עבור רבים, וכמובן, רבות, הצעד הראשון במסלול הקריירה מתחיל בשערי המוסדות האקדמיים. רכישת השכלה גבוהה מהווה סף הכרחי עבור התמודדות למכרזים רבים בשירות המדינה, ואף סטנדרט מקובל למשרות רבות בשוק הפרטי. לכן, בדקנו האם מתקיים שוויון מגדרי בתשע האוניברסיטאות בישראל, המהוות פעמים רבות את המקום שבו מתבצעות החלטות שיש בכוחן להשפיע על מסלול הקריירה ועל בחירת מקצוע. זאת, שעה שמדינת ישראל שומרת על המקום השני בעולם בשיעור האקדמאים בקרב גילאי 64-25, כאשר בשנת תש"ף פתחו את שנת הלימודים יותר מ-300 אלף סטודנטים וסטודנטיות.
הוועד המנהל באוניברסיטאות הוא בעצם הדירקטוריון שלהן. הוא מקבל החלטות הקשורות לנהלים במוסד האקדמי, ומשפיע באופן ישיר על התנהלותו ועל היומיום של הסטודנטים. בתשע האוניברסיטאות בישראל, הזוכות לתקצוב ממשלתי, ישנם 184 חברי ועד מנהל בסך הכל, ומתוכם 42 נשים. כלומר, נשים מהוות כ-23%. ואמנם, בגופים הניצבים מעל האוניברסיטאות, משתקפת תמונה שונה. במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ובוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ישנו שוויון מגדרי מלא. מתוך 21 חברים במל"ג ישנן עשר נשים, ובות"ת ישנם חמישה חברים ובהם שלוש נשים. וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), הפורום המנהל בין היתר את המרכז הארצי לבחינות והערכה האחראי על בחינת הפסיכומטרי, בולט לרעה לעומתן. מתוך שבעה חברים ישנה רק אישה אחת בועד המנהל של ור"ה, המכהנת כמשקיפה בלבד - נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, מימי אייזנשטט.
האם הגופים המנהלים את המתרחש באוניברסיטאות ובשדרת ההשכלה הגבוהה משקפים את המציאות בשטח? לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באוניברסיטאות, בכלל התארים הנלמדים. בתואר הראשון - 58%, בתואר השני - 63% ובתואר השלישי - 53%. כלומר, למרות שסטודנטיות מהוות רוב במוסדות ההשכלה הגבוהה, התמונה המשתקפת בשדרת הניהול הבכירה לא מבטאת זאת כלל.
פחות מרבע מחברי הוועדים המנהלים באוניברסיטאות הם נשים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
