמדות לנשיאות, אבל בצמרת המפלגה הדמוקרטית כבר נעים בחוסר נוחות. סנדרס (בדומה לטראמפ) לא היה חבר המפלגה הדמוקרטית כאשר התמודד על ראשות המפלגה בשנת 2016. במשך כל שנותיו בסנאט הוא נבחר מטעם מדינת ורמונט כסנטור עצמאי. הוא נהג להצביע עם הצד הדמוקרטי, אך שמר את עצמאותו. אפילו ב-2018, שנתיים אחרי קמפיין 2016, התמודד סנדרס פעם נוספת לסנאט כסנטור עצמאי.

לפני כשנה המפלגה הדמוקרטית אמרה לסנדרס, "עד כאן. אם אתה רוצה להתמודד ב-2020, אנא סור למשרדנו הקרוב לביתך וחתום על הצהרת הצטרפות ונאמנות למפלגה". וכך היה.

אחרי שבועיים של הצבעות במדינות איווה וניו המפשייר, כבר ברור שהשטח של סנדרס מאוד חזק. ראוי לציון פיט בוטג'ג', ראש העיר הצעיר וכמעט אלמוני מסאות בנד, אינדיאנה, שצמוד אליו חזק (מוביל בספירת הצירים). עם זאת, סנדרס מתגלה כמכונה משומנת, ותיקה ומחוספסת.

לעיתים נדמה שהוא חסין במיוחד מפני המתקפות של טראמפ. ייתכן ששנים ארוכות כעצמאי, עם דעות לא-פופולריות, הפכו את סנדרס דווקא למי שעשוי להתגלות כיריב קשה מולו. סנדרס לא ייגרר בנקל לתוך הבוץ ולמקומות הנמוכים, שטראמפ מוביל אליהם.

לפני כמה שבועות החל סוקר ויועץ בכיר של המפלגה הדמוקרטית, מארק מלמן, להריץ קמפיין המתריע מפני מועמדותו של סנדרס. אם השם מלמן מצלצל מוכר לישראלים, זה מפני שהוא מקורב ליאיר לפיד, מספר 2 בכחול לבן. מלמן ליווה את לפיד שנים ארוכות וסייע לו לתכנן וליישם את המיצוב הפוליטי של "יש עתיד", כמפלגת אמצע עם מסרים מדויקים לימין ולשמאל.

מלמן הוציא כמיליון דולר על פרסום פוליטי באיווה. במודעות הזהיר מלמן מפני בריאותו של סנדרס, התריע על הגישות הסוציאליסטיות ואף העלה את השאלה - מה מידת "ההיבחרות" (Electability) של אדם המתויג בארה"ב כ"סוציאליסט".

השאלה הישראלית נשארת פתוחה

מלמן הוא גם מראשי עמותת Democratic Majority for Israel. כחלק מפעילות העמותה, שלא נזכר במודעות שפרסם, עולה חשש מעמדותיו של סנדרס בנוגע לישראל. סנדרס טען שאינו תומך בתנועות ה-BDS, אך הוא נשען על תמיכה של חברות קונגרס אילהן עומר ורשידה טלייב. לפני כמה ימים ראינו את עומר באירוע בחירות של סנדרס. הנאום לא עסק במדינת ישראל - היא דיברה על רעיונות פרוגרסיביים, אפלייה וזכויות אדם. אבל הנוכחות של חברת הקונגרס עומר בסביבתו, מבריחה מסנדרס בוחרים יהודים דמוקרטיים.

סנדרס, הביע בעבר נכונות לשקול קיצוץ סיוע חוץ לישראלֿ, אם לא תתקדם במו"מ מול הפלסטינים. אנשים המכירים את עבודתו של סנדרס אומרים לנו שהעמדות שלו בנוגע לישראל נובעות מהרצון לתמוך בזכויות אדם. מאחורי הדיבורים על קיצוץ סיוע עומדת הגישה של הגבלת התמיכה הכספית האמריקאית במקום שבו יש הפרת זכויות אדם. הנושא הזה, אומרים אותם אנשים, אינו רק בנוגע לישראל, אלא לכל מקום בעולם שבו סיוע החוץ מאפשר הפרות זכויות.

