התאחדות הרוקחים יוצאת נגד הפיקוח על מחירי הקנאביס: "השוק עוד לא התגבש"

ההתאחדות פרסמה מכתב הקורא למשרד הבריאות להימנע מפיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי, למרות הלחץ המופעל על המשרד ליותר רגולציה בענף • מחירי הקנאביס זינקו בחודשים האחרונים מאז אפריל האחרון, אז החל השוק לפעול תחת אסדרת הקנאביס החדשה

קנאביס רפואי / צילום: שאטרסטוק
קנאביס רפואי / צילום: שאטרסטוק

הסתדרות הרוקחים פרסמה אתמול (ג') מכתב הקורא למשרד הבריאות להימנע מפיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי, למרות הלחץ המופעל על המשרד להגביל את מחירי הקנאביס, בעקבות בג"ץ המטופלים שהוגש לפני מספר חודשים. התאחדות הרוקחים מעריכה כי השוק טרם התייצב, וכי צפויים להיכנס מגדלים, מפעלים ומוצרי יבוא חדשים לשוק. אלה עשויים, לדבריה, להביא להורדת מחירים טבעית בתנאים של שוק חופשי, ולייתר את הפיקוח.

לגבי הפיקוח על המחירים שגובים בתי המרקחת, ההתאחדות טוענת כי ניפוק קנאביס דורש מבית המרקחת משאבים ומאמץ גבוהים מאשר כל תרופת מרשם אחרת, כולל תרופות אחרות שנופלות תחת פקודת הסמים המסוכנים. לכן, לדברי ההתאחדות, אין להשית על המוצרים הללו פיקוח.

10 גרם של קנאביס עולים היום (ד') בשוק כ-200-250 שקל בממוצע, והצריכה החודשית הממוצעת היא 30 גרם - כאשר ייתכן שחלק מן המטופלים קיבלו מרשם לכמות גדולה יותר, אם אינם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה. כלומר, התשלום הממוצע הוא כ-600-800 שקל למטופל, כאשר ישנם מטופלים המשלמים גם פי שניים ויותר מכך.

המחירים עומדים על רמה זו בערך מאז אפריל האחרון, אז החל השוק לפעול תחת אסדרת הקנאביס החדשה. לפני כן המוצרים סופקו ישירות על ידי המגדלים ללקוחות, ולא דרך בתי המרקחת. באסדרה הישנה, המחיר החודשי לכל כמות קנאביס עמד על 370 שקל פלוס 100 שקל משלוח, הוספת הגורמים לשרשרת הערך (מפעל, מפיץ, קמעונאי) הגדילה את עלויות הנפקת המוצר עבור מגדל המוכר את המוצר תחת המותג שלו בערך ב-100 שקלים (כך על פי הערכת המגדלים).

שוק הקנאביס מתנהל עדיין במצב של מחסור, בעקבות חבלי הלידה של אסדרת הקנאביס החדשה שנכנסה לתוקף באפריל האחרון ובשל ההקפאה הזמנית של פעילות תיקון עולם על ידי משרד הבריאות במהלך מספר חודשים בשנה שעברה. כל סחורה שמגיעה לבתי המרקחת נחטפת באותו יום, אם כי נראה כי ההיצע גדל מעט בחודשים האחרונים.

התחרות בשוק וההיצע של הקנאביס צפויים לעלות בחודשים הקרובים עם כניסת מגדלים ויבואנים חדשים לשוק. מספר מגדלים, ביניהם קנביט, טוגדר, דרך לחיים וקאנומד, כבר קיבלו אישור לייצור מסחרי והם יצטרפו בפועל על המדפים לשמונה המגדלות הקיימות בטווח של החודשים הקרובים. גם מספר מפעלי עיבוד הקנאביס גדל, והחל גם יבוא של קנאביס על ידי החברות קנדוק (אינטרקיור) ובזלת. בשוק מעריכים כי המחסור ייסגר סופית רק לקראת הקיץ, כי גידולי חורף הם קטנים ובעיתיים יותר. זו כנראה תהיה הנקודה שבה ניתן יהיה לראות את התפקוד של הסקטור כשוק חופשי.

