ביהמ"ש נגד משרד הביטחון: "פעל במגמתיות כדי להסתיר פרטי ההתקשרות עם מכון מנדל"

המחוזי קיבל את בקשת ארגון לביא שטען לחוסר שקיפות מצד משרד הביטחון • "להתעלמות מבקשות המידע יש מחיר"

פסק דין / צילום: shutterstock
פסק דין / צילום: shutterstock

בית משפט המחוזי בתל-אביב השית הוצאות משפט חריגות על משרד הביטחון בגין התחמקותו והתנערות ממסירת מידע אודות ההתקשרות של צה"ל עם "מכון מנדל".

השופטת רחל ברקאי קיבלה את טענת ארגון לביא שהגיש את העתירה נגד משרד הביטחון. ברקאי כתבה כי "לא מצאתי כל סיבה עניינית מדוע עיכב המשיב מענה לעותרת בזמן אמת ותחת מסירת המידע בתוך זמן הקבוע בחוק או זמן סביר לאחר מכן, המתין תקופה ממושכת עד לאחר תום תקופת ההתקשרות עם מכון מנדל, באופן המלמד לכאורה על מגמתיות בעיכוב המידע. לאור כל האמור לעיל העתירה נמחקת כמבוקש. המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך של 15 אלף שקל".

תחילת הפרשה בחודש מרץ 2019, אז פנה ארגון לביא, ארגון המזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית ושעוסק בזכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות. הארגון פנה לממונה על חופש המידע במשרד הביטחון בבקשה לקבל מידע על התקשרות משרד הביטחון עם מכון מנדל בשלל תוכניות שונות. לטענת הארגון, מבקשות חופש מידע קודמות ניתן ללמוד כי החל משנת 2005 ובכל שנה, מפעיל צה"ל "מרכז לכוח-אדם בכיר לחינוך היהודי, ובשמו המוכר יותר מכון מנדל", תוכנית למנהיגות חינוכית בה משתתפים כעשרים קצינים בדרגות רס"ן-סא"ל.

ההתקשרות בין צה"ל ובין מכון מנדל מתבצעת באמצעות מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) שבמשרד, ובפטור ממכרז. בבקשה טען הארגון כי "התקשרותכם עם מכון מנדל בפטור ממכרז משך זמן רב כל כך מעלה שאלות ציבוריות ומשפטיות." לסיום ביקש ארגון לביא ממשרד הביטחון את הפרטים על שלל ההתקשרויות השונות של משרד הביטחון עם מכון מנדל.

במשרד הביטחון קיבלו את הבקשה ובסוף חודש אפריל המשרד הודיע על הארכה של חודשיים עבור מסירת המידע. לאחר שקיבל את הארכה, נדם משרד הביטחון וניתק קשר עם ארגון לביא.

בחודש ספטמבר, כחמישה חודשים לאחר הבקשה הראשונית וכשלושה חודשים מתום מועד ההארכה, הגיש ארגון לביא עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עו"ד יצחק בם. בעתירה טען עו"ד בם כי "העותרת ביקשה ממשרד הביטחון לקבל מידע בדבר התקשרותו עם גוף אזרחי, מכון מנדל, המפעיל תוכנית חינוכית לקציני צה"ל. העותרת ביקשה לקבל, ביחס לשנים 2019-2018 את הסכמי ההתקשרות, הזמנות העבודה, מסמכים הנוגעים לפטור ממכרז ומידע בדבר תוכניות החינוך שמפעיל מכון מנדל בצה"ל... המצב הוא שעברו מעל לחמישה חודשים מאז הגשת הבקשה וכשלושה חודשים מתום מועד ההארכה, ותשובה - אין".

לפני כחודש שלח משרד הביטחון את המסמכים לארגון לביא, מהם עולה החשד כי לא בכדי בחר משרד הביטחון לדחות את מועד מסירת המסמכים, שכן תקופת הפטור ממכרז של התקשרות משרד הביטחון עם מכון מנדל הסתיימה בחודש אוקטובר 2019.

ארגון לביא הגיש בקשה למחיקת העתירה תוך השתת הוצאות משפט על משרד הביטחון. לטענת הארגון "לו המסמכים שקיבלה העותרת היו בידיה לפני תום תקופת ההתקשרות, הייתה העותרת יכולה הייתה לנסות לעורר דיון ציבורי בשאלת חידוש ההתקשרות עם המכון, לפנות באופן מנומק לשר הביטחון, להציג לממשלה ולציבור את הנימוקים למתן הפטור ולנסות לשכנע את מקבלי ההחלטות ואת הציבור שיש לסיים את ההתקשרות ואת הפטור ואין לחדשם".

לדבריהם, "התנהלות הרשות בתיק זה חותרת תחת תכליות של שקיפות, ביקורת ציבורית וזכות הציבור לדעת. חתירה זאת נעשתה כאן שלא כדי, באמצעות התעלמות מן החובה להשיב לבקשות לפי חוק חופש המידע ומקבועי הזמן שקבע המחוקק בדבר חקיקה ראשי ביחס לזמני הטיפול בבקשות שכאלה. התנהלות הרשות כפי שתוארה לעיל היא כה חמורה שמצדיקה לפסוק בעניין זה הוצאות לדוגמה על מנת להרתיע את הרשות מפני התנהגות דומה בעתיד".

שופטת בית משפט המחוזי רחל ברקאי קיבלה כאמור את טענת הארגון תוך שהיא מציינת כי לא מצאה כל סיבה עניינית בעיכוב מסירת המידע, דבר המלמד על "מגמתיות בעיכוב המידע".

עו"ד יצחק בם שייצג את ארגון לביא מסר בתגובה: "בית המשפט הוציא כרטיס צהוב לממונים על חופש המידע במשרד הביטחון והבהיר כי "שיטת המצליח", לפיה הממונה על חופש המידע מתעלם מבקשות המידע בתקווה שהמבקשים יתייאשו ולא יפנו לבית המשפט, לא תצלח ו". לצערי, במקרה הזה הנזק כבר מגרם, משום שסיום ההתקשרות עם מכון מנדל ויתכן אף חידוש ההתקשרות בפטור ממכרז עברו מתחת לרדאר, בעקבות מחדל משרד הביטחון שהתעלם מהבקשות לפי חוק חופש המידע".