בקמפיין שלו מודעים להתארגנויות של קבוצות יהודיות נגדו ומגיבים במשיכת כתף. גם מאובמה היו מי שהסתייגו, אומרים לנו, רק על בסיס פחד מהשם האמצעי שלו ברק חוסיין אובמה. בדיעבד, ידעו הדמוקרטים היהודים שהם טעו בנוגע לאובמה, וכי הוא היה מחויב לביטחונה של ישראל. כך יהיה גם עם סנדרס, עד שיכירו ויתרגלו וילמדו לראות שמדובר ביהודי שחי בצעירותו בישראל, והעמדות שמביעות חברות הקונגרס בסביבתו - אינן מחייבות אותו.

עם זאת, הנושא הישראלי-פלסטיני לא נמצא כרגע גבוה בסדר העדיפויות. הנושאים השולטים הם כלכלה, בריאות, עוני והגירה. עם זאת, לקראת נובמבר, הנשיא טראמפ עשוי לדחוף את העניין הישראלי לחזית השיח הפוליטי, במטרה להציג את סנדרס כ"הזוי". בנוסף, העניין הישראלי לבטח יצוץ במהלך העימותים. העובדה שסנדרס יהודי ומועמד מוביל מעסיקה את הקהילות בארה"ב. במפגשים בהם נכחתי בשבועיים האחרונים, התרשמתי שהציבור היהודי מנסה לתפוס מרחק מסנדרס.

ביום א' האחרון, שוחחתי עם הרבה בת' דוידסון מבית הכנסת עדת ישורון במנצ'סטר. נראה שככל שמועמדותו של ג'ו ביידן נראתה פחות סבירה, הנטייה היתה להעביר קולות לאיימי קלובשר, שמתינותה מצאה חן בעיני רבים.

הרבה לינדה ברטנטל, מבית הכנסת עמנואל בדייבנפורט (איווה), סיפרה שהחליטה השנה להתמנות לצירה מטעם מדינת איווה, כדי להיות בהמשך חלק מן הצירים שמשפיעים על החלטות בוועידת המפלגה הדמוקרטית.

הרבנית לינדה ברטנטל / צילום: טל שניידר
 הרבנית לינדה ברטנטל / צילום: טל שניידר

"לפני 4 שנים, המצע של המפלגה הדמוקרטית באיווה היה עוין יחסית לישראל. המינוחים שהשתמשו שם עסקו בהפחתת הסיוע והניסוח היה ביקורתי מאוד. אני לא חושבת שישראל מושלמת וחפה מטעויות. אבל זה בדיוק כפי שארה"ב עושה טעויות. ארגונים אנושיים אינם מושלמים. אבל העובדה שאני הלכתי להפוך לציר, זה כדי להשפיע על הניסוחים של המצע של המפלגה. ומכאן, נוכל להשפיע גם על המצע בוועידה".

האם ברטנטל מוטרדת מעמדות המועמדים לגבי ישראל? היא לא מתייחסת שמית למועמדים בשל מעמדה כרבה של קהילה. לדבריה, "אני מוטרדת. בבחירות באיווה תמכתי במי שהיה כל חייו תומך ישראל מובהק. וגם העדיפות השנייה שלי בהצבעת הקאוקס (כינוסי הערים), היה מישהו שתמיכתו בישראל ברורה. עבורנו, חלק מן היהודים שחיים פה, הכיוון שאליו הולכת המפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות - מטריד. יש תחומים רבים בהם המפלגה ברורה יותר, כמו בריאות וחינוך. אבל בתחום היחס לישראל, יש מחלוקות קשות וזה מלחיץ".