"חוששים שמחיר מקסימום נמוך מידי יכול להוציא שחקנים מהשוק"

לדברי אמיר ניצן, מנכ"ל הסתדרות הרוקחים: "בג"ץ ביקש את חוות-הדעת של ועדת המחירים, והיא הציגה שתי המלצות סותרות - משרד הבריאות שמציע פיקוח מחירים ומשרד האוצר שאינו מעריך שזה נחוץ. אנחנו רואים שמחירי מקסימום בתחומים אחרים לא הועילו לשוק - למשל מחיר מקסימום לחמאה הוביל למחסור בחמאה. כבר לא שווה לייבא. אנחנו חוששים שמחיר מקסימום נמוך מידי יכול להוציא שחקנים מהשוק".

באשר לטענה כי המחירים שגובים בתי המרקחת עבור הנפקת הקנאביס הם ממילא גבוהים מן המקסימום המותר עבור תרופות מרשם, אומר ניצן: "מישהו שכח שזה סם מסוכן. כל בית מרקחת שהשקיע בהיערכות להנפקה של קנאביס כולל עמידה בכלל כללי הרגולציה, למשל הכספות המיוחדות, צריך איכשהו להחזיר את השקעתו".

הנפקת קנאביס באמת יותר מורכבת מהנפקה של כל תרופת מרשם אחרת?

"אנחנו מעריכים שהנפקה של קנאביס הכוללת תהליכי רישום ובדיקה מורכבים, לוקחת היום פי 3 מתהליך הנפקה של כל תרופת מרשם אחרת".

כולל תרופות אחרות שמפוקחות כסמים, כמו ריטלין או משככי כאבים אופיאטים?

"גם תרופות אחרות מסוג זה הן מורכבות לניפוק, אבל הן חלק קטן מהפעילות של כל אחת ממעל אלף נקודת מכירה לתרופות בארץ. לעומת זאת, כאשר משרד הבריאות מגביל את הקנאביס היום ל-60 נקודות מכירה בלבד, כל אחת מהן צריכה לספק קנאביס לבערך 50 חולים ביום. ואם נוסיף את העובדה שלא ברור שלכולם יש סחורה, ואת אי הוודאות של המטופלים לגבי איפה יש סחורה, ואיפה יש את המוצר שמתאים למרשם שלהם, ואת העובדה שהם אמורים לבחור את המותג שהם רוצים, העול עלינו הוא היום מאוד גדול. היינו שמחים לו משרד הבריאות היה מאפשר לפתוח עוד 40-50 נקודות מכירה לפחות.

"אנחנו לא נגד פיקוח בעיקרון. 90% מהמוצרים שלנו מפוקחים, אבל אני אומר - בואו נראה. אולי בכלל נמצא את עצמנו ברמות מחיר נמוכות ממה שאנחנו חושבים היום שצריך להיות המקסימום".

עמותת המטופלים בראשות דנה בראון, שהגישה את הבג"צ, מסרה בתגובה כי: "הדרישות של חוליה שלולא הרפורמה לא הייתה יכולה לעסוק בתחום הקנאביס כלל והיא המרוויחה העיקרית ממנה, לא רק מגוכחות אלא שחושפות את פניהם האמיתיות של בתי המרקחת: במקום להאבק על איכות התרופה בעבורינו, במקום לזעוק כנגד תופעות הלוואי המדווחות חדשות לבקרים, במקום להסתפק בשולי רווח שכל עסק עצמאי בכל תחום יכול רק לחלום עליהם בשלבים כה מוקדמים של השוק (6.7% הצעת משה"ב) - על מנת שלעניי ארצם יהיה בכלל יכולת לבוא ולרכוש מהם תרופה כלשהי, כל מה שהם עוסקים בו זה לנגוס עוד ועוד מקצבת הנכות שלנו. תתביישו לכם".