דעה: וירוס הקורונה - ההשפעה על הכלכלה הישראלית עלולה להיות משמעותית וארוכת-טווח

התחזיות הצופות השפעות נמוכות של מגיפת הקורונה על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך, אינן נותנות את המשקל הנכון לתלות הגבוהה של הכלכלה הישראלית של ימינו בסין

בדיקת נוסעים בעת הצ'ק-אין בנמל תעופה בסין / צילום: רויטרס
בדיקת נוסעים בעת הצ'ק-אין בנמל תעופה בסין / צילום: רויטרס

עם נקיטת הצעדים המשמעותיים כנגד מגפת וירוס הקורונה, החלו גופים ממשלתיים ופיננסיים בעולם לנסות ולחזות את ההשפעה הצפויה של וירוס הקורונה על הכלכלה העולמית בטווח הקצר, והבינוני-ארוך.

בטווח הקצר והמיידי ההשפעה ברורה, עם צניחה בבורסות שנגחאי ושנזן וכן ירידות במדדים עולמיים, כולל בתל אביב.

בטווח הבינוני-ארוך, מתודולוגיות החיזוי של השפעת הקורונה על סביבה כלכלית נתונה, מתבססות על השתלשלות האירועים ותוצאותיהם בהתפרצות המגפה האחרונה מסין - הסארס. מודלים אלו מנסים לחזות כיצד גם הפעם תושפע הכלכלה העולמית ופרק הזמן שידרש לחזרה לצמיחה על סמך אירועי הסארס.

קרן המטבע העולמית לדוגמה פרסמה תחזיות לפיהן היא צופה השפעות על הכלכלה הסינית והעולמית רק ברבעון הקרוב. להערכת הקרן, בהתבסס על מודל השפעתו ארוכת-הטווח של הסארס, בסופו של דבר לא תושפע הצמיחה הגלובלית בטווח הבינוני והארוך עקב מגפת הקורונה.

גם בישראל גופים רשמיים ולא רשמיים משתמשים בסארס כנקודת מוצא להשוואה בין הסיטואציות.

בעוד שניתן להעריך כרגע, כי ההשפעות ברמה העולמית של מגפת הקורונה יהיו דומות במידה כזו או אחרת למגפת הסארס, במקרה של מדינת ישראל, לא ניתן להקיש מהשלכות הסארס בשנת 2002 על הכלכלה המקומית ועל ישראל כיום ושימשו במודלים העולמים שגוי מיסודו.

יש לצפות כי במקרה שהמגפה תמשיך להתפשט ואיתה ההישארות בתוקף של חוקי הסגר בסין, השבתת מגזרי תעשייה רבים שם, ביטול קווי תעופה וסחר מוגבל עם סין, ההשפעה על הכלכלה הישראלית תהיה משמעותית ועוצמתית הרבה יותר מתוצאותיה של מגפת הסארס והשלכותיה עלולות להשפיע על הצמיחה גם בטווחי זמן בינוניים וארוכים.

הסיבה המרכזית להשפעות ארוכות-הטווח שעלולות להיות על הכלכלה הישראלית היא הצמיחה האדירה בהיקפי היצוא והיבוא עם ומסין והתלות של הכלכלה הישראלית של ימינו בשוק הסיני. היקפי סחר אלו צמחו בפרק זמן קצר מאוד יחסית והפכו את סין למשמעותית ביותר עבור הכלכלה הישראלית, אחרי ארה"ב.

על פי נתוני הלמ"ס ומכון היצוא, נכון לסוף שנת 2019 מהווה סין עבור ישראל מקור היבוא הגדול ביותר של סחורות מהעולם ומהווה יעד היצוא השני בגודלו מבין כל היעדים. בשל שני נתונים אלו מדורגת סין כמדינת הסחר ה-2 בגודלה מבין כלל מדינות העולם עמן סוחרת ישראל.

לפי מכון היצוא הישראלי, היצוא מישראל לסין מתאפיין בשנים האחרונות במגמת גידול חדה. במהלך 2018 רשם היצוא עליה של כ-50% להיקף של כ-7.4 מיליארד דולר והשלים בכך גידול חד של כ-72% ביחס להיקפי היצוא רק 4 שנים לפני כן ב-2014.

יבוא הסחורות מסין עלה במהלך 2018 בשיעור של כ-20% להיקף של כ-11 מיליארד דולר - סה"כ משנת 2009 רשם היבוא מסין גידול מצרפי של כ-140%.

בשנת 2002 כאמור, היה המצב שונה ולכן השפעתו של הסארס על הכלכלה הייתה מוגבלת בטווח הקצר ובטווח הבינוני-ארוך. ב-2002 סך היצוא לסין הסתכם ב-426 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-4.7 מיליארד בשנת 2018.

היבוא מסין בשנת 2002 עמד על כ-800 מיליון דולר לעומת 11 מיליארד דולר בשנת 2018.

משקלה של סין בכלכלה הישראלית משמעותי, רחב היקף ושונה לחלוטין משנת 2002. התלות של ישראל בסין כיום גבוהה במיוחד, על כן יש להיערך להשלכות כלכליות שונות לחלוטין על ישראל עקב וירוס הקורונה. ככול שהסגר שכפתה על עצמה סין יימשך יחד עם ההחמרות השונות בקשרים עם סין מצד מדינות העולם וישראל, עולה הסבירות להשפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית והאטת צמיחתה בטווח הבינוני והארוך. על מקבלי ההחלטות במגזרים השונים להיערך לתרחיש מסוג זה. מלבד זאת, יש לראות במגפה הנוכחית והשלכותיה תמרור אזהרה לתלות הגבוהה של ענפים רבים בישראל בתוצרת זרה-סינית ובסחר עימה. 

הכותב הוא שותף וראש החטיבה לייעוץ אסטרטגי בפירמת הייעוץ וראיית החשבון הבינלאומית בייקר טילי