את הרב דיוויד פרנקל מניו ג'רזי אני פוגשת בארוחת צהריים חגיגית לכבודה של קלובשר, בעיר נשואה, ניו המפשייר. "אנחנו צריכים מישהו שיאחד את המדינה. מדובר בעבודה לא פשוטה וקלובשר היא מתונה, הגיונית. יש לה אופי נפלא, אכפת לה, וזה חשוב שיש לה רקורד של אחת שניצחה בכל ההתמודדיות שלה".

הרב דיוויד פרנקל / צילום: טל שניידר
 הרב דיוויד פרנקל / צילום: טל שניידר

"באשר לסנדרס, בהחלט יש לו הרבה רעיונות מעניינים, אבל זה שמאל מדי עבורי. הוא מחפש מהפכה ואני לא רוצה בכך. לפני ארבע שנים, אנשים רצו מהפכה ותראו מה יצא לנו. אני חושב שלא צריך ‘מהפכה', אלא ‘תשובה'. קלובשר אולי לא תנצח, אבל נחכה לוועידה. בינתיים אני מחבב אותה".

בלומברג - פחות שטח, יותר מסכים

בסיפור הדמוקרטי נעדר חלק מרכזי בפאזל: גם הוא מועמד יהודי, שלא רק שאינו סוציאליסט, הוא קפיטליסט מוצהר - ומיליארדר. את מייקל בלומברג, איש העסקים ולשעבר ראש עיריית ניו יורק, התחילו לראות מעט בשטח, אך לא באירועי קמפיין שבהם התרוצצו כל המועמדים עד כה. רוב הזמן הוא מדבר אל הציבור דרך המסכים.

עם היוודע גודל הבלגן בספירת הקולות באיווה, החליט בלומברג להכפיל את ההוצאות שלו על פרסום פוליטי בתחנות טלוויזיה מקומיות בכל אותן 15 המדינות שילכו להצביע ב"יום שלישי הגדול" (2 במרץ). עוד לפני איווה, הוציא בלומברג 254 מליון דולר על פרסום פוליטי ברדיו ובטלוויזיה וסכום של 47 מליון דולר על פייסבוק וגוגל. הכפלת הסכום תביא את בלומברג לכמעט 500 מליון דולר.

רק כדי להיכנס לפרופורציות: סנדרס, בוטג'ג', ביידן ואליזבת וורן הוציאו כולם ביחד 53 מליון דולר.

בעוד כמה ימים יצטרף בלומברג לבמת העימותים בלאס וגאס, ביחד עם המועמדים הבולטים. בנבדה ובדרום קרוליינה, הוא עדיין לא מופיע על פתקי ההצבעה, אך לקראת "יום שלישי הגדול" זה ישתנה. בלומברג יתמודד בטקסס, בקליפורניה , בווירג'יניה, בקולרדו, בטנסי ועוד. התוצאות של יום שלישי הגדול עשויות למחוק לחלוטין את כל מה שקרה בארבע המדינות הראשונות שהצביעו ולתת לבלומברג מומנטום.

בהתאם לכך בלומברג צפוי להיות מותקף הן מצידו של בוטג'ג', השואף לקבל את קולות הדמוקרטים המתונים (בלומברג רץ על אותה משבצת), וגם מצידה של וורן, שכבר החלה למחות על "מועמד שקונה את דרכו פנימה".

בינתיים בלומברג החל לטפס בסקרים. מסתבר שקמפיין רכש המודעות הגדול בהיסטוריה של ארה"ב עושה את העבודה.

ועוד נקודה למחשבה לסיום - אם בלומברג יעלה בין המועמדים המובילים, ואם סנדרס ימשיך ללהיות המוביל בין עיר לכפר, ליישובים קטנים - הרי שהציבור היהודי והישראלי יוכל לצפות בשניים האלה - יהודים מבוגרים בני 78, שניהם ילידי ניו יורק, רצים זה נגד זה עד הסוף. אם כך, במפלגה הדמוקרטית, שבה ניכרים סימני התרחקות ישראל ופנייה לכיוון השמאל הליברלי הביקורתי, נוכל לחזות בשני יהודים קשישים, שרבים ביניהם על הבכורה.